אֲנִי לֹא פְּרִי בִּטְנָהּ שֶׁל שְׂפַת עֵבֶר
לֹא בִּלִּיתִי יַרְחֵי לֵדָה בְּרַחֲמָהּ
לֹא יָנַקְתִי חֲלֵב אֵם מִשָּׁדֶיהָ
אֲנִי בֵּן מְאֻמָּץ
וְקוֹרֵא לָהּ אִמָּא
אֲנִי לֹא פְּרִי בִּטְנָהּ שֶׁל שְׂפַת עֵבֶר
לֹא בִּלִּיתִי יַרְחֵי לֵדָה בְּרַחֲמָהּ
לֹא יָנַקְתִי חֲלֵב אֵם מִשָּׁדֶיהָ
אֲנִי בֵּן מְאֻמָּץ
וְקוֹרֵא לָהּ אִמָּא
פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.
דרוש כוח פוליטי ממוקד מטרה שידאג לרווחת הזקנים
האם אנו מוותרים על השיטה המדעית כמו בימי אפלטון?
שקיעות מדהימות, בתים לבנים ומטבח יווני משובח
אדרנלין כושר קרבי ושיטת פעולה פורצת דרך
8 תגובות
אליעזר בן יהודה הוא שפתח לנו את האופציה
יותר סבתא מאשר אמא
למגיב האלמוני
מה קשור אליעזר בן יהודה לרוח השיר
ולכוונת המשורר בשיר הזה ?
שונה ומיוחד כמו תמיד
אבל עם השנים שפה שהיתה חדשה יכולה להפוך לשפת אם
בכל פעם אתה מפתיע אותי עם כיוון אחר. וזה נהדר.
לאבנר מ
כמו שפת אם – כן,
אך לעולם לא שפת אם במשמעותה הבסיסית
לאבי,
על משורר לשאוף תמיד לחדש,
לעולם לא לחזור על מה שכבר
כתב.
ניכרת בך אהבת השירה