יהדות במאה ה-21

תגובה למאמרו של הרב הלברטל
יעקב אורמן

במאמרו אכזבה הרב הלברטל משתמש במונחים "פוסט-ציונות" ו"פוסט-יהדות". כפי הנראה, הרב הלברטל אינו האדם המתאים להסביר מה זה פוסט-ציונות, אבל הוא בהחלט האדם המתאים להסביר מה זה פוסט-יהדות ומי קובע מה זה פוסט-יהדות.

אשר לי, אני אינני מכיר במונח פוסט-יהדות. לדעתי זה מונ25ח שאין מאחוריו שום אמירה ממשית. במאמר זה אנסה להסביר מהי לדעתי יהדות במאה ה-21 ובאילו נושאים היהדות הייתה צריכה לעסוק אך אינה עוסקת בהם, או שאינה עוסקת בהם מספיק.

אני רוצה להזכיר כי ההלכה היהודית השתנתה לאורך שנים רבות והתאימה את עצמה למציאות המשתנה. אך עם הופעת המודרניות ותנועת ההשכלה במאה ה-18 ההלכה היהודית נעצרה.

בישראל ניתן מונופול על היהדות לתנועה החרדית, והמצב החמיר. מן הראוי להזכיר בהקשר זה את אמירתו של הרב קוק "הישן יתחדש והחדש יתקדש". זוהי לדעתי המשמעות האמיתית של היהדות, בייחוד במאה ה-21.

משבר האקלים

משבר האקלים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר במאה ה-21, אולי אפילו החשוב שבהם. שריפות ענק, שיטפונות, המסת קרחונים, גלי חום קשים וארוכים ועוד ועוד. לצערי היהדות במאה ה-21 אינה עוסקת במשבר זה. ייתכן שגישה זו נובעת מההכרה שזהו רצון האל ואין לנו אלא להתפלל שיסיר זעמו מהעולם.

ייתכן שהתייחסות של פוסקי הלכה לנושא הייתה יוצרת פסקי הלכה כי על האדם המאמין להימנע משימוש בכלים חד-פעמיים, למחזר את כל מה שניתן למחזר, לצמצם למינימום את השימוש בשקיות ניילון וכיוצא באלה דברים. אם זה היה קורה, זו הייתה יהדות במיטבה.

מגפת הקורונה

גם בנושא הקורונה ההתייחסות של גדולי הדור החרדים הייתה מעטה מדי ומאוחרת מדי. גם כיום אין פסק הלכה והתייחסות של גדולי הדור שאומרים באופן חד-משמעי שיש לנהוג תמיד לפי הנחיות משרד הבריאות.

טכנולוגיה

ניתן להוסיף את המהפכה הטכנולוגית והשפעתה על היהדות במאה ה-21. אף שהממסד הרבני הטיל איסורים על השימוש בטכנולוגיות, השימוש בטכנולוגיות החדשות הולך וגובר גם בקרב החרדים.

התייחסות למעמד האישה

היהדות האורתודוקסית, בעיקר החרדית, מתייחסת למעמד האישה בדרך שאינה מתאימה למאה ה-21. גדולי דור ופוסקי הלכה היו צריכים להוציא פסק הלכה המעניק שוויון מלא לגבר ולאישה. אישה יכולה להיות שליחת ציבור, להיות חלק ממניין ואפילו רבה. המונחים "עגונה" ו"ממזר" מן הראוי שהיו מוצאים מאוצר המילים היהודי באופן מוחלט ומיידי. אם כך היה קורה, זו הייתה היהדות במיטבה.

גיור

התאמת תהליך הגיור למאה ה-21, בדומה לגישתו של הרב עוזיאל בזמנו ולגישתו הנוכחית של הרב חיים אמסלם, הייתה יהדות במיטבה. 36 פעמים מתייחסת התורה לנושא הגר. אהבת הגר והתייחסות אליו באופן הוגן, שלא לומר שווה, הן מאבני היסוד של תורת ישראל. שנאת גרים וערבים עומדת בניגוד מוחלט לתורת ישראל.

פוליטיקה

נושא חשוב נוסף שמן הראוי היה להתייחס אליו הוא הוצאת הדת מהפוליטיקה. הכנסת הדת לפוליטיקה לא קירבה איש ליהדות ולהערכתי הרחיקה יהודים מהיהדות או לפחות מהיהדות האורתודוקסית.

מייסדי המדינה, כפי שמכנה אותם הרב הלברטל, היו שמחים לשמוע או לקרוא את דעתו של הרב הלברטל בנושאים אלה.

אני מקווה שמאמר זה מפר במידה מסוימת את שתיקתו הרועמת של הציבור החילוני, שהרב הלברטל מודאג ומאוכזב ממנה כל כך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. מאמר מצוין שפוגע ממש במטרה. לא נגעת (כנראה שבכוונה) בשחיתות ובנפוטיזם שאופפות כיום את המוסדות הדתיים. הדברים ידועים ואין טעם לחזור עליהם כאן. זו אולי התופעה המשמעותית ביותר במה שנכלל מעצם הדברים במונח "פוסט-יהדות". ללא הפרדת הדת מהשלטון במדינה גורלה של מדינת ישראל ייחרץ במוקדם או במאוחר. מדובר כמובן גם על הדת המוסלמית. הא בהא תליא.

  2. אם המדינה היתה הולכת בדרך המוצעת כן (שאני תומך בה) הרבנים היו מאבדים כוח ומכבדים הון עתק שהם מרוויחים מעבודתם של דתיים שמשובצים בכל מיני עבודות שרובן לא נחוצות ומספקת הכנסה לעובדים מיותרים שמצביעים עבור מנהיגי המפלגות הדתיות והרבנים שמתעסקים מהשיטה

  3. רק הפרדת של הדת מהמדינה תפתור את הבעיה. ושכל אחד יאמין באיזה דת ו באיזה סגנון שהוא רוצה אם בכלל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך