לקראת מה אנו הולכים היום?

ערך המשפחה לפי תפיסות עולם שונות
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר זה אסקור בקצרה את ערך המשפחה כפי שהוא מנוסח בתרבויות ובתפיסות עולם שונות.

העם היהודי הוא, ביסודו, משפחה וחלק חשוב ממנהגי הדת היהודית נְסַבִּים על המשפחה. לתיאור תולדות המשפחה שייסדה את העם היהודי הוקדש ספר שלם בתנ"ך (ספר בראשית) ובו פרטים על אירועים משפחתיים רבים של מייסד העם היהודי אברהם אבינו וצאצאיו. "ישראל" הוא שמו של יעקב, נכדו של אברהם אבינו, ועל שמו נקרא העם עצמו, "בני ישראל" ו"עם ישראל". מכאן ברור ומובן שמושג המשפחה שזור כחלק מהותי של המסורת היהודית בכל הזדמנות – ממריבת קין והבל, דרך עשרת הדיברות ועד לסיפורי חז"ל.

מעניין שדווקא הנצרות, אשר צמחה לכאורה מהיהדות, ניתקה את עצמה מיחסה של היהדות כלפי ערך המשפחה. ניתוק זה בא לידי ביטוי מפתיע עוד בברית החדשה, בהתנהגותו המבטלת של ישו כלפי אחיו, באחד המפגנים שבהם נשא דברים. לפי הבשורה של מרקוס פרק ג, בני משפחתו של ישו שהיו נוכחים במקום קראו אליו, אך הוא התעלם מהם ואמר: "מי הם אמי ואחיי: ויבט אל היושבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחיי: כל אשר יעשה רצון האלוהים הוא אחי ואחותי ואמי" (מרקוס ג, 35-33).

ובכל זאת, כמעט בכל סרט או סדרה טלוויזיונית, המופקים בימינו, אפשר למצוא ביטוי אוהד וחם לערכה של המשפחה. בדרך כלל, זה אמור לגבי יוצאי אגן הים התיכון או דרום אמריקה. אבל, ביטוי כזה מופיע גם בהצגת מסגרות אתניות אחרות. האם זאת תולדה של השפעת היהודים על הוליווד? אינני יודע.

לעומת הנצרות, באסלאם, בתקנות שגזר מוחמד, בא לידי ביטוי יחס מיוחד אל האישה מצד בעלה. אבל את העם היהודי מוחמד אינו מגדיר כבני משפחה אלא כ"עם הספר". האירוע שהרשים ביותר את מוחמד בתולדות בני ישראל היה דווקא התמודדותו של משה מול פרעה. התמודדות זו מוזכרת בקוראן מספר רב של פעמים ואילו הרקע המשפחתי של עם הספר בכלל לא מוזכר בו.

ולשם השוואה, בהקשר מודרני יותר, אציג את עמדתה של דת הסיינטולוגיה כלפי המשפחה. התדמית המופגנת של הסיינטולוגיה הממוסדת בנויה כחיקוי של הכתות הנוצריות. מדובר בתדמית מורכבת המכילה את הגדרת הסיינטולוגיה כדת בשנת 1953 על ידי האבארד, את העובדה שהסיינטולוגיה מתמקדת בפיתוח היכולות הרוחניות של האדם, את השימוש בסמל נוצרי, בצלב המסוגנן בשמונה קרניים (סגנון הנפוץ במקומות רבים בעולם, מרומא ועד אתיופיה), ואת הסמכת האודיטורים ככמרים של כנסייה. בהרצאה של האבארד, שתמלילה פורסם כעלון מידע של האודיטור המקצועי (PAB) שמספרו 32 (מיום 7 באוגוסט 1954), האבארד מסביר מדוע טבעי ומעשי להסמיך אודיטורים כמוסמכי דת (doctors of divinity). הנימוק המפורש שלו היה, כי בחברות מפותחות יש לאנשי דת גישה בלתי מוגבלת לחולים, לנפגעים ולאסירים.

למרות כל זה, בהרצאה קודמת שתמלילה פורסם בעלון שמספרו PAB 31 (מיום 23 ביולי 1954) טען האבארד כי "הדת עושה הרבה כדי לשמור את העלייה השמיימה כגירוי, כמנגנון שליטה ששימש בידי אלה ששלחו את הפריקליר לתוך גוף. אתה תגלה את סמל הצלב בכל רחבי היקום, ואת האגדה על ישו כזיכרון מסולף המושתל בפריקלירים לפני מיליון שנים". במילים אחרות, לפי האבארד עצמו, השימוש בצלב נוצרי כסמל לסיינטולוגיה הממוסדת מהווה גירוי מתמיד של אירועים שונים בעבר של האנושות הקשורים בצלב. לפי התפיסה הסיינטולוגית, הפשע החמור ביותר שניתן לבצע נגד אדם, הוא לעורר אירועים מעברו, למטרת שליטה בו, מבלי לטפל ברישומי האירועים האלה ומבלי לשחרר אותו מהם מיידית.

באשר למשפחה, טען האבארד, במפורש וללא שום הנמקה, בסוף ההרצאה ב"קורס הדוקטורט בפילדלפיה" (Philadelphia Doctorate Course) מיום 10 בדצמבר 1952, כי: "משפחות אינן קבוצות טובות; הן קבוצות רעות". קיימת אפוא חפיפה בין תפיסת ישו את משפחתו ובין תפיסתו של האבארד.

ואם הזכרתי "דת מודרנית" בהקשר היחס אל המשפחה, חובה עליי להזכיר גם את הדת הסוציאליסטית שפיעמה באמונתם של בוני ומקימי מדינת ישראל. בקיבוצים שהם בנו, בערך עד 1980, נכלל יישום אכזרי של הדת הזאת, הידוע בכינוי "לינה משותפת". בבתי הילדים בקיבוצים בישראל נעשה ניסיון לבטל את תפקידם המסורתי של ההורים הביולוגים בגידול ילדיהם. הלינה המשותפת הייתה ניסוי אכזרי שלא הצליח.

אם כן, לקראת מה אנו הולכים היום?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. משפחה היא מעגל בהשתייכות החשוב ביותר. למי עוד יהיה איכפת ממך יותר מאשר להורים ולאחים ולילדים
    אני לא מתייחס למקרה פרטי אלא ככלל

  2. הלינה מחוץ לבית לא פגעה ביחסי הורים וילדים בקיבוצים, אולי אפילו ההיפך. ואני את הנושא מקרוב.

    1. לאזרח וותיק,
      תודה על תגובתך. האם בקרבתך לנושא קראת גם מחקרים שנערכו על בוגרי הלינה המשותפת?

    1. לדורון,
      תודה על שאלתך. כמובן שמושג (רעיון) המשפחה עובר טלטלות בימינו (ולכן, שאלתי "לקראת מה אנו הולכים היום?") אך, עדיין לא ברור במה הוא יתייצב, אם בכלל.

  3. הדתות רוצות לשלוט במאמינים, ותפישת המשפחה היא חלק מהדרך להשיג את השליטה. אבל האדם המודרני רוצה להיות חופשי וכבול מה שפחות בכך מיני ציווים, שחלקם הגדול איננו נאור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'