הסוללה המנצחת

המהלך שיגרום לקהל להסתער על המכוניות החשמליות
תמונה של בועז
בועז קורפל

הרעש סביב המכוניות החשמליות לא נפסק. המציאות בכבישי ישראל לא ממש מסתדרת עם הרעש הזה שמגיע מכל כיוון. ייתכן שבשלב הזה זאת רק תופעה חולפת ואופנתית, בעיקר כשמדובר בטסלה שהגיעה לכאן והעלתה לכבישים קרוב ל-5,000 מכוניות תוך חודשים ספורים, לשמחתה הרבה של מחלקת המיסים של משרד האוצר.

לא צריך תואר אקדמי מתקדם כדי להבין מדוע טסלה הצליחה במקום שהיצרנים הסינים טרם מיצו את הפוטנציאל, ועד עתה הם מתהדרים במאות מכוניות שהעלו לכביש במחירים תחרותיים מאוד ובטווחי נסיעה סבירים למדי. טסלה מודל 3 מציעה טווח נסיעה ראוי מאוד וחוויית שימוש הייטקית במחיר נמוך משמעותית ממכונית פרימיום חשמלית וזה מתאים לפלח אוכלוסייה שיכול לשלם את המחיר (200,000 פלוס) ולהחזיק במטען ביתי. אולם זהו פלח אוכלוסייה מאוד מסוים ומוגבל, ובקרוב גם טסלה יְמצו אותו לגמרי או שיצרן אחר יציע מכונית במחיר קצת יותר זול עם חוויה זהה או טובה יותר, ואז הקהל הישראלי יפנה עורף לטסלה וירוץ לרכוש את הדבר החדש הבא, וכבר היו דברים מעולם (זוכרים מה קרה לסובארו כשמיצובישי הגיעו לישראל?)

ועדיין, ממעוף הציפור, צריך להבין כי מה שקורה כאן אצלנו משקף במידה רבה את מה שמתחולל בעולם, אף על פי שמעבר לים ובעיקר באירופה, העניינים זורמים בקצב מהיר לכיוון החשמל, בעיקר בגלל קנסות גבוהים ומיסוי דרקוני על זיהום. רמת המינוע החשמלי המלא בישראל נמוכה ולא ממש מורגשת בהשוואה לשוק כולו. רק 4% מהמכוניות כאן הן חשמליות להבדיל מרוב השוק שהוא היברידי עם נטייה הולכת ומתגברת למכוניות היברידיות פלאג-אין עם סוללות נפרדות לנסיעה של כמה עשרות ק"מ על חשמל, וכאשר הסוללה נגמרת, המכונית חוזרת להיות היברידית וחסכונית. בסגמנט הזה מדבר יותר המחיר וגם שווי השימוש שהמדינה מכירה (עדיין) למכונית פלאג-אין כאילו היא חשמלית מלאה. אולם ההכרה הזאת היא לפרק זמן מוגבל יחסית, שכן כשמשרד האוצר ירגיש את הירידה במיסים – יתפוגגו ההנחות וההטבות וההתחשבות והעקרונות של שימור ושיפור איכות החיים לטובת המיסים.

מכאן עולה השאלה הבאה: מה, אם כן, יחולל את השינוי המלא? מה יהיה המהלך שיגרום לקהל להסתער על המכוניות החשמליות המלאות? לשאלה הזאת יש תשובה אחת ויחידה: הסוללות. כשם שאין לנו תחנת דלק פרטית ואנחנו לא מתדלקים את המכונית בשובנו הביתה מדי יום או מחברים אותה לצינור דלק בחניה בעבודה, כך צריכה להיות תפיסת השימוש גם במכונית החשמלית. הרעיון הוא לשחרר אותנו מכל הכבלים והמגבלות, לאפשר לנו נסיעה ארוכה ככל האפשר על מטען האנרגיה שלנו (בנזין או חשמל) וכאשר הוא אוזל, להיכנס ל"תדלוק" מהיר בלי להתעכב יותר מדי. בעולם החדש שקורם פה עור וגידים, חברות הדלק יעברו הסבה לאנרגיה חשמלית עם סופר-צ'ארג'רים והסוללות שלנו יכילו טווחים של 500-800 ק"מ. כל מה שנצטרך לעשות זה בדיוק מה שעשינו עד היום – להיכנס לתחנת הטעינה ולמלא את הסוללה כמה שנצטרך, לקחת כוס קפה, לשלם ולהמשיך הלאה בלי לחשוב שנייה נוספת על חרדת טווח ועל מחיר החשמל הביתי ומצבו של המטען שלנו בחניה.

נקודת המפנה טמונה רק בטכנולוגיה של ייצור הסוללות הבאות (עד שהנעה באמצעות מימן תושלם) ובזמן שאתם קוראים את המאמר הזה, יש עשרות צוותי מדענים בכל העולם שמנסים למצוא את החומרים המתאימים ולהרכיב את הנוסחה המדויקת שבסופה תהיה לנו סוללה מנצחת. הקרב על הסוללה עצום וגדול יותר מכפי שניתן לשער ומושקעים בו תקציבי ענק שיכולים לשמש כתקציבי מדינה לשנים רבות של המון מדינות בעולם. מאחורי הקלעים פועלות חברות הרכב הגדולות בעולם וטובי המדענים בתחום עובדים בעיקר בסין, ביפן ובקוריאה הדרומית וחלקם הקטן באירופה המנומנמת והמפוחדת מהזיהום העולמי שיצרה, זה שמאיים על האיזון העדין של כדור הארץ.

יצרנית הסוללות הענקית CATL משקיעה את מרב המאמצים במציאת הסוללה הבאה ודומה שהמגבלה הנוכחית היא הליתיום ויש צורך במציאת תחליף כימי אחר. לדבריהם של אנשי החברה, הפתרון נמצא בחומר שנקרא סודיום; והסוללה החדשה שתגיע בשנת 2023 ליצרניות רכב רבות תהיה מסוג סודיום-יון ותחליף את הליתיום-יון שנמצאת בשימוש נרחב בעולם כולו.

האתגר אינו רק בחומר העיקרי, כי אם גם בחומרים אחרים שיסייעו לחברה לייצר תאים קטנים ובעלי משקל נמוך, מה שיסייע למכוניות להרוויח משקל כללי וגם זה להאריך את טווח הנסיעה. מבלי להיכנס לכל שמות החומרים עצמם ולתכונות שלהם, היעד של CATL הוא שיפור דרסטי במשך זמן הטעינה המהירה: במקום להמתין 30–40 דקות למילוי 80% מהסוללה, המכונית תזדקק ל-15 דקות בלבד כדי להגיע לאותה תוצאה – זהו שינוי פורץ דרך. בנוסף, הסוללה החדשה תהיה יעילה בטמפרטורות של מינוס 20 מעלות, מה שישחרר מאות מיליוני אנשים שחיים באזורים קרים מתופעת "הסוללות הקפואות" שאינן מתפקדות בתנאי קור שכאלה.

הבעיה היחידה שאיתה מתמודדים היום המדענים היא היכולת החשמלית של הסודיום בהשוואה לליתיום שמחזיק ביתרון של 20%. לדברי החברה, המאזן יתהפך לטובת הסודיום כשהם ישלימו את המחקר ויציגו סוללה שמיוצרת כולה בטכנולוגיה החדשה. עד אז הם לא שוללים גם אפשרות פיתוח של סוללות היברידיות שחלקן בנויות מתאים מחומר ליתיום ומתאים אחרים עם סודיום שמחירו הרבה יותר זול מהחומרים האחרים, ומכאן שמארזי הסוללות העתידיים יהיו גם זולים יותר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. יש כאן פוטנציאל הכנסות בטוח בהיקף ללא גבול. כדאי להשקיע. הרבה ישקיעו. הפיתרון יגיע מהר. ואחרי לא הרבה זמן כבר הדור הבא המתקדם יותר וכן הלאה.

  2. איזה יופי המאמרים שלך מגוונים כאן בין הפוליטיקה והפילוסופיה

  3. למה לא לשים את הדגש על תחבורה ציבורית. למה הטירוף שלכל אחד יהיה רכב. העולם היה לכולנו הכי טוב אם היה דגש על תחבורה ציבורית.

  4. מאמר דעה אמיתי עם הפנים קדימה ותחזית. ולא רק ברבורים רטרואקטיבים

  5. היזם הוא המנצח
    פעם זו הסוללה, פעם הנהג האוטומטי, ….
    כל הזמן מפתחים
    כל הזמן ממציאים

  6. הבעיה שלי הרכב משתוללים מאוד אבל הנהגים נהיים יותר ויותר פרימיטיבים, יותר אלימים, ופחות מנומסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים