האומנם אנו חיים בכפר גלובלי?

סדקים בתמונה פסטורלית המציגה את השפעות המדיה החדשות
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

הביטוי "כפר גלובלי", שטבע מרשל מקלוהן בשנות ה-50 של המאה הקודמת, קנה שביתה בשיח הציבורי, וזה עשרות שנים שאנו נוהגים להתייחס כך אל ההתיישבות האנושית על פני כדור הארץ. הטענה של מקלוהן הייתה שאמצעי התקשורת האלקטרוניים מאפשרים לנו לשבור גבולות וכך להפוך את כדור הארץ לכפר אחד. בכפר כולם מכירים את כולם ונמצאים בקשר עם כולם. במאמר קודם, שבו נידונה ההתעלמות מדרישות לוגיות לגבי חקר הקוגניציה, ציינתי שתי עובדות המצביעות למעשה על סדקים בתמונה הפסטורלית הזאת של הכפר הגלובלי.

בכפר כל תושב יודע מה מתרחש במטבחו של כל תושב אחר. לדוגמה, מימי יוון העתיקה ועד קרוב לימינו בכל דור היו לא יותר משלושה מתמטיקאים פעילים, והם לא התקשו לשמור על קשר הדוק ביניהם. היום יש עשרות רבות של חוקרים בכל תחום. לכאורה היום עומדים לרשותם אמצעי תקשורת רחבי היקף, ואכן מדי פעם אנו יכולים לראות מאמר שנכתב בידי צוות כותבים הממוקמים במקומות שונים על פני כדור הארץ. ובכל זאת, היום מתגלים בקיעים ביסודות של הכפר הגלובלי.

לא התקדמנו רק בפיתוח אמצעי תקשורת אלא גם בפיתוח נושאי מחקר. כל נושא שנחקר, נחקר ופותח ביסודיות רבה. מי שרוצה להכיר את התוצאות העדכניות שהתגלו בנושא מסוים, חייב להקדיש זמן ומשאבים רבים להתעדכנות בו. אף שבימינו יש שפע של אמצעי תקשורת, קשה להיות מעודכנים באמת בהתקדמות המחקר. פותחו לא רק תגליות ואמצעים חדשים, אלא גם הוכנסו לשפת המחקר מונחים חדשים להתייחסות אל התוצאות החדשות. לכן קשה לאתר תוצאות חדשות בתחום מחקר אם לא מכירים את החידושים הטרמינולוגיים שלו, את המונחים שלו. לדוגמה נסו לאתר את כל החוקרים שפיתחו את מושג החישוב היעיל בשנות ה-30 של המאה הקודמת. קל מאוד להחמיץ חידושים אם אינך קרוב ממש לצלחת, ומתגלים מקרים רבים של התעלמות מתוצאות שהוכחו גם כשהן רלוונטיות לנושאים רבים.

רבים מזכירים את באבג' כממציא המחשב הראשון. בשנת 1812 הוא הגה רעיון והתחיל לבנות מכונת חישובים לחישוב חישובים הנדסיים שונים. למכונה זו הוא קרא "מנוע הפרשים" ויש הקוראים לה "מכונת הפרשים". מי יודע מהו העיקרון של פעולתו של "מנוע הפרשים" ומדוע הוא נקרא כך?

מי היה הראשון להבין שהמודל הטוב ביותר להבנת מהות המחשב הוא מודל של פונקציה מתמטית? מי המציא את רעיון התכנית המאוחסנת, קרי את הדרך לשנות פעולה של מנגנון חישובים באמצעות טקסט? מי הבין מיד שמנגנון לביצוע חישובים וטקסט המגדיר או מתאר חישוב הם דברים זהים? כל הרעיונות האלה פורטו והוכחו במאמר של טיורינג משנת 1936, וטיורינג אזכר אותם מחדש בשנת 1950. דוגמה לחוקר שלא התמודד כראוי עם הבנת המקורות הללו, גם אם חידש חידושים בתחום המחשבים, היה ניקולאס ווירת'. הוא פיתח את שפת פסקל וקבע את הדרישה שכל רכיב בתוכנה חייב להתחיל בהגדרה של טיפוס הנתונים הנדרש באותו רכיב. בריאיון עם חוקר של תולדות הנדסת התוכנה שבדק את מקומו של טיורינג כאבי מדעי המחשב, הוא הודה במו פיו שלא הבין את המאמרים של טיורינג. ואכן, בספרו ב-1976 על אלגוריתמים ומבני נתונים ועל הקשר שבינם לבין התוכנות, הוא לא ידע להסתמך על תוצאות עבודתו של טיורינג.

ומסתבר שאף שהמאמר של טיורינג מ-1950 (על מכונות חישוב ותבונה) נקבע על ידי ספריית האוניברסיטה של סטנפורד כמאמר שנשלף מהרשת במספר הגדול ביותר של פעמים, מעטים שמו לב למה שכתב טיורינג בנושא אפיון החישובים ומגבלותיהם, שאותם הוכיח עוד ב-1936. במאמר קודם שלי מניתי עדויות ברורות להתעלמות גמורה מעבודתו של טיורינג או לאי הבנתה, המופיעות במאמרים רבים בנושאי הבינה המלאכותית, בראיונות אישיים עם בכירי החוקרים בתחום הנדסת התוכנה ובספרים רבים. במאמר המשך רמזתי שזה יכול להסביר את עוגמת נפשו של טיורינג, בעיקר ממפתחי עולם החישובים בארה"ב.

גם אם נחרוג קמעא מתחומים אלה נגלה סדקים דומים בתמונה הפסטורלית של הכפר הגלובלי. לדוגמה בתחום חדשני כמו החינוך. האגף "לטכנולוגיה ומדע" במשרד החינוך שלנו מתעלם בשיטתיות מניסיונות ומפרויקטים קודמים בכל תכנית "חדשה" לשימוש מושכל במחשבים בחינוך. אמנם זהו ניתוק מהעבר, אבל ניתוק זה גורם לכך שבמשך עשרות שנים אין קשר בין הפרויקטים שהאגף מבצע.

אם כך, אפילו בתחום החלוץ של הקידמה הטכנולוגית – העיסוק בתחומים הנוגעים למדעי המחשב וליישומיהם, בהנדסת תוכנה ובשימושים במחשב – אין דוגמה טובה להיותנו כפר גלובלי. דווקא התחומים הנוגעים בטכנולוגיה העדכנית אינם זוכים לתקשורת המאפיינת כפר. האם משמעות הכינוי "כפר גלובלי" סדוקה?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. האם באמצעות הרשתות החברתיות אין פריצה בתחום שכל אחד יודע מה האחרים חושבים ועושים? לדעתי זה הביא הרבה מאוד שינוי (לטוב ולרע) בתחום.

  2. ל"שאלה": האם אני יודע מה אתה חושב כרגע? אפילו את שמך אתה מסתיר, ומדוע?

  3. לא כבר גלובלי אלא מונופולין ענקי, צפוף וגועש, עם תנועת אנשים אל המונופולין והחוצה בגלי ענק
    זה מצב שכולם קשורים לכולם ולא קשורים בכלל

    1. לראובן שלום,
      המטפורה של המטרופולין מרתקת וגם לא מרתקת 🙂

  4. השאלה איננה אם הכל מושלם מזווית הראייה של הכפר הגלובלי. השאלה היא האם יש התפתחות חיובית מבחינה זאת. אין ספק שהקשרים בכל העולם טובים יותר מאשר היו לפני מאה שנים. ובעוד מאה שנים נהיה טובים עוד יותר מבחינת הקרבה היותר גדולה לכבץפר גלובלי.

  5. אותי תפסה האמירה: "בכפר כל תושב יודע מה מתרחש במטבחו של כל תושב אחר"
    וזה ממש לא כך. איננו יודעים מה מתרחש שם ומה חושבים שם בסין, בהודו, בארצות הברית ובקוומביה. לכן יש לסייג את המונח הכפר הגלובלי בהתאם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יאיר

שירה

שיר