חוכמת קזבלן וכבוד המלכות

ביזוי סמלי המדינה ופגיעה בנציגיה
דגל המדינה וסמלים
סמלי שלטון

כצבר ישראלי, שגדל יחף וחצי עירום, תמיד תהיתי מדוע העבריינים הנבזיים שבאמריקה לובשים חליפות מהודרות כאשר הם מתייצבים למשפטם. הרי שם בבית המשפט נחשף קלונם והם מקבלים את עונשם. אולי ראוי היה במעמד הזה ללבוש שק ואפר ולא חליפת שלושה חלקים של ורסצ'ה. כאשר מעלים את יוסף מבית הכלא להופיע לפני פרעה ולפתור את חלומותיו, נאמר: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (בראשית מא, יד). חכמים מסבירים את ההתגנדרות של יוסף בכך שהיה צריך לשמור על כבודה של המלכות. דווקא גינונים ומחוות סמליות, שאנו נוטים להקל בהם ראש, הכרחיים לסדר החברתי ולתקינות המדינה. החליפה המצוחצחת שבה לבוש הנאשם באונס או רצח מתועבים מבטיחה כי באולם המשפט הזה קיים כבוד, קיים כובד-ראש וקיים סדר, ואלה יביאו בעקבותיהם גם צדק. הנאשם רואה (גם אם לא מרצון חופשי) את השופט כנציג הממלכה ומודה (גם אם לא באשמה) בלגיטימיות שלה לשפוט אותו. הוא קם יחד עם כולם כאשר השופטת נכנסת לאולם המשפט ומתיישב רק לפי רשותה של השופטת. אל השופט/ת כולם פונים בלשון "כבוד השופט/ת" בלבד. כבודו של השופט הוא כבוד הממלכה.

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול מעריכי בתהליך ביזוי כבודה של הממלכה שלנו, היא מדינת ישראל. נציגיה הרשמיים של הממלכה – חיילים וחיילות, שוטרים ושוטרות – מוכים, חבוטים ומבוזים לעיני כול, ואין איש פוצה פה ומצפצף. מדינת ישראל, האימפריה האזורית, בעלת הנשק המתקדם ביותר וארגוני המודיעין הנועזים ביותר, החליטה להכיל יריקות בפרצופם של חיילים, צביטות בעכוזן של חיילות, סטירות בפניהם של לוחמים ואגרופים בפרצופן של שוטרות. כדי שלא להעניק אשראי נוסף למחבלים הנתעבים, אני נמנע מלהזכיר את שמותיהם. כל בר דעת יכול למצוא אותם על נקלה במרשתת. מאחר שהממלכה לא פעלה בנחישות לעצירת הסחף הנוראי הזה, גלש התהליך גם לחברה האזרחית. נשים אינן יכולות להסתובב ברחובות הערים מבלי שיוטרדו במבטים, בשריקות, בצפירות, בביטויי גנאי ובנגיעות בגופן. החברה החופשית בישראל נמצאת תחת איום מתמיד של כוחות האופל המזהים את חולשתה ומנצלים אותה לסיפוק צרכים חשוכים המודחקים בחברה הארכאית שממנה הם באים. מחבלים אלה יודעים כי בעת הזאת לית דין ולית דיין בישראל. למדינה העסוקה בשאלות גדולות כמו הגרעין האיראני ודומיו אין זמן להתעסק בתלונה של חיילת או אזרחית שמישהו קרא לעברה ברחוב "שרמוטה". המחבלים יודעים זאת. הם גם יודעים שבמקרה הגרוע שבו ייתפסו תהיה מדינת ישראל זהירה ביותר בזכויותיהם האזרחיות והמשפטיות. הם לא ילבשו חליפה בבית המשפט אלא יבואו מרושלים, כי זוהי רמת הכבוד או הביזוי שהם מייחסים לבית המשפט. בקהילה שממנה הם באים, שבה מקפידים עד רצח בכבודה של האישה, הם יתַפסו כגיבורים ויזכו לכבוד גדול על ביזוי הכבוד של הממלכה ושל מי שנתפסים בעיניהם כמייצגיה. לחברה הפתוחה בישראל יש אויבים מבית והיא חסרת אונים למול האיום הזה.

חכמי ישראל נתנו דעתם על כך שביזוי סמלי שלטון משמעו ביזוי האומה והאמונה. במילים אחרות זהו סוג של כפירה באלוהי ישראל. מכאן הוציאו כלל חשוב בתורה "מלך שמחל על כבודו, כבודו אינו מחול, שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך" (רמב"ם, סוטה ז ח). אימת המלך היא אימת האומה ולכן אין רשות למלך בעצמו למחול על כבודו. כבודו הפרטי הופקע ממנו ונעשה כבוד הציבור והממלכה. חכמים מגבים את טענתם ההלכתית בעובדה מקראית: "מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו. שנאמר: וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ". מכאן גם: "רב שמחל על כבודו, כבודו אינו מחול" (קידושין לב ע"א). הרב במיטבו (לא כל רב כזה) הוא גם הנציג הרשמי של האומה ופגיעה בכבודו היא פגיעה בכבוד האומה ובכבוד אלוהי ישראל. במילים פשוטות, לנציגיה הרשמיים של מדינת ישראל אין הרשות למחול על כבודם. שוטרים וחיילות בתפקיד אמורים לשמור על כבוד האומה ואין להם רשות למחול על כבודם כאשר הוא נפגע בידי מחבלים, תהיה זהותם האתנית אשר תהיה. עליהם להטיל את מורא המלכות על כל מי שמהין לפגוע בו.

במזרח התיכון מעריכים כבוד – גם כבוד ראוי ואמיתי, כגון כבוד אב ואם, אך גם כבוד שפל, כמו כבודם הנבזה של פושעים המלסטמים את הבריות. לא ניתן לאמוד את כמות הדם שנשפך בידי פושעים אלה רק משום שנשים ואנשים תמימים וישרי דרך לא הצליחו לעמוד בתקנים והסטנדרטים המעוותים שהטילו עליהם. אבל אם זה שם המשחק, אז יש לנו סיבה נוספת לשחק אותו. פושעים מזהים חולשות ויודעים לנצל אותן. חטיבת טנקים נחשבת לבעלת עוצמה אימתנית ביותר. אך את גנבי הנשק זה לא מרתיע. הם גונבים מהחיילים הישנים את נשקם האישי באמצע תרגיל בדרום ולחיילים אין רשות לנהל מרדף אחריהם ובוודאי שלא לירות בהם. כך מתגלית העוצמה הצה"לית בחולשתה המחפירה. על זה נאמר: אוי לבושה. פושעים היודעים להעריך כבוד, יעריכו יותר דווקא את החיילים שיכלו בהם את זעמם עקב גניבת נשקיהם. כך פועלת החשיבה האבסורדית של הכבוד המזרח תיכוני. אפשר לקרוא לזה חוכמת קזבלן, במילותיו של דן אלמגור: "אם בא שיכור לאיזה בר אני אותו מרגיע, הוא עף אצלי מן השעון ישר עד ג'בלייה, אבל אחר כך הוא חוזר ובא קטן מאוד, מרים כוסית ועוד אומר: כל הכבוד!"

הדילמה הרובצת לפתחנו כעת היא הבחירה בין שתי ברירות גרועות. הברירה האחת, להמשיך להכיל את תהליך ביזוי הממלכה והשפלת נציגיה הרשמיים. המחיר לכך יהיה כרסום במעמדה עד כדי הרס הביטחון הלאומי ושקיעת המדינה כולה. הברירה השנייה היא לטפל גם בתופעות קטנות כביכול ובפגיעה בסמלי שלטון ביד ברזל, ללא כל פשרה. המחיר במקרה זה יהיה שנציגי הממלכה יתבהמו והפגיעה בזכויות אזרח תהיה איומה. אנחנו מכירים גם תופעות כאלה שגוררות אחריהן פגיעה באופיה הדמוקרטי והנאור של מדינת ישראל. יש שביל זהב אפשרי בין שתי הברירות הגרועות הללו והוא אמור להכיל בעיקר את ההיבטים הטובים שבהן. אין להכיל בשום אופן ופנים פגיעה בסמלי השלטון של מדינת ישראל. האכיפה צריכה להיות נוקשה והענישה מחמירה למען יראו וגם ייראו. את הביצוע יש להפקיד בידי אנשי מקצוע מן המעולים שבכוחותינו, בידי אנשים עזי לב אך גם בעלי מידות טובות, שידעו להשתמש בכוח העצום שהמדינה מפקידה בידיהם במידה ההולמת את הנסיבות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. יד קשה ככל שרק ניתן מול פוגעים בסמלי המדינה.

  2. מאמר מדהים על אקטואליה אבל בסגנון מיוחד ועם מסרים חשובים.

  3. יעקב היקר,
    מסכים עם כל מילה. אחד מטובי המאמרים. יישר כוחך.

  4. אמת ויציב ונכון וישר וקיים…..
    משיק למאמר שכתבתי לפני שנים, בשם "המדינה נכשלה בגדול בטיפול בערביי ישראל" למרות שזה לא רק ערביי ישראל, זה גם אצלינו בבית.

  5. מאמר קולע.
    הכרות קרובה מאוד של מערכת אכיפת החוק.
    בל יוסיף מילה ובל אגרע מילה.
    עכשיו זמן ליישם . בנחישות

  6. על מנת למנוע פגיעה בסמלי השלטון, על המנהיגים בראש ובראשונה לתת דוגמא אישית. במקום לזלזל בסמכותן של מערכות אכיפת החוק, על המנהיגים החשודים להתפטר מיד כשמתגלים נגדם תיקים פליליים – כמו במדינות מתוקנות.

  7. סליחה על השאלה החריגה
    ומה כאשר סמל מדינה כמו שוטר או חייל
    פוגע בערכי המדינה?

  8. גם ראש האופוזיציה לא מכבד את סמלי המדינה ובראשם את ראש הממשלה.

  9. עצם העובדה שיש בו שתי חלופון ושתיהן גרועות
    אולי מעידה שצריך לחפש אלטרנטיבה במישור אחר לגמרי

    1. צודקת. נכון מאד. שתי האפשרויות לא מספיק טובות.
      האלטרנטיבה מצויה במישור אחר לגמרי – דיקטטורה.

  10. בקיצור לנהל מדינה בצורה נכונה זאת מלאכה מורכבת. אין דרך אחרת אם רוצים להצליח.

  11. הערכים, והחינוך, וההדרכה של אנשי החוק לא תמיד מוצלחים ולכן לעיתים הם מסייעים למגמת אי הכיבוד שלהם.

  12. אחד התחומים שמחייבים שינוי מהותי . מיגור התופעה אבל אחרי תכנון והכנות כראוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'