על מילים ועל משפטים

הרהורים על תפקודם של משפטים ומילים בשפה האנושית
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר זה אני מבקש להציג דיון, שתוכנו איננו לגמרי מקורי, של הוגה הדעות מיכאל פולני. הדיון עוסק במאפייני השפה האנושית והוא מבוסס על הבחנות בתפקוד המילים בשפה, או אם תרצו בעיון בשאלה, "מה תורמים לנו המשפטים בשפה? האם מילים אינן מספיקות?" הדיון הזה הוצג בפרק הראשון "המצאת הכתיבה" בספרי "האודיסיאה של הטקסט", שיצא לאור בשנת 2011. בכל פעם שאני קורא את הדיון של פולני אני נהנה מבהירות כתיבתו וממקוריות מחשבתו ומתפלא על כך שלא זכה למעמד מכובד יותר בקרב הוגי דעות שונים. אני מבקש אפוא להציג את הדיון לקהל הקוראים כאן.

פולני, בעקבות חוקרים אחרים, שאל מדוע לא הסתפקו בני האדם במילים והמציאו גם משפטים. חשבון ישיר מראה שבעזרת אלפבית בן 22 אותיות אפשר להרכיב למעלה מחמישים וארבעה מיליארד מילים שונות בנות 8 תווים. כלומר עקרונית יכולנו לייצג למעלה מחמישים וארבעה מיליארד רעיונות שונים וכל אחד מהם היה מיוצג באמצעות מילה אחת, סדרת תווים נבדלת. כלומר בעזרת מילים, כפי הנראה, ניתן להביע את כל הרעיונות שנזדקק להביע בחיינו, בדיבור ובכתיבה.

בגישה כזאת איך היה נראה מילון להסברת המשמעות של המילים, כאשר לצורך ניסוח משמעות המילים היו עומדות לרשותנו רק מילים? והאם יכולנו לזכור את כל ההגדרות של משמעות הסדרות האלה, כל מילה ומשמעותה? פולני טען שלא נוכל לעמוד במשימת זיכרון זו. הרעיון המובנה בתוך המצאת המשפטים הוא שיקל מאוד על זיכרוננו אם נבחר בכמה מילים בסיסיות בעלות משמעות, אותן נזכור בקלות יחסית ומהן נרכיב בשיטתיות ביטויים מורכבים רבים. כך נפתרת בעיית העומס הן בהבעת רעיונות והן בזיהויים ובזכירתם. כפי שהסברתי במאמר קודם, כך עשינו בדיוק ביחס לשמות המספרים. העיון הזה במילים ובמשפטים העלה, בתודעתו של פולני, תובנות נוספות. הוא ניסח אותן כעקרונות פרגמטיים שיישומם מתבטא בשימוש בשפה.

המילים בשפה יכולות להיות רב-משמעיות וניתן לחזור עליהן מספר רב של פעמים. לדוגמה המילה "בית" מופיעה ברשת למעלה מ-150 מיליון פעמים ויש לה כמה משמעויות שונות הנרמזות בביטויים "בית פרטי", "בית-ספר", "בית מלוכה", "בית חרושת", "בית יעקב (לכו ונלכה)" ועוד. ואולם כל משפט שאנו מבטאים או כותבים הוא בדרך כלל ייחודי ומשמעותו ייחודית כי היא מחוברת להקשר נתון ולצירוף מילים נתון. כמו כן בדרך כלל איננו משתמשים באותו משפט מספר רב של פעמים, מה שמרמז על כך שהמשמעות שלו ייחודית, קבועה לו ובלתי משתנה. למשל לא תמצאו את המשפט הזה שכתבתי בפסקה הזאת בשום מקום אחר מלבד המאמר הנוכחי.

לפיכך עלינו ליצור מצב שבו השימוש במשפטים יהיה כזה שכל משפט יופיע בערך פעם אחת בשימוש האישי שלנו בשפה, ובכל זאת המשפט יהיה מורכב מגורמים שיהיו נבדלים ושאפשר יהיה לזהות אותם ללא עוררין ולהשתמש בהם שימוש מרובה. המורכבות הנוצרת מבנייה היררכית של משפטים ממילים, היא שמאפשרת את הרב-גוניות של המשמעויות של המילים בהקשרן הקונקרטי בשפה הקיימת. זה גם מסביר את התבונה בבניית השפה ממשפטים הבנויים ממילים לפי כללי תבנית מסוימים. כלומר אנו זקוקים לקיומו של דקדוק, אשר באמצעותו ניתן לבטא עשרות אלפי מיליונים של משמעויות בעזרת משפטים המורכבים ממספר קטן יותר של מילים.

פולני הצביע גם על הצורך המעשי באפשרות התפעול של השפה. הביטויים בשפה צריכים להיות קלים לתפעול לעומת הדברים המסומנים באמצעותם. אם הביטוי "סלע, כמו זה שראינו בטיול" יהיה כבד ומורכב יותר מהסלע המדובר, יהיה לנו קל יותר להביא את הסלע לשולחן הדיונים ולהצביע עליו באצבע, מאשר לדבר עליו או לכתוב עליו או לקרוא עליו.

המשפטים מתפקדים כמו מפות להצגת תמציות של תכנים. מפות צריכות להיות קלות יותר לשימוש מעצם המגע עם השטח עצמו, וכך גם משפטים – עליהם להיות קלים לשימוש לעומת חקירת התוכן המובע באמצעותם. מבחינה זו משפטים דומים לתיאוריות מדעיות. הם לא מהווים שיקופים מפורטים של כל פרטי התוכן של המציאות, אלא תיאורים מתומצתים מאוד שלה. יחד עם זאת, העיון בתיאוריות מדעיות קל יותר לביצוע מאשר עיון במציאות המתוארת בהן. קל יותר להבין את ההשלכות של התיאוריות או להסיק מהן מסקנות שונות. את אפיון התיאוריות המדעיות כמפות של המציאות הציע אחד מאבות הפילוסופיה של המדע, סטפן טוּלמין, בספרו "הפילוסופיה של המדע" שיצא לאור בשנת 1953.

לסיכום, יש היגיון רב בהרכב הלשון האנושית ממילים וממשפטים. אף שמעורבוּת התחביר בלשון מסבכת את השימוש בשפה, ילדים בני 4–5 מתמודדים יפה עם השימוש התקני בתחביר של שפת אימם, מבלי לטרוח ללמוד אותו כנושא נפרד (בניגוד ללימוד שפה שנייה). העושר המתאפשר ממעורבות זו הוא מדהים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. השיטה עובדת. עובדה שמצליחים להביע הכל כולל דברים רוחניים מןפשטים ביותר.

  2. זה גם תלוי ברמת ידיעת השפה של מי שכותב. בעקרון ככל שמישהו שמדבר בשפה יותר גבוהה, הוא יכול להביע יותר דקויות ובלבד שהקורא או המקשיב מבין שפה גבוהה.

  3. מאמר מהסוג שרק באתר שלכם אפשר למצוא. נהדר. מחוץ לזוהמת האקטואליה.

  4. כאשר נכנסים למספרים מתגלה כמה רבות האופציות באותיות, מילים, ומשפטים.

  5. מה לגבי שפות שמבטאות במילה אחת משפט שלם? האם דין מילה מורכבת כזאת כדין משפט?
    דבר נוסף: כמה משפטים יוצרים פיסקה. האם דין פיסקה כדין משפט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אולי אנחנו טועים?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהלים את המערכה מעל לראשינו