בַּזְּמַן שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת הַמִּלָּה זְמַן
זְמַנִּי הִתְקַצֵּר פְּלָאִים
גַּם זֶה זְמַנִּי
פַּעַם רָכַבְתִּי עַל הַזְּמַן
כְּאִלּוּ סוּס דּוֹהֵר תַּחְתַּי אֶל מֶרְחֲבֵי הַזְּמַן
זֶה הָיָה מִזְּמַן
מִזְּמַן לִזְמַן
אֲנִי מְנַהֵל דּוּ שִׂיחַ עִם הַזְּמַן
מִתְמַקֵּחַ עַל זְמַנִּי
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל זְמַנִּי
לֹא אֲבַזְבֵּז זְמַן
אֶהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן
לְבַל יַגִּידוּ, עָבַר זְמַנּוֹ
בָּטֵל תִּזְמוּנוֹ.
8 תגובות
שיר..חבל על הזמן.
מתוחכם מבחינת המסרים
מתוחכם מבחינת משחקי המילים
הייתי משלב גם את המילה מזדמן
הפעם הטכניקה שונה ומיוחדת. אתה כל הזמן מגוון ומחדש.
אני מקפיד לא למחזר את עצמי, כדי לא לשעמם את הקוראים
גם אני ביניהם. תודה שאת מלווה את שיריי.
אני מקפיד לא למחזר את עצמי, כדי לא לשעמם את הקוראים
גם אני ביניהם. תודה שאת מלווה את שיריי.
יעקב ברזילי
הסוף ידוע וברור
השאלה היא רק אורכו של הפתיל
זמן שאול