מיטב התרגום כזבו

תרגום שגוי כחלק מוצדק של מאמצי השיווק
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

משה אבן עזרא טבע את האמרה "מיטב השיר כזבו" במאה ה-12. במאמר הזה אראה כי מתרגמים שלנו ממחישים במו-עטם את הווריאנט "מיטב התרגום כזבו" של אמרתו השנויה במחלוקת של גדול משוררינו מימי הביניים. הלקח ממאמר זה הוא שהקוראים בטקסטים מתורגמים חייבים להכיר בעובדה שלא רק ידוענים שוגים בהבנת מילים זרות.  במאמר זה אצביע על כמה דוגמאות של תרגום "כוזב" מאנגלית לשפה העברית.

הסדרה "העוקץ" קרויה במקור "leverage", וכל פרק בסדרה נפתח באמירה "We provide leverage" – המתורגם ל-"ואנחנו מספקים עוקץ", שפשוט מטעה לגמרי. בשפה העברית לא ברור כל כך מה זה "לספק עוקץ" ולמי. בעיקר הכותרת בתרגום הזה מחטיאה את עלילת הסדרה. מדוע לא נבחר "משקל-נגד" או "מנוף נגדי" כתרגום למונח "leverage"? אפילו מילון "מורפיקס" מספק, כאחת מאפשרויות התרגוּם למונח הזה, את המונח "מינוּף". מובן שהמילה "עוקץ" צבעונית יותר ומושכת יותר, אבל היא איננה תרגום נכון למילה “leverage”.

לספר מפורסם ומומלץ ביותר של ריצ'רד פיינמן נבחרה הכותרת "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן: הרפתקאותיו של איש מוזר". נכון שהמילה במקור האנגלי “curious”  היא רב-משמעית, אבל הסקרנות הנלהבת של פיינמן היא זו שמתוארת בספר ולא מוזרותו. ואולי, זאת היא בדיוק מוזרותו?

אותו מתרגם נכשל גם בתרגום המילה “commencement” באותו ספר במהדורותיו הראשונות, ותרגם אותה "טקס התחלה", כי לא ידע שבארה"ב זה המונח לטקס סיום הלימודים לתואר ראשון (ראה במהדורת 1995, בהערה בעמ' 321). בכל זאת, ייתכן שבשני המקרים האלה המתרגם בחר באופציית התרגום שתמשוך את הקונים גם במחיר של עיוות התרגום.

גם המתרגם של ספר חשוב אחר של פיינמן – "התיאוריה המוזרה של אור וחומר" – החטיא בתרגום ההצהרה הפשוטה "כשאני אומר "אור" בהרצאות האלה…" ותרגם אותה להצהרה "כאשר אני נוקט במושג "אור" במהלך הרצאותי…" (בעמ' 19 בגרסה העברית). הוא עיוות את סגנונו המדויק של פיינמן, שפיינמן הקפיד עליו אפילו בהרצאותיו לציבור הרחב. זאת גם דוגמה לשימוש הקלוקל והנפוץ במונח "מושג", שדנתי בו במאמרים קודמים.

המתרגמת של הספר הפופולרי של מרשל מקלוהן החמיצה נקודה חשובה בתרגום ביטוי מעניין שבאמצעותו מקלוהן מתאר את האפקט של אי הבנת המדיה. כמו קוראים רבים של כתבי מקלוהן שאינם מבינים את מה שמקלוהן ביקש לתאר בספריו, אין פלא שהיא נכשלה בהבנת המשפט "For any medium has the power of imposing its own assumption on the unwary". היא תרגמה אותו כך: "מפני שלכל אמצעי תקשורת יש הכוח לכפות את הנחותיו על מי שאינו עומד על המשמר" (עמ' 22 בגרסה העברית משנת 2003). למילה "assumption" יש באנגלית לפחות שתי משמעויות שונות, ואני הייתי בוחר בזו המתייחסת אל הכישוף של ההשפעה של אי-הבנת המדיה על אלה שאינם מבינים אותן – כי זה המסר המרכזי המוחטא בספרו של מקלוהן – ולמרות אי הבנה זו בכל זאת משתמשים בהן. אם נשים לב למה שכתב מקלוהן במשפטים הבאים, נגלה שמקלוהן מדבר במפורש על כישוף.

הדוגמאות הספורות האלה ממחישות עד כמה פעולת התרגום דורשת ידיעה נרחבת שהיקפה והגדרתה תלויים בטקסט המתורגם. פעם האמינו שמספיק לבנות מילון מקיף כדי לדעת לתרגם והשקיעו מיליונים בתכניות פיתוח אלה. המנחה שלי לפוסט-דוקטורט, פרופ' טוני אוטינג'ר מאוניברסיטת הרווארד, קיבל את פרס טיורינג כהכרה לתרומתו לפיתוח תרגום ממוחשב על ידי תכנות מילון אנגלי-רוסי. חיש מהרה התברר שהתרגום בין שפות אנושיות דורש יותר משימוש במילון ממוחשב מקיף. עוד בשנות ה-60 המוקדמות, המנחה שלי לדוקטורט פרופ' יהושע בר-הילל מהאוניברסיטה העברית הצליח לשכנע את המקורות התקציביים שללא הסתמכות על הבנת המתרחש בחיים המציאותיים התרגום הממוחשב לא יהיה יעיל. כדוגמה הוא הביא את המשפט "The child is in the pen". כתוצאה מביקורתו זאת, במשך הרבה שנים לא יכולת להשיג תקציב לפיתוח תוכנות חכמות אם בקשת התקציב שלך כללה את הביטוי "תרגום על ידי מכונה". הדוגמה של התרגום של גוגל, המבוססת על ממוצע התרגומים של הציבור האנושי הרחב, מראה כמה מקצועיות נדרשת אפילו ממתרגם משכיל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. מה זה בעברית: INTERNAL COMBASTION ENGINE
    לכמה "מונחים" שגויים, או לא, תורגם מונח זה לעברית?
    וזו רק דוגמה אחת המראה עד כמה צודק מאמרך שלעיל.

  2. שלא לדבר על כיתוב שמות הישובים בשלטי הארץ, שרחוק הקשר בין ההגייה ובין השם.
    מי החליט בממשלה ש W הוא תחליף ל- V כשמתכוונים לנוה שאנן או פתח תקווה למשל (TIQWAׂ)…

  3. הבעיה מורכבת
    יש הרי ביטויים וצרופי מילים שאינם ניתנים להכלל בכלל מסוים
    אבל הבעיות הולכות ונפתרות וזאת הבדורה הטובה

  4. בל לא רק מערכות ממוחשבות מספקות תרגום שלא משביע רצונו של מישהו. אם תקח יצירה בשפה מסוימת ותבקש משני מתרגמים לתרגם לשפה מסוימת אחרת לא תקבל שתי יצירות זהות

    1. הבעיה שנדונה במאמר הייתה איכות התרגום שמבצעים מתרגמים מקצועיים. מצד שני, ברור שהתרגום איננו חד-ערכי, אבל זאת איננה בעיה של איכות. ובנוסף על כך, אנשי מקצוע, בכל תחום מתעדכנים בחידושים שנוצרים בתחום מקצועם. כך זה בלשון ולכן הבעיה שנדונה במאמר איננה בעיה של חוסר התעדכנות, אלא בעיה של החלטות שגויות של מתרגמים אנושיים.

      באיכות התרגומים המתבצעים במכונות דנתי כמה פעמים. למשל, עיון במאמר על חשיבה בירוקרטית בקישור https://jokopost.com/it/23207/ יספק לכם הסבר לקשיים באיכות של תרגום ממוחשב, כי תרגום איכותי לא יכול להיות מופק מחשיבה בירוקרטית. גם במאמר על המיוחד בעיבוד נתונים דיגיטלי (ראו בקישור https://jokopost.com/it/21807/) מסתתר הסבר דומה.

  5. אם היה אפשר לסמן את המאמר ב"לייק", הייתי בוחרת בכך. תודה רבה

  6. ויש עוד דבר, השפה משתנה כל הזמן
    מילים חדשות
    ועוד יותר ביטויים חדשים

  7. תרגום זה לא רק הסבת מילים לשפה אחרת. תרגום זה הרבה פעמים מעבר שהוא גם תרבותי

    1. לדניאל, בדיוק כך.
      על המתרגם לדעת את התרבות בשני צדדי התרגום ובנוסף על כך עליו גם להכיר היטב את העולם שבו התוכן מתקיים. בלי ידיעה זו (של העולם) המתרגם לא יידע להחליט למה הכוונה במשפט לדוגמה שהביא מורי פרופ' יהושע בר-הילל. האם מדובר בילד שנמצא בתוך עט, או בתוך לול? וזה עדיין לא ממצה את רוחב היריעה של התירגום המקצועי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'