מפא"יניק של ממש

לזכר רוני דניאל
רוני דניאל
רוני דניאל ז"ל צילום: Arielinson commons.wikimedia.com

לפני שנים היינו ידידים ממש. בשנים האחרונות התרחקנו, בתוקף הנסיבות. לפני שלוש שנים הופעתי בתכנית של עודד בן-עמי, וביציאה מהאולפן פגשתי בו. אמרתי לו בהיתול מה, "הפכת לדובר צה"ל," והוא השיב לי, "מרגישים שאתה כותב ב'הארץ'".

מותו המפתיע היכה אותי בתדהמה. ידעתי שנפל דבר בעולם התקשורת. איש מיוחד, רגיש וקשוב הלך לעולמו, פטריוט של ממש. בתוך תוכי הבנתי שמסדר היום התקשורתי נעלם המפא"יניק האחרון.

לא פעם כאשר ראיינו אותי הציגו אותי כאחד משרידי המפא"יניקים של פעם. זה נכון כרונולוגית ומשפחתית. אבל מפא"יניק אמיתי היה רוני, לא אני. הוא היה מפא"יניק של פעם. איש שהיה מזוהה בכל נימי נפשו עם תנועת העבודה. מין פלמ"חניק במאה ה-21. מדבר כמו שדיברו יצחק רבין, יגאל אלון וחיים בר-לב. אוהד הפועל תל אביב. בעיניי הוא מסמל את החולצה הכחולה של פעם.

בשנים האחרונות היה מי שניסה (והצליח) למתג את התקשורת לשמאל וימין, בעיקר לשמאל. אברמוביץ', רינה מצליח ודנה ויס הם שמאל ממותג. את רוני דניאל היה קשה למתג. הוא היה אנטי-ביבי גמור, אבל הפטריוטיזם שאפיין אותו ואהבתו לצה"ל הפכו אותו לחסר מיתוג. בשמאל הציוני ביקרו אותו ובימין לא יכלו לאמצו אל חיקם, כי למרות הביטחוניזם הגואה שלו הוא הגן על מערכת המשפט, סלד מאלאור אזריה ולא היה מחסידי הליכוד.

עליי להסביר מדוע הוא מפא"יניק יותר ממני, שהרי שנינו צמחנו בשדות דומים ואני אפילו בוגר ממנו. אבל בי דבקו וירוסים של מתינות מדינית, ובו הם דבקו פחות. הוא היה מזוהה עם מפא"י של אז, חף מרפורמות מחשבתיות בכיוונים שאני עברתי. הוא היה הכתב הצבאי המוביל כי הוא חי את צה"ל ולא רק דיווח על אודותיו כמצוות חכמים מלומדה.

מותו מותיר את פאנל יום שישי מיותם משהו. נעלם שם המבוגר האחראי שלא נצר דעותיו ולא חשש מכל ויכוח, גם באולפנים. הפאנל יהיה מקצועי לא פחות. תקשורתי וטוויטריסטי, מגיב ומשנע, אבל ימשיך ללא האיטיות המבורכת שנטע רוני דניאל.

אילן נעקר. אילן ששורשיו עמוקים וצבעו לא דוהה. אהבתי אותו, והוא ידע זאת, אבל לא שיער שאכנה אותו בתואר הארכאי כמעט "מפא"יניק של ממש". במדינה שמשנה פניה והוא פקפק באורחותיה, בדרכו היה מגדלור, וכעת כבה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. אהבתי את אמירותיו שהיו תמיד בגלוי ובנושא בלי טריקים ובלי שטיקים

  2. מקנא בעוזי ברעם שרוני דניאל ז"ל היה חבר שלו. לא הכרתי אותו אישית, אך יחד עם זאת לא היה קשה להכיר את אופיו הייחודי, שהיה עקבי וגלוי עד כי ניתן לתמצת אותו כאיש שתוכו כברו. התחברתי לפטריוטיות שלו, שהשימוש במילה משמעותית זו חדל להתקיים בישראל מזה שנים, אולי משום שעבור רבים בשמאל הקיצוני הפכה שם נרדף ללאומנות. רוני דניאל יחסר כרף גבוה לאמינות שהלוואי ורבים מאנשי התקשורת היו שואפים להגיע אליו. מפא"י הייתה מפלגת שלטון סוציאליסטית במלוא מובן המילה, אך תוצאות מלחמת העצמאות, שהערבים כפו אותה עלינו, העניקו לה משום מה, תווית ימנית במיוחד בקרב מפלגות השמאל הקיצוני. מלחמת העצמאות הייתה מלחמה של להיות-או-לחדול, ואין בעולם מספיק קרדיטים שניתן לתת לאלה שניהלו אותה.

    1. היי שמחה
      מי אילו מפלגות השמאל הקיצוני שהפכו את מפא"י למפלגה ימנית?.אין בנמצא מפלגות כאילו אולי פובליציסטים והוגי דעות. מפא,י חיה בעולם שאין מפלגה שהייתה מוכנה להכריז על עצמה כמפלגת ימין.. הייתה בושה להיות ימני.. מפא"י לא הגדירה עצמה כמפלגת שמאל כמו מפ"ם למשל אבל היא הייתה מפלגת מרכז בעיני הציבור. רוני דניאל היה מבטא נכונה את המפאיניקים של פעם. שלא אמרו כל יום "אני פטריוט" זה היה מובן מאליו. נתניהו הכניס לזרגון את "השמאל הקיצוני" כך הוא כינה את אילנה דיין שהיא מרכז אמיתי.אני חושש שהמינוח שלך "שמאל קיצוני" מושפע תת הכרתית ממסריו.

      1. עוזי יקר, לא אוכל להתחרות איתך בידע השורשי שלך, הן כמי שגדל בבית מאד פוליטי, והן בדרכך במפלגת העבודה כחבר כנסת, שר הפנים ועוד שורה ארוכה של תפקידים. אני שואב את הידע שלי מזיכרון ומקריאה.
        לגופו של עניין – תקופת מפא"י הייתה רוויה בחיכוכים אידיאולוגים. במונחים של היום ניתן להגדירם כקרע בין מפא"י הסוציאליסטית, לבין מפ"ם בעלת אוריינטציה קומוניסטית-סטליניסטית שבהחלט ניתן להגדירה כשמאל קיצוני. כשסטלין נפטר, הכותרת הראשית ביומון על-המשמר הייתה "שמש העמים כבתה". גם היורשת שלה, מרצ היא סוג של שמאל קיצוני. מפ"ם סגדה לקומוניזם של סטלין, ושאפה לצרף את ישראל לגוש הקומוניסטי. למזלנו, זה לא קרה.

    1. לא במקרה עוזי ברעם יודע לתאר את סגולותיו של אדם ערכי, שהתחנך בקיבוץ (מייד כשעלה משפחתו מעיראק). אדם נתפס על ידי חברים שונים מזוויות שונות. יכולת ההזדהות העמוקה עם רוני דניאל שייצג את סגולותיה של החברה הצנועה בחומר שהקימה מגדל מפואר של ערכים והעמידה את האדם במרכזה: תפרה לו רשתות ביטחון קולקטיביים ברפואה, בתרבות, הקימה הוצאות ספרים ותיאטראות שקהליהן התלבשו בפשטות ואכלו בבית בצנע והילדים,בני החלוצים חונכו לחוש את גודל השעה ואת חשיבות ההשתייכות לגוף המשותף החותר לפתח בית לעם ובו לטפח חברה יפה ומתחשבת. מי שהתחנך בבית ובסביבה שדגלו בערכים אלה יכול להבין מאין שאב רוני דניאל את ערכיו, שעליהם שמר בלהט ומנקודת ראותם ראה את העולם. על שום כך כתבתו של עוזי ברעם, דור שני למסירות לחברה, כה מרגשת את מי שחונך לאורם של ערכי יסוד אלה שלאורם פעלה מפא"י עם בן גוריון בראשה, למען הקמת מדינה וחברה הגונה בקרבה. למען הגילוי הנאות: גם אני חונכתי על האידאות הגדולות והיפות בבית של חלוצים, שהקדישו את כל פעילותם למען הכלל, והערצתי תמיד את אלה שהעמידו את טובת הכלל לפני צרכיהם.
      קשה להיפרד מאנשים שהמשיכו בדרך היפה, והכתבה הזו מבליטה זאת. כל מי שזוכר את ריחות ההדרים של קיבוצי ומושבי המישור מריח אותם כשהוא מעיין בדברים אלה שנכתבו על אחד המייצגים של ארץ ישראל היפה

      1. תגובתך מסבירה בדיוק את הסיבה העיקרית שבעטיה מפא"י ויורשותיה התרסקו ללא שוב. החברה ה"אידאלית" שאת מתארת יצרה את "ישראל הראשונה", כפי שהפרופסור קימרלינג כינה אותה "אחוסלים" (אשכנזים, חילונים, סוציאליסטים, לאומיים). החברה הזו יצרה את ההסתדרות על שלוחותיה שהייתה מוצפת בנפוטיזם ושחיתות. הם קראו לעצמם "ישראל היפה" ואנו, בני ה"עולים החדשים" כפי שנקראנו בפי החברים שניהלו את מנגנוני התרבות של ההסתדרות, היינו ל"ישראל השנייה". בני השכבה של ישראל הראשונה לא חיו בצנעה. הם העבידו וניצלו את בני ישראל השנייה ללא תנאים סוציאליים וללא נקיפות מצפון. זכור לנו מזכ"ל ההסתדרות אהרן בקר שיצא להגנת מפעלי חברת העובדים כולל השכירים במפעלים האזוריים של הקיבוצים כאשר הם ביקשו לשבות לטובת שיפור תנאי העבודה שלהם. זכורה לנו ראש הממשלה גולדה שאמרה על הדור של אבותינו "הם לא נחמדים". עם זאת הקשר של רוני דניאל ז"ל עם העולם הסוציאליסטי הוא מקרי בהחלט. רוני ז"ל הפך להיות מי שהוא היה בשל תכונותיו האישיות ורמת מוסריותו הגבוהה ובעיקר בשל יכולתו להתמחות בנושא שאותו הוא סיקר. לא זכורה לנו התייחסות של רוני לסביבה הקיבוצית או ההסתדרותית שעליהן כותבת אביבה דורון. אולי זו לא הטעייה בזדון אלא "אונס המציאות" על פי אידאולוגיה שכשלה בכל אתר שהיא באה לביטוי פוליטי ובייחוד בישראל. נכון – רוני דניאל יחסר לנו. אין לראות מבין עיתונאי הטלוויזיה כיום מישהו בעל שיעור קומה שיכנס לנעליו הגדולות של רוני דניאל. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

        1. למגיב לאביבה דורון
          רוני דניאל היה איש תנועת העבודה הוא בז לכל התיוגים העדתיים. הוא לא במקרה סוציאליסט הוא בא ממעוז חיים עם הערכים האלה. אשר לדבריך ההסתדרות היתה מפעל מפואר לכל חלקי העם. קופת חולים וכל רעיון הרפואה הציבורית בא ממנה. גם תנאי השכר שופרו בעטייה. כמוך אני יכול לחפש ולמצוא צללים. אבל נזכור שכל חילופי הדברים הם לזכרו של רוני דניאל שאותו הגדרתי "מפאיניק" של ממש

          1. עוזי היקר,
            ברשותך, אני מקווה, אני מבקש להתערב להעיר: נכון מאד, ההסתדרות הייתה מפעל מפואר, כולל רעיון הרפואה הציבורית ועוד יסודות רבים אחרים – כפי שכתבת. אבל ההסתדרות לא הייתה אף פעם של כל חלקי העם. המפעל המפואר החל לאבד גובה לאחר קום המדינה. הוא הסתאב ולמעשה היה אחד הגורמים המרכזיים בדעיכה של מפא"י. אני משוכנע שאתה יודע את הדברים היטב. זה לא מתאים וחבל ששיח זה עלה בכפיפה אחת עם דברים שנכתבו לזכרו של רוני דניאל ז"ל. כבר אתמול בערב הוא היה חסר בפאנל הטלוויזיוני.

  3. במלחמת ששת הימים הייתי כמוהו בגדוד 132 בחטיבה 99 (האוגדה של אריק שרון) אבל לא יצא לי להכיר אותו מקרוב.
    בלי קשר ל"מפא"יניקיות" שלו, אכן פאנל אולפן ששי יהיה מיותם בהיעדרו של המבוגר האחראי שהגיב על כל דבר בתבונה, ביושר, ללא כחל וסרק וללא משוא פנים. רוני דניאל יחסר לרבים.

  4. הרבה כתבו מילות פרידה יפות על רוני דניאל
    בעיני המאמר הזה הכי מצא חן

  5. אולי בדעותיו הביטחוניות. לא בטוח שגם ביתר התחומים היה מפאיניק

  6. בואו לא נסתפק בחלוקת שבחים. נוכיח גם לאורך השנים שאנחנו אכן זוכרים ולומדים.

  7. ההיפך בדעותיו הבטחוניות היה מפאיניק מעט חריג בדעותיו האחרות היה מפאיניק של ממש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים