לִפְנֵי שָׁעָה, כַּלָּה
עוֹד הָיִית בַּדֶּרֶךְ לְחֻפָּה.
עַכְשָׁו אַתְּ יְחֵפָה עַל הַחוֹף
מְרַחֶפֶת בְּשִׂמְלַת כְּלוּלוֹת לְבָנָה.
מַטַּס כָּבוֹד שֶׁל זוּג שְׁחָפִים
מְלַוֶּה אוֹתָךְ מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק.
אַדְווֹת כֶּסֶף מְנַתְּרוֹת בַּמַּיִם,
רוֹקְדוֹת וְצוֹהֲלוֹת לִקְרַאת כַּלָּה.
בַּמַּעֲרָב, כְּמוֹ הַטִיטָנִיק
אַט-אַט שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ לִמְצוּלוֹת
צִנַּת לַיִל עוֹטֶפֶת הַיָּם.
וַאֲנִי, כְּעָלֶה נִדָּף בָּרוּחַ
רוֹעֵד מִקֹּר מְדַדֶּה לִקְרָאתֵךְ.
אַתְּ גּוֹרֶרֶת אוֹתִי אֶל מְעָרוֹת סְלָעִים נִדָּחוֹת
וְנוֹתֶנֶת לִי מַחֲסֶה
מִתַּחַת לְשִׂמְלַת כְּלוּלוֹת לְבָנָה.
6 תגובות
ין קודש לחול?
נהדר אניגמטי. כבר יצרתי במוחי תסריט.
זה גבר אמיתי. מכיר בערך הגדול של בת זוגו.
מה קרה בין החופה לריצה למערות?
אתה משאיר זאת לדימיוננו האישי?
אהבתי את השיר
מצב רגשות מוכר
כאשר זה מה שעושה הזוג מיד אחרי החתונה, ולא עסוק בספרית מתנות המזומנים שהובאו לחתונה, זה חיובי ומעודד.