עיתונאים בעלי אג'נדה

כיצד פרסומי עיתונות מעוותים מציאות
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

"כשתחלוף המבוכה, אנחנו נישאר עם הדאגה: ישראל מאבדת את אמריקה מהר מכפי שתוכנן". זו חלק מכותרת המשנה במאמרו הארוך וההזוי בחלקו של העיתונאי המפורסם בן כספית ("שירת הבירבור", מעריב, 24.9.21). לקרוא ולא להאמין. האומנם ישראל מאבדת את אמריקה? האם, ברצינות, מאן דהוא תכנן ש"ישראל תאבד את אמריקה", אבל בשל התרחשות כזו או אחרת התהליך מתרחש מהר מכפי שתוכנן?

ניתן להניח שכספית כתב את הדברים מיד לאחר שבית הנבחרים הפדראלי בארצות הברית הוציא מההצבעה על התקציב הפדראלי את המימון האמריקני בסך מיליארד דולר שיועד לייצור ואספקה של מיירטי כיפת ברזל עבור ישראל, על פי התחייבותו הקודמת של הנשיא ביידן. כספית מיהר לכתוב את מה שכתב יום אחד בלבד לפני שהנהגת הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים העבירה בהליך מהיר ומיוחד, ללא תקדים, את הצעת החוק להצבעה נפרדת בבית הנבחרים. החוק אושר ברוב מדהים, גם כן ללא תקדים, של 420 מבין 435 חברי בית הנבחרים ורק תשעה התנגדו – אילהאן עומר, רשידה טליב, תומס מאסי, אנדרה קרסון, אייאנה פרסלי, קורי בוש, ראול גריחלבה, מארי ניומן, חסוס גרסיה). השלב הבא הוא העברת החוק לאשרור הסנאט. שם החוק למימון מיירטי כיפת ברזל לישראל בוודאי יעבור ברוב מוחלט של סנאטורים משתי המפלגות.

האם בשל "תקלה" בעלת אופי טכני, בעקבות הצבעה על התקציב השנתי של הממשל הפדראלי, כשל בן כספית בדיווחו ובחוות דעתו על "כאילו" הידרדרות ביחסי ארה"ב-ישראל? לא ולא. כבר שנים אחדות כספית מפרסם מדי שבת טור קבוע במעריב שבו הוא משתלח ומשמיץ ללא גבול את בנימין נתניהו. אי אפשר לומר שנתניהו ומשפחתו הם טלית שכולה תכלת, אולם הגם שכך סדרת הכתבות המשמיצה של בן כספית מוכיחה בעליל שהוא נגוע בתסביך רדיפה אחרי נתניהו. עתה משנתניהו "עזב את בלפור" יצא הרבה אוויר מבלונו של כספית. על מה הוא ימשיך את קמפיין האנטי-נתניהו שלו כאשר האיש כבר אינו מכהן כראש ממשלה? אולי על הידרדרות הזויה ביחסי ארה"ב וישראל שגם היא תשויך לנתניהו?

באותו "מעריב" כותב סופר ועיתונאי ותיק ושמו רן אדליסט, גם הוא בעל טור שבועי. ב-24.9.21 בעמוד 27, במאמר שכותרתו "מבצע עזה", מצאנו כותרת משנה כהאי לישנא: "החילופים בראשות השב"כ הם הזדמנות לגלות גישה חדשה מול חמאס, ולחתור להסדרה לצד הפעולות לסיכול הטרור". צריך לקרוא עוד פעם את כותרת המשנה כדי להיווכח באיוולת המדהימה המבצבצת מבין שורות משפט זה. דהיינו לחתור להסדרה, ובאותה נשימה לפעול לסיכול הטרור. דבר והיפוכו. האם מישהו חושב ברצינות שתוך כדי פעילות לסיכול הטרור תימצא הנהגה פלסטינית שתנהל מגעים עם ישראל ל"הסדרת הסכסוך"? ועוד יותר מזה: "החלפת ראש השב"כ זו הזדמנות לגלות גישה חדשה". האם אדליסט לא מתמצא בחומר עד כדי כך שהוא מניח שמינוי ראש שב"כ חדש ישפיע על גישה חדשה מצד הטרוריסטים המוסלמים? צריך להיות הוזה בהקיץ על מנת לחשוב ולהביע רעיון הזוי כל כך.

אדליסט הוא איש שמאל מפורסם. הוא חבר קיבוץ של השומר הצעיר. אבותיו האידיאולוגיים ניסו לסחוב את ישראל למחנה הסובייטי, בדיוק בזמן שהסובייטים החלו לחמש ולאמן את הצבא המצרי למלחמת שמד נגד ישראל. במאמרו הוא לא מהסס להזכיר את המחלוקת הקשה בין משה שרת לבן-גוריון בתקופת התקפות הפדאיון ופעולות התגמול. כיום אנו יודעים שמשה שרת טעה. משה שרת, בנאיביות מדהימה, לא הצליח להבין שנאצר והעולם הערבי שמסביבו שאפו לצאת לסיבוב שני של לחימה כדי לחסל את ישראל. בן-גוריון שב להנהגת המדינה והחל לתכנן, יחד עם הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, את מערכת סיני, וזו סיכלה את יכולת המצרים להביס את ישראל למשך שנים ארוכות.

יש להתפלא על אדליסט שעדיין, ממרום גילו, לא הצליח להבין את מה שצעירים רבים, וכמובן לא מעט מבוגרים, מבינים. לא אחת כותב שורות אלה מתפלא על "מעריב" שעדיין מקצה עמוד שלם בגיליון של שבת לאדליסט ולדעותיו שמזמן אבד עליהן כלח. אולי הסיבה לכך היא אותה הסיבה שהעיתון "ישראל היום" מקצה טור קבוע ליוסי ביילין. בעלי ועורכי "ישראל היום" מבקשים להעמיד אליבי לעיתונם, כיוון שהם מעמידים במה לרשות יוסי ביילין המפורסם כאיש שמאל בעוד שעיתונם הוא ביטאון אופייני לדעות של מחנה הימין. כך מקווים בעלי העיתון לזרות חול בעיני הציבור, כאילו עיתונם מהווה במה להבעת שלל דעות משני קצוות הקשת הפוליטית. לא מן הנמנע שאדליסט ממלא תפקיד דומה ב"מעריב".

בחיבור קצר זה הבאתי דוגמאות לעיתונות מוכוונת אג'נדות שעל פיהן עיתונאים, שאינם אלא פרשנים פוליטיים בלתי אובייקטיביים לחלוטין, מנסים לשתול בדעת הקהל הישראלית רעיונות נטולי קשר למציאות. יש לקוות שקוראי העיתונים ידעו להבדיל בין תפל לעיקר ולהסתייג מתועמלנים פוליטיים מעוותי מציאות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. מעניין שמה שמכעיס אותך אלה אנשי שמאל
    לכל עיתונאי הימין אין אג'נדה?
    ולך אין אג'נדה?
    ומה פסול באג'נדה כל עוד איננה מוסתרת?
    היית רוצה עיתונאים שאין להם דעה משלהם?

  2. "איש מרכז" נכבד ויקר,
    בוודאי שיש לי אג'נדה – מה היא: א. אמתית, ב. טובה ומחזקת את ישראל, ג. ולטובת היהודים באשר הם.
    מה שמכעיס אותי זו "כאילו אג'נדה" מוטעית במתכוון, או שקרית, שנכתבת ע"י עיתונאים משרתי "אידיוטים שימושיים".
    אנא קרא עוד פעם את המאמר בעיון רב – אני משוכנע שתבין את כוונתי.
    לגבי עיתונאי הימין, על פי דבריך – בוודאי שיש להם אג'נדה. אם היא שקרית, היא פסולה לחלוטין. אתה מוזמן לכתוב
    נגדה, ואם תכוון אותי לאג'נדה שקרית של עיתונאים מהימין אכתוב נגדה בדיוק כפי שכתבתי במאמר הנ"ל.
    בוודאי שאני רוצה עיתונאים שיש להם אג'נדה משלהם – אבל שלא תהיה מבוססת על שקרים או על "פייק ניוז".

  3. הביקורת של דגני היא על התקשורת בכללותה, כשהעיתונאות הפכה ממערך מספק מידע אוביקטיבי – לשופרות מוטות פוליטית אם לא הזנתה של התקשורת כולה.
    הדוגמאות שהביא מתוך האקטואליה הם במקרה תואמי השמאל שבתקופה האחרונה מככבים בפוסטים התומכים בדעתו של דגני, כנראה תגובה לתסכול מתמשך של שמאל שאיבד את דרכו בצורה של תמיכה בארגוני זכויות מפוקפקים אנטי ישראלים מבית ומיחוץ. ויש להודות שגם עיתונאי הימין (שחלקם בקרב אנשי התקשורת היא מעטה לאין שיעור) נגועים באותה נטיה- גם זו תוצאה של תסכול המעבר לאופוזיציה….

  4. מכובדי יצחק וגדעון, הן כספית והן אדליסט הם בעלי טור דעה! לכל ברור שהם מביעים את דעתם ולא מספקיםאינפורמציה "אוביקטיבית".
    בכלל האוביקטיביות פסה מן התקשורת ולמעשה לא ניתן כלל לקייםאוביקטיביות. אני לא חושב שבן כספית ורן אדליסט מבקשים להיות אוביקטיבים. הם מביעים דעתם ולחלוטין רוצים להשפיע. זה בצד הצגת אינפורמצי הם תפקידיםחשובים של התקשורת.
    הדבר החשוב ביותר הוא הפרדה מובנית בין חדשות ודעות. נראה לי שישראל היום ערבב בין הדברים בצורה הבולטת ביותר והיוםכל כלי התקשורתחוטאים בכך, מי יותר ומי פחות.

    1. שי היקר
      אתה צודק לחלוטין. האובייקטיביות פסה מהתקשורת. הקורא הממוצע מקבל אינפורמציה מעורבבת ומטעה. על זה אין ויכוח.
      אולם ההבדל החמור ביותר הוא שעיתונאים מעבירים אינפורמציה שקרית, בכוונה, מתוך אג'נדה, או בטעות. זה פסול מעיקרו.
      להדגמת העניין הבאתי שתי דוגמאות משל כספית ואדליסט. שתי הדוגמאות מדגימות "פייק ניוז". אצל כספית מתוך כושר
      שיפוט לקוי שנובע מהטיית נפש ואולי גם רשעות, ואצל אדליסט מתוך נאיביות ו\או חוסר הבנה של העניין.
      בגדול – אני שמח ומודה לתגובתך. אתה מדגיש את האופי הבעייתי של התקשורת ומעמיד אותה במקומה הראוי.

  5. מעניין שלא הצלחת למצוא פינק ניוז אצל עיתונאי הימין המכורים והמשועבדים

    1. גידי היקר
      תודה על הערתך הנכונה. לא מצאתי "פייק ניוז" (לא פינק ניוז) אצל עיתונאי הימין.
      אכיר לך תודה אם תפנה אותי לכתיבה שקרית אצל עיתונאי הימין. במקרה זה אכתוב בחומרה רבה גם נגדם.

  6. אם קראת את הטורים השבועיים של קלמן ליבסקינד במעריב זו עיתונות מכוונת אגנדה במיטבה.

    1. נכבדי יעקב אורמן,
      נכון מאד. הטורים השבועיים של קלמן ליבסקינד הינם "עיתונות מכוונת אג'נדה במיטבה".
      מדי פעם אני קורא את כתבותיו של ליבסקינד. עד כה לא מצאתי בהן "פייק ניוז" או אג'נדה אנטי-ישראלית.
      אודה לך אם תאיר את עיני בעניין זה. אם תמצא בדברי ליבסקינד אג'נדה שלילית כלפי ישראל לא אהסס לכתוב כנגדו.

    2. נכון, עד היום לא מצאתי עובדה אחת לא נכונה או מאומתת אצל קלמן- אף שממש חיפשתי, אם בידך דוגמאות- אנא הצג אותם
      תודה

  7. אתה שוכח שמקור רוב הפייקים ובעיקר הקיצוניים שבהם, הוא בימין

    1. מר דוד לרנר הנכבד
      אתה טועה ומטעה. הגם שכך אני מוכן להיות פתוח למידע חדש.
      אנא עדכן אותי אם בידיך דוגמאות ל"פייקים ובעיקר קיצוניים מימין"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית