האחריות להגן

חוק בין-לאומי שנועד להגן על האזרחים מפני הממשלה
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

בעקבות מגפת הקורונה התעוררה ביתר שאת סוגיית חובת ההתחסנות מפני מחלת ה-COVID. המדינה החליטה, לאחר התייעצויות ובחינת הנושא עם מדענים בארץ ובעולם, כי החיסון של חברת פייזר יעיל למיגור המחלה ולכן חובה על כל האזרחים החל מגיל 5 להתחסן. התהליך מחייב התחסנות בשני חיסונים רגילים וחיסון שלישי שהוא מנת דחף. המחקרים המדעיים שעליהם מסתמכת המדינה מקובלים ברחבי העולם ויש הסכמה רחבה לכך שהחיסונים אכן קרובים למיגור כללי של המחלה, שכבר הביאה למותם של כ-10,000 איש בארץ.

הטיעון המרכזי של המצדדים בחובת ההתחסנות הוא שהרשות השלטונית נושאת באחריות הכבדה לשלומם ולביטחונם של כלל האזרחים, ובמסגרת חובה זאת חלה על המדינה גם החובה להגן על האזרחים מפני מגפות ובעיות תברואתיות אחרות המסכנות את שלומם ובריאותם של האזרחים. כשם שהשלטון חייב להגן על האזרחים מפגיעת טילי אויב, כך עליו להגן עליהם מפני וירוסים וחיידקים המסכנים את בריאותם ושלומם.

אבל מה קורה אם המדינה או השלטון מחליטים מסיבות שונות לפגוע באזרחים? והיו מקרים כאלו בעבר. למשל, סדאם חוסיין שפגע באזרחים העיראקים הכורדים, או השלטונות בסין שפוגעים במיעוט המוסלמי.

כדי למנוע ולהפסיק פגיעה מכוונת של השלטון באזרחים, הקימה המערכת הבין-לאומית, באמצעות האו"ם, תשתית חוקית שנקראת R2P (RESPONSIBILITY TO PROTECT). לאור מקרים שקרו בעבר, שבהם לא רק שהשלטון לא דאג לרווחת אזרחיו, אלא להיפך, הזיק להם, הקים האו"ם מערכת שחובתה להגן על האזרחים מפני השלטונות. במקרים כאלו חלה על המערכת הבין-לאומית החובה לפעול להפסקת השימוש לרעה בסמכויות שנוקט השלטון כלפי אזרחיו. במילים אחרות, עקרון "חובת ההגנה על אזרחי העולם" מאפשר ואפילו מחייב התערבות חיצונית של המערכת הבין-לאומית להגנה על האזרחים מפני שלטון שמזיק להם ופוגע בהם.

מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, חובת ההגנה ההדדית על כל אזרח בעולם מפני שלטון שמנצל לרעה את סמכויותיו ופוגע באזרחים, מעוגנת בחוק הבין-לאומי.

ובאשר לחובת החיסונים נגד קורונה במדינת ישראל – אם קיימת אפשרות סבירה שחובת ההתחסנות מזיקה באופן ממשי לאזרחי מדינת ישראל, האזרחים יכולים לפנות למוסדות הבין-לאומיים, כמו האו"ם, מועצת האו"ם לזכויות אדם, וארגון הבריאות העולמי, בבקשה ובדרישה להתערבות בין-לאומית להפסקת חובת ההתחסנות אשר לדעת מומחי בריאות רבים בעולם פוגעת באופן בלתי הפיך בבריאותם של המתחסנים. אם מתנגדי החיסונים יבחרו לפנות לבג"ץ בדרישה לבטל את חובת ההתחסנות, ואם תהיינה בידיהם הוכחות מדעיות מוסמכות להוכחת טיעוניהם, הם יוכלו להיעזר בכלי הבין-לאומי P2R.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. זה ברצינות? חוק בינלאומי נגד שלטון המנצל לרעה סמכויות נגד תושביו? מי יציית ל"חוק" הזה: הסינים, הרוסים, ההודים, מדינות ערביות ומוסלמיות, מדינות אפריקאיות ????? אה – כן: ישראלים חסרי אחריות שמתנגדים לחיסונים. נכון. יש כאלה. מתאים להם לפנות לערכאות נגד הממשלה. כמו שהם תומכים בפניה להאג נגד המדינה. ל"חוכמולוגים" אלה העיתונאי בן דרור ימיני קורא: "אידיוטים שימושיים".

    1. כן אדוני הנכבד. בית משפט ובטח בינלאומי יכול להחליט שהחלטת ממשלה מסוימת כלפי אזרחים איננה חוקית. מה מוזר בזה?

      1. נו – אז בית משפט בינלאומי יחליט שהחלטה מסוימת כלפי אזרחים אינה חוקית. ומה יצא מזה? אפשר לכפות על מדינה החלטות מסוג זה?
        אולי אפשר לקבל דוגמאות של החלטות מסוג זה ומה קרה איתן?

  2. בטוח שתיכף יקפצו פה טוקבקיסטים שיגידו כי בהרבה מדינות יש שלטון עריץ והעולם לא עושה כלום. נכון. אבל אנכנו מחשיבים את עצמנו למדינה נאורה ודמוקרטית. אז הדוגמאות צריכות להיות אחרות. ולכן גם תודה על הכיבה בקשר לנושא חשוב זה.

  3. מה ארגון בינלאומי יעשה למדינה שפוגעת בכמה מאזרחיה?

  4. למה מתקוממים כאן מגיבים שלא מבינים כי העיקר זה האזרחים ולא השלטון שצריך לשרת אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך