הביטחון התזונתי והחקלאי

דיון בעקבות הרפורמה בחקלאות של פורר-ליברמן
תמונה של דוד
עו"ד דוד סנדובסקי

כיום מבוסס הביטחון התזונתי של ישראל על תוצרת הארץ שמפיקה החקלאות היהודית. בימים שקדמו למלחמת השחרור גם החקלאות הערבית הייתה משמעותית, אולם רוב אדמות החקלאות הערבית הופקעו אחרי מלחמת השחרור.

בישראל של 2021 החקלאות הישראלית היא אינטנסיבית, מפותחת ומגוונת, ומתקיימת בעיקר בקיבוצים, במושבים ובחוות חקלאיות שמספקים את צורכי התזונה הבסיסיים, בדגש על ירקות ופירות של האוכלוסייה המקומית (תוך היזקקות לכמה שפחות יבוא).

החקלאות הישראלית מתפרשת על פני תחומים שכוללים בין היתר: תבואות (ככל שניתן), פירות נשירים, הדרים, ירקות, חלב, ביצים, בשר בקר, צאן ועופות, זיתים, דבש, יין, תמרים, תבלינים וצמחי מרפא ופרחים. כל זאת בסביבה ירוקה שחייבת להיות מוגנת משריפות ומשופעת באספקת מים שפירים, מי שיטפונות או מים מטוהרים שאסור לבזבזם.

חובה על מדינת ישראל להבטיח ששימושי וייעודי הקרקע החקלאית לא ישתנו. אסור שאדמות חקלאיות יצומצמו ויהפכו לעתודות נדל"ן. יש לשמר ולשדרג את החקלאות ואת היערות על ידי יישום תוצרי מחקר של מכוני מחקר ומדע אגרונומיים ממשלתיים וציבוריים, כמו לדוגמה מכון וולקני, בית דגן והפקולטה לחקלאות ברחובות. מרכז מו"פ חדשני עסקי בשיתוף מכללת תל-חי מתפתח בפארק אגריטק, ולאחרונה נפתח פודטק ביוזמתו של הראל מרגלית במרחב קריית שמונה.

שימור החקלאות ושטחיה והגדלתם כרוכים בהגנה ובתמרוץ של ההתיישבות הכפרית, כולל תמרוץ תיירות כפרית. אין לבסס את התזונה הישראלית על יבוא חקלאי תלוי כלי שיט, מכולות, נמלי ים ואוויר, ממגורות, נתיבי שיט, נתיבי יבשה מסילתיים ונתיבי אוויר צפופים.

בישראל קיימים כמה גופים ירוקים חקלאיים חשובים: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המקרקעין, קק"ל, רשויות ועדות מינהל התכנון במשרד הפנים, כמו הוועדה לקרקע חקלאית, רשות המים, מקורות, התאחדות החקלאים, התאחדות האיכרים, התנועה הקיבוצית, ארגוני החקלאות הפרטית, משרד הגנת הסביבה, מועצות היצור והשיווק הרגולטיביות לפירות, ירקות ולעוד מוצרים חקלאיים כמו דבש, זיתים ופרחים.

רשויות התחרותיות וההגבלים העסקיים במשרד הכלכלה, מועצות התכנון, הייצור והשיווק במשרד החקלאות אמורות לדאוג לוויסות ההיצעים מול הביקושים של מוצרי החקלאות מתוצרת הארץ, כך שיהיו זמינים לכל תושבי מדינת ישראל. למשרד החקלאות ופיתוח הכפר תפקיד חשוב בטיפוח החקלאות הישראלית ובשגשוגה.

בראש משרד החקלאות עומד השר יואב פורר, חבר סיעת ישראל ביתנו. גולת הכותרת של פורר היא יוזמתו, בשם שר האוצר ליברמן, להכנסת רפורמה מהותית בחקלאות הישראלית. לרפורמה זו, שרוצים להסדירה בחוק ההסדרים החדש למשק לסוף 2021, מתנגדים כל גורמי ההתיישבות החקלאית ונציגויות ההתיישבויות החקלאיות והחקלאים וכן גורמים אגרונומיים מקצועיים.

הרפורמה מנוגדת לרעיון הציוני המכונן, שלפיו החקלאות היא אבן הפינה של המפעל הציוני בכל הנוגע להקמת מדינת ישראל הריבונית. הביטחון התזונתי של אזרחי מדינת ישראל ויושביה מבוסס לפני הכול על החקלאות הישראלית. זו אמורה לספק את כל צורכי התזונה של תושבי ישראל ולתת להם ביטחון תזונתי מרבי. המדינה חייבת להקצות אמצעי ייצור, שיכללו בין היתר: קרקעות זמינות, פוריות וייעודיות, מים כולל ממאגרי מי שיטפונות, מים מותפלים, מי ביוב וניקוז מושבים ומטוהרים עבור החקלאות, קרנות פיתוח, לשם יצירת יכולת ומסוגלות לקיום זמינות בכל הנוגע להקצאת משאבים כספיים ברוחב יד לחקלאות, דאגה לקיום זמינות של מצאי משאבי אנוש הדרושים לחקלאות, כולל הכשרות מקצועיות, תמרוץ עובדים, והקצאת מכסות יציבות ליבוא עובדי חקלאות שעונות על דרישות החקלאים בכל הנוגע לזמינות עובדים זרים. נראה שתוכניותיהם של ליברמן ופורר ימותנו מאוד בעקבות התנגדות ולחץ של מפלגות אחרות בקואליציה – העבודה, כחול-לבן ומרצ.

פתיחה רחבה של יבוא ויצוא חקלאי חופשי לישראל תשמוט את מטריית ההגנה מהמדינה, שלה נזקקים החקלאים הישראלים, כמו עמיתיהם במדינות העולם. החקלאים נאלצים להתמודד עם אילוצים כלכליים אובייקטיביים וסובייקטיביים: חוסר יציבות וחוסר ודאות, תחרותיות, מצבי קושי כלכליים, ביטחוניים, רגולטוריים, אקלימיים (כולל הנדסת אקלים), וכן עם אילוצי מימון, הקצאת מכסות מים ומכסות עובדים זרים וכן עם מזיקים, תשומות חקלאיות שיש לייבא בזמן הנחוץ ועוד.

בשנים האחרונות היינו עדים לנסיקת מחירי האבוקדו לשחקים, עד אשר הפרי כמעט נעלם מהשווקים הישראלים. הדבר נגרם עקב מחסור באבוקדו בארה"ב שגרר עליית מחירי הפרי שם. לאור המצב העדיפו חקלאי ישראל לייצא אבוקדו לארה"ב.

גם מחירי הפירות הישראלים נוסקים השמיימה בשל חוסר תחרותיות משוכללת ומווסתת על ידי ממשלת ישראל. אי-המעורבות הממשלתית, שמגובה בגישות כלכליות קיצוניות קפיטליסטיות-ליברטיניות, גורמת לכישלון ולעיוות השוק. הגישות הכלכליות הללו חודרות לישראל על ידי השקעת משאבים גדולים בהינדוס תודעה, מקורם של המשאבים בעולם היהודי הגלובלי.

גם הפיכתן של רשתות שיווק המזון הגדולות לדומיננטיות יותר בשוק הישראלי גורמת לעיוות האיזונים הנדרשים בשוק משוכלל. מהלך זה כולל חכירת משקים חקלאיים לצורך שליטה ביבולים השנתיים תוך פגיעה בעקרונות התחרותיות וההגבלים העסקיים, שנגרמים על ידי רשתות שיווק המזון הגדולות.

השליטה כוללת גם את המְגַדלים עצמם, תוך שימוש בשיטות ניאו-פיאודליות ליברטיניות. הכול כדי להכתיב את המחירים ואת חלוקת הרווחים בשווקי התוצרת החקלאית הישראלית. מובן שהתנהלות זו מנוגדת לאינטרסים של משקי הבית הצרכניים. לאחרונה נודע על קניית פטנטים חקלאיים וזכויות יוצרים וקניין רוחני של המדינה שמומנו בכספיה על ידי רשתות שיווק, הכול כדי להשיג יתרונות ושליטה בשוק ובמחירים בו, תוך מניעת תחרות. הדבר נעשה על ידי השתלטות על זנים חדשים שעלותם לצרכן צריכה להיות מוזלת. מדובר במעשים פוגעניים בצרכן הישראלי. יש צורך בהתערבות החשב הכללי במשרד האוצר האחראי לכל נכסי המדינה כולל קנייניה הרוחניים והפטנטים לצורך יצירת איזונים ובלמים. גם מבקר המדינה אמור להיכנס לעובי הקורה.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר חייב להקצות מגוון משאבים לחיזוק החקלאות והביטחון התזונתי. הכוונה לקרקעות, למשאבי הון וסובסידיות, לעידוד ותמרוץ כוח אדם מתמקצע ומתוגמל לחקלאי הישראלי; יש לעודד התיישבות חקלאית – ירוקה ואקולוגית בקרב בני תנועות הנוער; לדאוג לניפוק היתרים להבאת עובדים חקלאיים מקצועיים ומיומנים מהעולם; לדאוג לפיתוח ולהשבחות טכנולוגיות-מדעיות חקלאיות במימון המדינה, האקדמיה והמגזר העסקי. מדובר במשימת מאקרו אסטרטגית ציונית-לאומית.

גם בעידן הגלובלי ובסדר העולמי החדש אין היתכנות ל"ביטחון לאומי" ריבוני ישראלי-ציוני ללא "ביטחון תזונתי" מבוסס על תוצרת הארץ.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. דוד סנדובסקי יקירי,
    מאמר מרשים. מתאים היה להיכתב לפני 50 – 70 שנים. כיום אינו רלוונטי.
    מדינת ישראל מאכילה כיום כ- 12 מיליון תושבים (מהנהר עד לים).
    אין ולא תהיה כל יכולת לייצר מזון עבור מאסה זו משטחי האדמה והמים העומדים לרשות המדינה.
    גם ממאמרך מתברר שקיימים יותר מידי גופים ביורוקרטיים סביב החקלאות המהווים סרח עודף אנאכרוני שמיועד להתחסל.
    לגבי מחירי תוצרת חקלאית – הקשר עם החקלאים הוא שולי. גופים אחרים קובעים זאת, לא לשכוח את הרבנות.
    לידיעתך ולידיעת הקוראים – כיום, בבחינה מצרפית, כ- 75% (כנראה שיותר) מהמזון שצורכים בישראל מיובא מחו"ל.
    המרכיבים הגדולים של יבוא זה כוללים חיטה לאפיית לחם, פולי סויה לתעשיית השמנים, גרעיני תירס להזנת כל בעלי החיים, ועוד.
    היקף יבוא זה מגיע לכמה מיליוני טונות בשנה (כן – מדובר במיליוני טונות) ללא יבוא זה ישראל לא תוכל להתקיים.
    ואחרי שאמרתי את כל זה – יש לציין את החקלאות הישראלית שבתחומים מסוימים ממהווה שיא של ההיי-טק, אבל זה כבר סיפור אחר.
    לחקלאות ישנם גם תפקידים אחרים בתחום שימור וקיום סביבה ירוקה. אבל גם זה כבר סיפור אחר.
    הרפורמה שהשר פורר מבקש להכניס לחקלאות ישראל היא חיונית ומבחינות רבות מינימלית.
    כמובן שישנם מתנגדים רבים לכך. כדאי שתבדוק – רובם מתפרנסים מהביורוקרטיה שסובבת את החקלאות.
    מבקש שתתקנו אותי אם אני טועה.

  2. לא מבין במה החקלאות שונה מכל ענף אחר. מה איכפת לי לאכול ירקות ופירות והשר וחלב מארצות אחרות אם זה יהיה יותר זול, יותר טרי, ויותר מוקפד

  3. יצחק דגני ומתן כרמי לצערי לשניכם יש טעויות . (1) אין דין חיטה, וסויה ותירס כדין ביצים וחלב ויוגורט ועגבמניות ושזיפים ושאר ירקות. חיטה ותירס אפשר לאחסן גם חודשים רבים ולהחזיק מלאי למקרה שאי-אפשר לייבא.
    (2) ירקות וביצים מיובאות הן סכנה גדולה לבריאות הציבור. ביצים מעבירות מחלות מדבקות מסוכנות כמו סלמונלה. וכבר היו דברים כאלה. עגבניות שמושקות במי-ביוב הן סכנה עוד יותר גרועה . יש גם סכנה של מחלות מזיקים ווירוסים שיכולים לחסל גידול של פרי או ירק לחלוטין. היה בארץ אירוע כזה שחיסל את גידול גפנים במושבות שנתמכו על ידי הברון שנועדו לספק ענבים לייצור יין ביקבים., על ידי חיפושית אחת . לקח שנים להתגבר על הנזק (על ידי הבאת כנות חסינות). ראו מה שכתבתי כאן על "הרפורמה" הנואלת הזאת ב- 6 לאוגוסט.
    למניעת אי-הבנה והשמצות – אני לא מתפרנס מחקלאות ולא מבירוקרטיה. רק מפחד מהשליפות של ליברמן ומהבורות שלו.

    1. לאליהו בורוכוב הנכבד
      לא הבנתי איך שתי ההערות שלך מתייחסות לתגובתי למאמר של סנדובסקי.
      איך על פי ההערות שלך אתה קובע שישנן טעויות בתגובתי הנ"ל?

      1. ליצחק דגני הנכבד כתבת בתגובה על התלות ביבוא של חיטה תירס וסויה אלה מזונות שאפשר לאגור ולהחזיק מלאי במשך חודשים.
        על התלות ביבוא של אלה אין מחלוקת.

  4. מוכרים בארץ ירקות ופירות מזוהמים מיהודה ושומרון ומעזה

  5. נבהלתי ללמוד כאן שאין לנו עצמאות של מקורות מזון. חייבים.

    1. האם לא ידעת שרוב המזון שצורכת האוכלוסייה בישראל, כולל משק החי מיובא מחו"ל?
      אתה מסיים את תגובתך במילה "חייבים". מה הכוונה? חייבים מה?

  6. הייטק לא צריך לבוא במקום חקלאות. הוא יכול לבוא בנוסף לחקלאות. זה הבסיס שלנו.

  7. לא מצליח להבין את המסר. מדינת ישראל צורכת הרבה דלק. ואין לה דלק משלה. ללא דלק אפילו הצבא לא יכול לנוע. אז מה עושים? מה שחשוב זה היכולת הכלכלית. ככל שנהיה מדינה יותר עשירה כך נוכל לקנות לתושבינו יותר אוכל, מכוניות, ובגדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך