פסטיבל הזוג אוקנין

קבלת הפנים לזוג – ביטוי לכשל מוסרי ממדרגה ראשונה
צילום: Shin-改 T en.wikipedia.org

הפסטיבל סביב הזוג אוקנין שנעצר בטורקיה, מקומֵם מכל בחינה ובעיקר מבחינה מוסרית. אין חולק על כך שהם עברו טראומה אמיתית, ובוודאי שהיה צריך לעשות הכול כדי לשחררם ולהשיבם ארצה.

מה שמקומם הוא הניצול המחפיר של האקזוטיקה של המקרה על ידי כל ראשי המדינה ורשויותיה. הגרועה מביניהם – התקשורת.

מבלי לזלזל בבני הזוג עצמם ובמשפחותיהם, שעושה רושם שנהנו מכל דקה של חשיפה חסרת תקדים, האירוע מצביע על הכשל המוסרי של מדינה קרתנית. כי הרי בשעה שהם היו עצורים, מאות אנשים בארץ סבלו ממחסור חמור במיטות אשפוז ובטיפול רפואי ראוי, ורבים מהם שילמו על כך בחייהם.

אבל למי אכפת? זה לא אקזוטי ואין לזה אפיל תקשורתי. אולם כשרק שמעו על הזוג העצור, כולם נרתמו לאלתר בשקיקה לא תיאמן: ראש המוסד, כל משרד החוץ וראשי מחלקותיו, ראש הממשלה המכהן וזה החליפי, התקשורת כולה. נסעו ובאו. התראיינו. פירשו. ממש פסטיבל. כי הרי מייד זיהו את הפוטנציאל העצום לחשיפה ואת האפיל התקשורתי האדיר.

והזוג עצמו? מזוג אלמוני הפכו לסלבריטאים שתפסו את כל הכותרות הראשיות. כאילו המציאו תרופה לקורונה או למחלות חשוכות מרפא. אבל לעומתם, החולים בבתי החולים לא מצטלמים יפה. הם ממש לא אקזוטיים. העיסוק בהם לא חובק עולם דיפלומטי. אין בו יצרים ותאוות.

זה כל כך מקומם. תארו לכם שראש הממשלה היה מקדיש שבוע להתמסרות יצרית כזו, כמו שעשה כלפי בני הזוג, לחולים המסכנים. לבתי החולים הנאנקים מחוסר תקציב. נתאר לנו ששרי החוץ והפנים וכל מיני שרים אחרים שקפצו על האירוע האקזוטי של בני הזוג, היו מפנים במשך שבוע את כל המאמצים לפתור את החוסר בתקנים בבתי החולים.

תארו לכם שהתקשורת, על כל גווניה, שדיווחה על כל תזוזה של בני הזוג, או על אחד הילדים שלהם, ושנתנה מיקרופון לכל מזדמן רלוונטי בעניין, הייתה נרתמת כך להציל חיים של חולים.

וכשבני הזוג חזרו לארץ, מייד כל המדינה מחבקת אותם. כולם רודפים אחריהם. ראש הממשלה עורך איתם פגישה מתוקשרת. הם עוד בוודאי ייפגשו עם כל מיני מלחכי פנכה שרק רוצים להתחכך איתם. ייתכן שהם עוד ידליקו משואה ביום העצמאות. אולי יקבלו תוכנית אירוח משותפת באחד הערוצים המובילים בטלוויזיה.

אפילו בנם הקטן של בני הזוג הפך לסלבריטאי, כי הרי אחד מחברי הכנסת "התלבש" עליו. לקח אותו לרכוב על סוסים. מעניין למה הוא לא מיהר לאחד מהילדים חולי מחלה חשוכת מרפא שהגיע לבית חולים באותו זמן, ולא היה מי שיקבל אותו, והוא מת. אותו ילד מת, לא זכה לביקור כזה, כי אין לו אפיל תקשורתי. הרי לא ידברו עם ארדואן בגינו.

הפסטיבל הזה עם בני הזוג הוא ביטוי לכשל מוסרי ממדרגה ראשונה. אבל כמה טוב שהם נעצרו. כולם הרוויחו. איזו חשיפה. איזו אהבה. איזו התמסרות. והחולים? הם ימשיכו למות, כי האירוע שלהם הוא סתם חסר תאוותנות ויצריות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. תמיד היית אמיץ ולא נרתעת מלהביע דעתך גם בנושאים רגישים. כל הכבוד.

  2. לא מבינה מדוע הממשלה הנוכחית מתעקשת לעשות טעויות מיותרות שכל כך קל להמנע מהן.

  3. המעורבות של השלטונות היתה במקום אבל הפסטיבל מיותר . זו התרבות הישראלית הנעה בין היסטריה לאופוריה. החמירו הבוקר כאשר רייאנו דקות ארוכות את הבעל בערוץ 12 תוך שהוא מסיע את האוטובוס ודעתו מוסחת

  4. ם בסוף השבוע הטלוויזיה היתה עמוסה בכתבות על בני הזוג הזה. מיותר.

  5. אי אפשר להגיד מילה טובה על ראש הממשלה? פעלו בצניעות ובלי רעש והביאו לשיחרור. בלי הצגות ובלי להלהיט יצרים.

  6. שמחתי לראות שאתה כותב גם על נושאים כלליים ולא רק בנושאי דת ומפלגות חרדיות

  7. אם תבדוק טורים שלי במשך שנים בבמות שונות,
    תיווכח שהרבה מהן לא בדת ומדינה, אלא פוליטיקה כללית.
    הבעייה הפוכה. שהתקשורת פונה אלי בהיותי חרדי, בעיקר
    בענייני דת ומדינה. הלוואי שלא היתה נוהגת כך
    כאילו שאין לדתי מה לומר על שאלת הבדואים
    או על משבר האקלים או איראן. אבל כך זה

  8. כמאמר המשורר – החגיגה נגמרת
    מעניין מה תהיה החגיגה הבאה
    וכאלה לא חסרות אצלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך