מצדדים ומתנגדים – מי צודק?

חובת התחסנות: זכויות אזרח מול זכויות אדם
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

מגפת הקורונה העולמית העלתה לשיח הציבורי את הדיון בזכויות האדם, או זכויות האזרח – נושא שזוכה רק לעיתים רחוקות לתשומת לב רבה כל כך. הנושא עלה על סדר היום הציבורי ביתר שאת בעקבות הוויכוח המתמשך על חובת ההתחסנות נגד מחלת הקורונה. מצדדי ומתנגדי החיסונים אינם חלוקים בדעותיהם לפי החלוקה של "ימין" ו"שמאל" או "שמרן" ו"ליברלי"; הדבקות בהתנגדות לחיסון לעומת האמונה בצורך הלאומי להתחסן, נובעת ברוב המקרים מדעות קדומות, סטיגמות, תאוריות קונספירציה למיניהן, חוות דעת של רופאים מסוימים וכו'.

במאמר זה לא אתייחס לשאלה הרפואית, אלא אבקש להתייחס לשאלה העקרונית, הפוליטית של זכויות האדם, או במילים אחרות זכויות האזרח, בהקשר של חובת או אי-חובת התחסנות. האם יש לאזרח זכויות בסיסיות לאי-התערבות המדינה בנושאים הקשורים לגופו, לבריאותו, או לאורח חייו? האם שליטת האדם על גופו היא זכות בסיסית?

ובכן, השאלה הזאת הטרידה חוקרים כבר מאות שנים. קיימות שתי גישות בסיסיות: האחת גורסת שלכל אדם יש זכויות אדם טבעיות שאותן הוא מקבל עם היוולדו, והן מגיעות לו מתוקף היוולדו כאדם חופשי. איש לא נתן לרך הנולד את הזכויות הללו, הן זכויות מן הטבע, ואיש לא יכול לשלול מאדם את הזכויות הטבעיות שלו. הן אינן זקוקות להוכחה או לאישור. המאמינים בגישה זאת טוענים שחובת התחסנות היא פגיעה גסה ולא חוקית בזכויות האדם הטבעיות. הזכויות הטבעיות הבסיסיות הן שלוש: הזכות לחיים, הזכות לחופש, והזכות לחיים מאושרים. (Life, liberty and the pursuit of happiness).

לעומת זאת, אלו המצדדים בגישה השנייה, טוענים ש"זכויות טבעיות" הן פיקציה, זוהי המצאה דמיונית של עיקרון שנולד במוחם של חוקרים אשר רוצים להסיר מעצמם את עולן של המצוות והחוקים שהחברה מחוקקת. זכויות אדם, לפי הגישה השנייה, אכן קיימות, אבל אלו הן זכויות שהמחוקק העניק לאזרחים, בהסכמת רוב האזרחים. זכויות אדם הן בעצם זכויות אזרח, אשר האזרחים מקבלים מתוקף החוק כפי שהוא נחקק על ידי הגופים המוסמכים לחוקק זכויות אדם. אין "זכויות טבעיות", יש רק זכויות שהמחוקק נותן ומאשר לאזרחים. זהו בעצם ההבדל בין זכויות אדם, שהן פיקציה, לבין זכויות אזרח שעברו הליך משפטי נאות של חקיקה, ורק לאחריו האזרח יכול ליהנות מהזכויות החוקיות שהרשות המחוקקת העניקה לו.

אם ננסה ליישם את שתי הגישות הללו לגבי שאלת ההתחסנות, נאמר שלפי גישת "הזכויות הטבעיות", המדינה אינה יכולה לחייב אזרחים להתחסן. אם ניישם את הגישה השנייה, נמצא שלאחר חקיקה מתאימה המדינה יכולה לחייב את אזרחיה להתחסן כי לא ניתנה להם הזכות הטבעית לחופש על גופם. אתם, קוראים יקרים, תחליטו בין השניים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. שאלה לא פשוטה. אבל הואיל ומדובר כאן בשאלות חיים ומוות, אני חושבת שאפשר וחשוב לכפות חיסון.

  2. אחרי שפרסת את המצע לשתי התפיסות – עתה העת לדון בזו המועדפת.
    אכן, אין דבר כזה "זכויות טבעיות" או "מולדות", ומי שמשמש בכך כדי להצדיק את עמדותיו- רק מוכיח שמדובר בהשקפה המוסכמת בקרב חברי קבוצה חברתית, כי "תרבות" – אינה דבר הקיים בטבע- זה מעשה ידי אדם!
    משכך, אדם לא נולד "ככה סתם" לאוויר העולם, אלא לתוך מסגרת משפחתית חברתית המספקת לו את כול מחסורו, ביטחונו והכשרתו לחיים, ובלעדיה – הוא נדון לכלייה, ומי שמעיד על עצמו שהוא "מסתדר היטב באופן אינדיבידואלי ללא החברה"- הוא אינו אלא טפיל החי מעמלם של האחרים. בני אנוש הגיעו לאן שהגיעו רק בזכות התמיכה ההדדית, ומיני חיים אנוכיים חסרי אינטליגנציה נדונו להיכחד מהעולם או להישאר ברמת התפתחות תבונתית נמוכה (רובם לפחות, למעט יוצאים מהכלל אולי כמו חיידקים, וירוסים ודומיהם).
    על כן- חובת החיסון חייבת לחול על כולם, ולחברה זכות לגנות ולהפעיל סנקציות במידת הצורך כלפי מי שבמודע מסכן את שלומה.
    הערה- זו חשיבתו של חוק הלאום. שהוא מחייב את מערכת המשפט לדון את מעשי האזרח לא רק מההיבט האנוכי של "זכויות הפרט" (כפי שהיה בעבר), אלא גם לפי המידה שמעשיו תורמים או פוגעים באינטרס החברתי והאיזון שביניהם.

  3. למה כופים על הורים לשלוח את הילדים ללמוד בבית ספר על לא כופים עליהם לחסן אותם?

  4. אז שיחוקקו חוק שמחייב חיסון
    ואז שיחוקקו חוק נוסף שיש ציבורים שפטורים מזה
    כמו חוק גיוס חובה

    1. פרובו
      לא צריך חוק על כול דבר, קיימת תקנה לשעת חירום שבמקרה של מגפה, משרד הבריאות רשאי לחייב פעולות מחייבות הנדרשות לבריאות העם- ודי בזה!
      חוץ מזה- מספיק שכל- ישר, וסנקציות מתאימות יחד עם דעת קהל תומכת, שתבטיח שנמנעי חיסון מטעמים כול שהם יהיו מבודדים מהחברה.
      הבעיה שב"דמוקרטיה" ישראלית הגובלת באנרכיה – בה כול אחד יכול לעשות "מה בראש שלו" בלי להתחשב
      בחברה- קשה להבטיח שהגיון הבריא יבטיח את שלום החברה.

  5. גם אני מצדדת בחיוב האוכלוסיה להתחסן אם המדינה הגיעה למסקנה שזה חיוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר