מי ישלם את מחיר?

בעקבות הימלטות האסירים ולקראת התייעלות מערכתית
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

לא מכבר התעוררנו לדיווח חריג על בריחתם, באישון לילה, של שישה אסירים ביטחוניים מכותלי כלא גלבוע. השישה מרצים עונש בגין מעשים נתעבים אשר ביצעו כנגד ישראלים. עם היוודע דבר הבריחה, אולפני הטלוויזיה שידרו ללא הרף את הפרטים לגבי "הצלחת" הבריחה. מומחים, פרשנים וקציני שירות בתי הסוהר ניסו להסביר ולגלות טפח מתוכניתם הנועזת של הנמלטים.

גיבורי מקלדת העלו השערות אשר ללא ספק יכולות לשמש כעלילה לסדרת חדשה בנטפליקס. ומבלי לשים לב, טענות רבות החלו להישמע כנגד עובדי ארגון הכליאה הארצי, על המחדל, על אוזלת ידם של הסוהרים, על תנאי הכליאה בישראל ועוד. אודה ולא אבוש, שגם בראשי חלפו שברירי מחשבה כאלו, אולם מהר מאוד הם התחלפו בהרהורים ושאלות על הצד השני – האם מישהו עצר לרגע וחשב מה עובר על אותם סוהרים, האם מישהו מבין ויודע מה היא עבודת הסוהר? עם איזו אוכלוסייה הם מתעסקים?

אומנם, יכול אני, בצדק, להבין כל אזרח ישראלי, שברגע היוודע דבר הבריחה הרים גבה ושאל שאלות נוקבות. במהלך שנות קיומה של המדינה חווינו לא פעם כישלונות ומחדלים אשר לצערי הכתימו את דפי ההיסטוריה של ישראל, ממלחמת יום הכיפורים, עבור בליל הקלשונים, גשר המכביה ועד ימינו אנו – הילולת הרשב"י במירון.

במאמר זה אני מבקש לנצל את הבמה ולכתוב דעה, אולי פחות פופולרית, מזווית אישית.

נדיר הדבר כי ארגון ממלכתי בסדר גודל של שירות בתי הסוהר הפרוש מהצפון ועד הדרום, העוסק בכליאתם של בני אדם אשר הורשעו בעבירות חמורות, יהיה חסין לכישלון. אין ולא יהיה ארגון גדול, ממלכתי ורציני אשר לא יימצא בו רבב. אבקש להזכיר את אשר אירע בישראל בשנת 1995 – רצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל בידי בן עוולה. האם מישהו תיאר לעצמו אירוע שכזה? או את רציחתה של שירה בנקי ז"ל בשנת 2015, או לצערנו רק לאחרונה, רציחתו של לוחם מג"ב, סמ"ר בראל חדריה שמואלי הי"ד, בגבולנו הדרומי. ולכן לצערי הרב, המסקנה אחת היא, אין סיכוי שארגון גדול וחזק ככל שיהיה, הפועל 24/7, 365 ימים בשנה, יהיה חסין מכישלון. אל לנו לטעות, מרגע כליאתו של אדם בין כותלי הכלא ולא משנה מהם התנאים, הרהורי הבריחה יחלפו בראשו עד מהרה, הרי האדם מטבעו לחופש נולד.

כאזרחי המדינה, אנו שמים מבטחנו באותם ארגונים ממלכתיים האמונים על ביטחוננו, שיעשו עבודתם ללא רבב. אין לי ספק, כי העובדים בארגונים אלו עושים לילות כימים כדי למלא את עבודתם נאמנה. נכון וראוי להקים ועדה שתבדוק היכן היו הכשלים, ואיך ניתן למנוע את האירוע הבא. אבל אל לנו לטעות, מדיניות מוכתבת לא על ידי הדרג המבצעי, אם כי על ידי הדרג הבכיר. אותה מדיניות של סובלנות, זכויות יתר לעצורים והכלה, היא מדיניות כלל-ארצית המוצגת על ידי דרגים בכירים, אשר מבינים, ואולי בצדק, כי האסירים הביטחוניים הם נדבך חשוב לטובת השקט ברחוב הפלסטיני. מבלי להאריך, אם בתי הכלא שבהם מוחזקים אסירים ביטחוניים ירעשו, בטוחני כי נעמוד בפני מערכה בדרום בתקופה הקרובה. אסירים אלו הם רוצחים שפלים הנתפסים ברחוב הפלסטיני כגיבורים, ובני משפחותיהם זוכים לסבסוד מצד ארגוני הטרור כהוקרה, הערכה וכבוד.

אם כן, דעתי הלא-פופולרית כלל היא שמדינת ישראל חייבת להיות מוכנה לשנות את כללי המשחק, גם אם זה במחיר של מערכה צבאית. חייבים להפסיק לאלתר את זכויות היתר של עצורים אלו. יש להפסיק את ההתרגשות משריפת תאים, ולאחר כיבוי השריפה יש להחזיר את האסירים לתאים המפויחים. אומנם ליבנו מתמלא חמלה, אך אל לנו לשכוח, כי אותם אסירים ביטחוניים הם אינם חובבי ציון, וכי הם רואים בכליאתם ניסיון בוטה של שלילת החופש. דווקא מדיניות היד הקשה, היא שתביא את השקט והמזור שלו כולנו מצפים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. מבלי להכנס לגופו של עניין אני חושב שאתה מערבב שני דברים. גם אם צריך להקשיח את היחס לאסירים וגם אם לא, לא היתה בעיה למנוע את החפירות הבריחה.

    1. אם, לטענתך, לא הייתה בעיה למנוע את החפירות – אזי איך הן לא נמנעו? משהו לא מסתדר כאן.

  2. שב״ס הוא ארגון שמנוהל גרוע וצריך לעשות בו שינויים רבים מלמעלה למטה. וזה יעשה אחרי מסקנות ועדת החקירה. הבריחה היתה רק סימפטום של ארגון חולה. אין לכך קשר לנושא היחס לאסירים.

    1. ארגון הכליאה מתמודד מול מציאות לא פשוטה, ובחוסר פרגון וחוסר גיבוי, לא רק מצד המדינה אלא גם מאזרחי.

  3. למר סטיב בלחסן הנכבד,
    מאמר מרשים הנוגע לבעיות היסוד של השב"ס. מצטרף לדעתך על "גיבורי המקלדת". יישר כוחך.
    בסופו של דבר בריחת השישה תישכח במהרה. יש לקוות שהדבר יביא לשיפור השב"ס כפי שמסתבר ממאמרך.
    כ"כ יש לקוות שתסתיים הקייטנה לאסירים הביטחוניים ויושתו עליהם תנאי מאסר כפי שאכן מגיע להם.

    1. חן חן, יש לקוות שמבלי קשר לוועדה, מסקנות יושגו בכלל ובפרט בכל הקשור למצב של האסירים הביטחוניים, אשר דם ילדנו זועק.

  4. שירות בתי הסוהר זאת רק דוגמא. כל זרועות הממשלה מתנהלות בצורה מבישה. חוסר מקצוענות. מינויים לפי אינטרסים מפלגתיים ולא פחות אינטרסים אישיים. צריך מהפכה בכל הארגונים האלה.

    1. אלמוני חכם מי יעשה את המהפכה? היכן ממנים לא לפי אינטרסים מפלגתיים? יותר טוב שימנו לפי אינטרסים דתיים? או נפוטיזם?
      לא – לא כל זרועות הממשלה מתנהלים בצורה מבישה. נכון – פה ושם יש התנהלות מבישה. אבל בגדול ישראל היא סיפור הצלחה.

  5. זה רק טבעי שאסירים רוצים לברוח וככל שיקשו עליהם הם ירצו עוד יותר לברוח. לכן צריך מערכת מקצוענית ולא חפיף.

  6. תמיד חושבים איך למנוע שמישהו לא יחזור על הטעות שלו. אבל צריכים לחשוב שגם אחרים לא יחזרו על הטעות שהתגלתה

  7. מי שהיו אחראים לאווירה שיצרה את הבעיה כבר אינם מהווים את הממשלה ולכן אי אפשר לגבות מהם את המחיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך