אֲגַרְטָל עַתִּיק,
מְעֻטָּר בְּפִרְחֵי
כָּל הָעוֹנוֹת,
יָתוֹם מִפֶּרַח
נִצָּב בְּטַבּוּרוֹ
שֶׁל שֻׁלְחָן זָקֵן
וּמֵפִיץ
נִיחוֹחֵי קוֹדְמַי,
הָעוֹלִים בְּאַפִּי
כְּרֵיחוֹ שֶׁל יֵין מַרְתְּפִים
אַגָּדִי.
רִקְמַת בַּד דְּהוּיָה,
מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁל אִמִּי,
רְקוּמָה בְּחוּטֵי
זָהָב שֶׁל תִקְווֹת
שֶׁהִצְהִיבוּ,
תְּלוּיָה עַל הַכֹּתֶל
הַמִּזְרָחִי שֶׁל בֵּיתִי,
הַמְּכֻסֶּה בְּטַפֶּטִים
שֶׁל תְּפִלּוֹת,
שֶׁאִמִּי נָשְׂאָה
חֲרִישִׁית
בְּיָמִים שֶׁל חוֹל
וְגַם בְּשַׁבָּתוֹת.
5 תגובות
כך ורק כך נמשכת השרשרת.
כבר נאמר פעמים רבות:
ללא עבר אין עתיד.
מעניין שבדרך כלל חפצי הזכרונות אצל כולם מהאמא ולא מהאבא
אני לא מומחה בשירה אבל השיר הזה דיבר אלי
ניחוח של תוגה וזקנה, של היו זמנים ואינם עוד.