האם אנחנו צריכים מטרו?

על הצורך בהקמת גוף לבדיקת מערכות ההסעה בישראל
תמונה של אורי
פרופסור אורי מרינוב

בשנת 1992, בעת שהייתי בנסיעת עבודה בברזיל, הזמין אותי מר חיים לרנר, ראש העיר המיתולוגי של העיר קוריטיבה, לביקור. שמחתי מאוד להיענות להזמנה, שכן קראתי ושמעתי על ראש העיר המיוחד הזה, שעשה רבות למען העיר, בעיקר בנושאי סביבה ותחבורה.

מר לרנר פגש אותי במשרדו ששכן במחצבה משוקמת. "אני מחלק את יומי לשניים" הסביר לי ראש העיר, "בבוקר אני יושב כאן וחושב, ואחר הצהריים אני עובר למשרדי שבמרכז העיר כדי לטפל בנושאים השוטפים". זה כבר היה סימן טוב. פגשתי ראש עיר שמקדיש זמן רב לחשיבה ולתכנון עתידה של העיר שלו, שאוכלוסייתה מנתה אז 2 מיליון תושבים.

ניהלנו שיחה ארוכה על נושאים שונים הקשורים בניהולה של עיר, במיוחד באמריקה הלטינית. מר לרנר סיפר על יוזמות מיוחדות שלו לטיפול בנושאי איסוף הפסולת באזורים הצפופים של עירו, על שיקום אתרים פגועים במרכז העיר, ולבסוף דיברנו גם על נושא התחבורה העירונית. "הגיעו אליי מהנדסים אמריקאים ואמרו לי שאני חייב להקים רשת מטרו בעיר" סיפר ראש העיר, "שאלתי אותם מה מאפיין את המטרו? והם ענו שאת רשת המטרו מאפיינים כמה מרכיבים: רציף שאליו מגיעים רוכשי הכרטיסים, לרציף מגיעה רכבת ארוכה, כל הדלתות נפתחות, הנוסעים נכנסים, הדלתות נסגרות והרכבת יוצאת לדרכה במסלול המיועד רק לה".

ראש העיר ביקש שאתלווה אליו לנסיעה קצרה. נסענו במכוניתו (שבה נהג בעצמו) למרכז העיר קוריטיבה. הגענו למה שנראה כמו תחנת אוטובוס. רציף מעץ היה בנוי על המדרכה והכניסה אליו הייתה כרוכה בתשלום. תוך כמה דקות הגיע אוטובוס ארוך מאוד. כל דלתותיו נפתחו, נוסעים ירדו ועלו, הדלתות ננעלו והאוטובוס המשיך בדרכו בנתיב מיוחד המיועד רק לו. מר לרנר פנה אליי ושאל: "נו מה דעתך, מה ההבדל בין מערכת כזאת לבין המטרו?" ההבדל הוא כמובן בעלויות. אינני זוכר באילו מספרים הוא נקב, אך אין בכלל ספק שהעלויות של הקמת מטרו רבות לאין-שיעור מאלה של המערכת העילית שהוקמה בקוריטיבה. יש כמובן גם יתרונות רבים אחרים: המערכת ידידותית הרבה יותר למשתמשים בעיקר לאנשים מבוגרים, לנשים עם עגלות; היא גמישה יותר, ניתן לשנות מסלולים בקלות רבה יותר; היא לא דורשת חפירות לעומק, פגיעה בתשתיות מים, חשמל, ביוב ועוד.

בארץ פועלות כבר כמה שנים שתי מערכות שונות להסעת המונים. הראשונה, "הרכבת הקלה", שהוקמה בירושלים והביאה ברכה רבה לעיר. "הרכבת הקלה" מבוססת על קרונות רכבת שנעים בעיקר על פני האדמה. המערכת השנייה, "המטרונית", בחיפה, פועלת בעזרת אוטובוסים הנוסעים בקווים המיועדים להם בלבד. תוכנן שתינתן ל"מטרונית" עדיפות ברמזורים על כלי הרכב האחרים. אינני יודע האם המערכת הזאת כבר הושלמה, אך אציין כי בעבר קיבלתי תלונות רבות על חוסר יעילותה.

מערכת שלישית נמצאת כעת בהקמה. הקו הראשון שלה, "הקו האדום", יפעל כרכבת קלה, מפתח תקוה לבת ים. חלק מהדרך על פני הקרקע וחלק מהדרך מתחת לפני הקרקע. קווים אחרים, "הירוק" ו"הסגול", מתוכננים אף הם לפעול בצורה דומה.

למען הגילוי הנאות אציין כי במשך כמה שנים שימשתי יועץ לחברת נת"ע האחראית על הקמת המערכת בגוש דן. כל ניסיונותיי לכוון את החשיבה והתכנון של המערכת על פי המודל של קוריטיבה (שדרך אגב יושם במקומות רבים בעולם) לא צלחו. מקבלי ההחלטות בחברה ויועציהם היו משוכנעים שצריך להמשיך בפיתוח תת-קרקעי של רוב קווי המערכת, למרות כל החסרונות.

בשנה האחרונה אנו שומעים על ההצעה להקים מערכת מטרו בגוש דן ואף הוחל בתכנונה. יש שמועות על כך שבממשלה הקודמת התקבלה החלטה לבצע את התוכנית באמצעות חוק מיוחד שיתגבר על הצורך באישורי ועדות התכנון והבנייה, תוכנית שעלותה המשוערת כ-150 מיליארד דולר.

למיטב ידיעתי, עד היום לא נערכה בדיקה השוואתית בין המערכות הפועלות בארץ. בשנים שבהן פועלות המערכות בירושלים ובחיפה הצטברו נתונים רבים, אולם עד היום לא נעשה בהם שימוש השוואתי. הבדיקה צריכה לכלול את כל ההיבטים התחבורתיים, הכלכליים והסביבתיים של השיטות השונות להסעת המונים בארץ. יש כיום מספיק נתונים מירושלים ומחיפה ונתונים חלקיים מגוש דן כדי לבחון את היתרונות והחסרונות של כל מערכת ומערכת.

אני פונה לשרות החדשות לתחבורה, לכלכלה ולהגנת הסביבה, להקים מייד גוף בדיקה כזה, לפני שמקבלים החלטות שעלולה להיות להן השפעה שלילת ביותר על מצב התחבורה בישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. נעזוב כמה ערים שכוחות אל. למה בכל הערים הגדולות בעולם, על כל חלקיו, יש מטרו?

    1. תיקון קל: לכן כל כך חשובה אורי, פנייתם אל שלשת השרות…

  2. האם יש כבר ניסיון מערים גדולות ומודרניות? נשמע רעיון חיובי מאוד.

  3. בלי להיכנס לשאלה האם צריך ומוצדק להקים מטרו בגוש דן. דבר אחד ברור . תושבי גוש דן אינם יכוליפ לסבול את הבלגן, הפקקים התוהו ובוהו שישתלט על האזור אם יבצעו בבת אחת גם את הרכבת הקלה וגם את המטרו וגם את הנתצ"ים (נתיבים מיוחדים לאוטובוסים). חכו עד שיגמרו לבנות את הרכבת הקלה !!1

    1. מאמר מעניין. צריך לצאת מרעיונות מקובעים. מה שהתאים פעם יכול לא להתאים כיום.

  4. אפשר לוותר על המטרות. רכבות כבדות צריך רק בקווים הבינעירוניים

    1. ניתן למומחים והמנהלים להחליט
      העיקר החלטותיהם יהיו לגופו של עניין וללא שיקולים פוליטיים

  5. אבל רוב הכבישים בעיר שניים עד מקסימום שלושה מסלולים. ואז מה מזה ישאר למכוניות פרטיות כולל משאיות, אמבולנסים, צבא, …..

  6. עמירם סטרולוב, צהנדס בעל תואר שני מהטכניון,מומחה לניהול אסטרטגי דל מערכות תחבורה בתובנת תחבורה ציבורית תחילה הגיב:

    כל מילה בסלע אורי!
    למען הגילוי הנאות נפגשנו בעברנו המקצועי..
    במשך שנים רבות בכל מערכות בתחבורה בהן שירתתי ואני משרת יד היום, כ – 50 שנות עבודה ניהולית ומקצועית בכירה בארץ ובמסגרות של הבנק העולמי בחו"ל, אני פועל ונלחם נגד חוסר החשיבה המערכתי אסטרטגי בארץ בכלל ובבחבורה בפרט בארץ.
    הפתרון של חייימ'ה לרנר היקר (שנפטר בינתיים) קרי ה -BRT או בשמו הנוכחי – מערכת אוטובוסים מהירה, הוא הכיוון שהעולם הולך אליו, ואת הסיבות הסברת היטב אורי.
    אני עובד על כך שנים ובעשור האחרון במיוחד, כאשר סוף סוף הופנם הצורך אותו העלתי לפני כעשור לראשונה בראש בעין, והץנתיבי התחבורה הציבורית קודמו בסדר העדיפות, יחד עם מערכות קווי אוטובוסים ישירים, מבירים וממוקדים. הדרך עדיין ארוכה, והכיוון של השקעות מגלומניות ארוכות טווחי ביצוע וקשיים אין ספור, עדיין שולט בכיפה.
    בתקופה האחרונה, לבקשת אזרחים, רשויות, חברות ומוסדות, אני פועל למען תיפקחנה העיניים!@
    לכן כל כך חשובה פנייתם אל שלשת השרות, ומי יתן 🙏🌹

  7. מסכימה עם כל מילה. חבל שמקבלי ההחלטות מתעלמים מהעצות של המומחים שהם עצמם שכרו

  8. כל פתרון טוב יותר מרכב פרטי
    בסינגפור פתרו הצפיפות שיוצרים כלי הרכב הפרטיים בתשלומים כבדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים