שעון הזמן

שיר על עתיד מספק

אני רוצה בשנים הבאות

פשוט לחיות.

להקשיב לעפרוני מוקדם בבוקר,

לתלות כביסה על חבל.

בשנים הבאות אם יתאפשר

אני רוצה לא לאחר,

לגמוע מרחקים ונופים, לשתות מים

צלולים וחיים.

את הלחם אדע להשיג

אשתה מהיין בהפוגות.

בשנים הבאות – לחיות.

דם אדם אינו שווה לטריטוריה,

שמים נפתחים באושר גדול.

לקרוא שירה בקיץ לפנות ערב,

להביט בעצים ובעליהם.

שעון הזמן אינו עוצר

אני נשאר בארץ הזאת,

אין לי מקום אחר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. במקומותינו כבר מזמן לא תולים כביסה על חבלים. במקומות אחרים אולי כן.
    ב- 1000 שקלים בערך, ואפשר גם בתשלומים, תוכל לרכוש מכונת יבוש כביסה,
    הכביסה תצא יבשה ונטולת אבק. מדוע לחלום על תליית כביסה בבוקר במקום
    להתענג על דברים אחרים, על אותה טריטוריה, שלמענה לעתים נשפך דם?

  2. גד יקר – שיר יפה מאד עם קצב מיוחד הנע במרחבי זמן עבר, הווה ועתיד והכל במשמעות החיים הטבעיים וההנאות של היום יום..תהנה גד מהחיים כפי שמבטאות צרופי המילים ומשמעותיהם – זאביק

  3. גד – נחמד, קל להזדהות,
    אבל הסבר לי בבקשה את החיבור בין שני המשפטים:
    דם אדם אינו שווה לטריטוריה — אני נשאר בארץ הזאת, אין לי מקום אחר..

    תודה

    1. שלום גדעון, התכוונתי שכל עוד נשפך דם בעקבות סכסוכים ומלחמות על טריטוריה, לא נוכל לחיות בשקט,
      כמו בתחילת השיר – "רוצה פשוט לחיות, לתלות כביסה, לשתות יין…" השורה "נשאר בארץ הזאת, אין לי מקום אחר" מביעה את ההרגשה האישית שלי, שלמרות כל מה שקורה (מלחמות בלתי צודקות ודם) אני נשאר פה בארץ, ולא אחליף את מקום מגורי כמו הרבה ישראלים "יורדים" שמצאו את עושרם ואושרם במדינות אחרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'