הדואר חשוב מ-G5

לתשומת לב משרד התקשורת
תמונה של דוד
עו"ד דוד סנדובסקי

החברה הממשלתית "דואר ישראל" הייתה מאורגנת בעברה כיחידה מינהלית גדולה מאוד במשרד הדואר, שלימים הפך למשרד התקשורת. בהמשך, לפני יותר מארבעים שנים, הוקמה רשות הדואר לפי חוק. אלא שזה לא הספיק לרפורמטורים, לרגולטורים, למפריטים וללליברטנים המקצינים. ב-2006 הוקמה חברה ממשלתית לדואר, ונעשו בה שינויים ארגוניים משמעותיים למען התייעלות, חיסכון וצמצומים בכוח אדם, בסניפים ובהוצאות. כל המהלכים בוצעו בשיתוף פעולה מלא של ועד העובדים וקשרי ההתאגדות המקצועית של העובדים עם ההנהלה. הרוב המכריע של עובדי הדואר והאיגודים המקצועיים שלהם הם אוהדי הליכוד. למרות זאת הממשלה פעלה ופועלת בעקביות ובנחישות, גם בימי נתניהו ולא פחות בימי בנט, להחליש, לייבש ולנוון את הדואר ולהשניאו על ציבור המשתמשים.

מטרת הממשלה להפריט את הדואר. גם שר התקשורת בממשלת השינוי לא משנה את הכיוון, אלא מקצין אותו. אף שמהלך להפרטת הדואר נמצא תמיד בידיה של המדינה, הוא לא ננקט מעולם במדינות קפיטליסטיות אחרות. נגד המהלך תמיד עמדה מהותו הממלכתית של הדואר, כולל יעדיו, תפקידיו, מכלול משימותיו ואחריותו המקצועית הייחודית. מדובר בארגון מהותי וחשוב של המדינה הריבונית שאין להפריטו באופן מלא, בדומה למוסדות ממלכתיים אחרים שאין להפריטם באופן עקרוני, כמו צבא, משטרה, בתי סוהר, שב"כ, מוסד, בתי משפט ורשות המיסים.

בנק הדואר, המשולב בדואר, הוא מוסד חברתי שנותן שירותי דואר חשובים כמו בנקאות, גבייה ותשלומים. בין תפקידיו הוא משמש כלי להעברות כספים מהממשלה לאזרחים מוחלשים בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות ולשכבות חברתיות מוחלשות שהבנקאות ושירותי דואר מסחריים ועסקיים אינם מעוניינים בהם ואף בורחים מהם. יש לציין שגופים עסקיים אינם ששים לתת שירותי דואר לפריפריות מרוחקות בניידות דואר, כי אין בכך רווח מספק עבורם.

במהלך השנים ניתקו הממשלות מהדואר את שירותי חלוקת דברי הדואר הגדולים של המוסדות הציבוריים, העסקיים והפיננסיים, והעבירו אותם בזכיינות לחברה עסקית מסחרית בשם "מסר", היושבת בקיבוץ מצר. כיום השירות הזה לא מתפרש עד לפריפריות המרוחקות, כי לזכיין זה לא משתלם. באופן עקרוני הזכיינים מחפשים להשקיע מינימום ולהרוויח מקסימום. במדינות רבות הזכיינים מבקשים מהמדינה להלאים את האמצעים שנמסרו לתפעולם כמעט בחינם, לאחר שניצלו ושחקו אותם עד דק כשהיו בידיהם. זה נובע מהרצון שלא להשקיע הון רב בשיפוצים, בהתאמות ובשדרוגים על חשבונם.

בדרך כלל הזכיינים מעוניינים גם בכוח אדם זול ובמיומנות נמוכה יותר, כדי להפחית את העלויות וההוצאות. לכן במאה ה-21 נחתמו אמנות בין-לאומיות שמחייבות את הממשלות החתומות לקלוט עובדים רבים ממדינות זרות בתנאים תעסוקתיים נחותים, בשכר נמוך משל העובדים המקומיים וללא הגנת איגוד מקצועי, בניגוד לפרק החברתי של הכרזת זכויות האדם מ-1948. זה מוזיל את העלויות. ונשאלת השאלה, מדוע הזכיין שקיבל לידיו את הדואר לא יביא עובדים מהודו במקום חלק גדול מהעובדים הישראלים? למעשה זה נכון גם לענפים אחרים – למשל ליבוא עובדים מיומנים לענף המיחשוב והדיגיטציה או צוותי רפואה לבתי החולים. אלא שמהלך כזה יבריח מהארץ את הדור הצעיר. מדובר במהלך אנטי-ציוני בעליל.

במאה ה-21, במסגרת השינויים בדואר ישראל, הוא קיבל מהמדינה ייחודיות ובלעדיות במתן שירותי טיפול בדואר החבילות. לשם כך הקימה חברת הדואר מרכז מיון ענק בפאתי העיר מודיעין. מדובר בפעילות בהיקף אדיר בשוק הקניות העולמי הווירטואלי המקוון. מיליארדי פריטים נרכשים על ידי ישראלים בקניות וירטואליות מתאגידי ענק כמו אמזון, עלי אקספרס ועוד רבים אחרים. כשכמויות החבילות הללו מגיעות לישראל בטיסות, יש למיינן ולהעבירן למסירה לקונים בסניפי דואר וחנויות נותנות שירות בתשלום לדואר ברחבי הארץ. הפעילות הזאת פוגעת בענפים כלכליים רבים במשק הישראלי, וחושפת אותם לתחרות בלתי הוגנת ולתחרות במחירי היצף. הגישות הגלובליסטיות של המדינות והפדרציות הכלכליות הענקיות, בנוסח 28 המדינות החברות באיחוד האירופי, גרמו להגדלת סחר קמעונאי עולמי על חשבון הכלכלות הלאומיות המקומיות. לסחר המקוון נוסף יתרון בשל פטורים ממכס על מוצרים שנרכשו בקניות מקוונות בארצות אחרות. הפטור ממכס ניתן עד שווי של כ-100 דולר לכל חבילה. כיום, בעקבות משבר הקורונה, מתחילים לחשוב על הפחתת הפטורים ממכס.

השר הממונה על התקשורת והדואר בממשלת השינוי של ישראל אמנם חשק בתפקיד, אך ניכר שהוא אינו מתעניין בשדרוג הדואר, אף שהעניין נמצא בתחום סמכותו. עושה רושם ששר התקשורת לא מתעניין בכך שדברי דואר בישראל מגיעים ליעדם רק אחרי תקופות ארוכות מאוד, ושכדי להגיע לסניף דואר כדי לקבל שירות ממגוון שירותי הדואר יש להזמין תור מראש, וגם אז יש לחכות, לעיתים עד שעה. קיים כאן שירות מדורדר עקב ייבוש מכוון בכסף ובמשאבי כוח אדם. דואר ישראל פועל בכוח אדם מצומצם יחסית להיקף כוח האדם שעמד לרשותו כאשר אוכלוסיית ישראל מנתה פחות מחצי בהשוואה לימינו אלה. לצערי הרושם הוא שהשר לא מתרגש מכך. מודגש שהדואר כיום יעיל ואינו מפסיד כסף, ובכל זאת הוא מושלך ככלי אין חפץ בו.

בעוד יד ימין הורסת את הטוב – יד שמאל בונה את הרע. יועז הנדל, שר התקשורת בממשלת השינוי הנוכחית של בנט-לפיד, ממונה גם על תשתיות רשתות התקשורת והסייבר. בישראל, כמו במדינות העולם, התשתיות עוברות תהליכי שדרוג ומעבר לשימוש בכבלים עוצמתיים מבוססי סיבים אופטיים. את שדרוג התשתית מבצעים תאגידים זכייניים והם מניחים באופן שרירותי כבלי תקשורת עוצמתיים ומקרינים, תוך יצירת סיכונים בריאותיים בעייתיים בכל אתר בערים, בשכונות ובבתי מגורים בטכנולוגיות ה-G5 – "דור 5" בהעברת תקשורת וסייבר. השדרוגים כוללים גם שדרוג אנטנות של המערכת הסלולרית והתאמתן לטכנולוגיה זו, ויש זיקה גם לעמודי תאורה, שצפויים להתחבר למערכת הבעייתית. איש לא שואל את ועדי הבתים והשכונות אם הם מסכימים לכך. מדובר בנושאים שנויים במחלוקת במדינות רבות, שכן יש עדויות על סכנות בריאותיות בטכנולוגיית G5, והיא אף מציבה סכנה לדמוקרטיה ביכולתה לאפשר מעקב אחר האזרחים בסגנון סין וצפון קוריאה. אקטיביסטים שוחרי דמוקרטיה ותנועות שונות כבר מתאספים ומקיימים פעולות מחאה והפגנות רבות משתתפים. שר התקשורת מתעניין בטכנולוגיה ושם עליה את כל יהבו, אך ראוי שיטה אוזן לקולות המתנגדים המתרבים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. מי שפועל להפרטת הדואר פועל נגד טובת האזרחים. דואר צריך להיות שירות יעיל וזול לאזרחים. שירותים בסיסיים וחיוניים.

  2. זה שעוקבים אחרינו פחות מפחיד אותי מהסכנה לבריאות שמשום מה איננה מבהילה אף אחד.

  3. לצערנו כולם עוסקים ברדיפה אחרי טכנולוגיה, ופחות מעוניינים בערכים ובעשייה ועבודה ברמה משמעותית.

  4. G5 חשוב מאוד
    ואם יש סיכונים צריך לנסות לנטרל אותם אבל לא לןןתר על היכולות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת