מלחמת מים

משק המים בישראל – בעבר ובהווה
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

בביקורי האחרון בקייפטאון, בפברואר 2018, חוויתי מצוקת מים. בברזים במקומות הציבוריים לא היו מים זורמים ובמקום זאת סיפקו אלקוג'ל, ולא בגלל קורונה. מפליא שעיר השוכנת ליד שני אוקיאנוסים סבלה וסובלת ממצוקת מים. הסיבה למצוקת המים היא לא רק מחסור במים, אלא ניהול לא תקין (Mismanagement) של מאגרי המים.

בימי קדם מדינות פתחו במלחמה בגלל מלח שנחשב מוצר אסטרטגי לשימור מזון, היום יש אמצעים נוספים לשימור מזון. היו שניבאו כי מדינות תצאנה למלחמה בגלל נפט, עד שפיתחו תחליפי נפט. ואילו בתחילת שנות ה-90 התנבא מזכ"ל האו"ם בוטרוס גאלי כי המלחמות הבאות תהיינה בגלל סכסוכים על מים, בשל היותם משאב אסטרטגי. נבואתו טרם התממשה.

המים הם אכן משאב אסטרטגי, ככתוב במקורות "מים חיים". מדינות המזרח התיכון ידועות כמדינות צחיחות שבהן יש מחסור כרוני במים. בישראל לעומת זאת ניהול משק המים הוא טוב. בעת כהונתו כשר התשתיות הלאומיות, המריץ אביגדור ליברמן פיתוח של התפלת מים. מפעל ההתפלה הוכיח את עצמו בעיתות בצורת. עם זאת, במזרח התיכון, בין ישראל לשכנותיה, ובתוך ישראל בין החקלאים לצרכנים הפרטיים, מתקיימות מלחמות על מים.

המלחמה על המים בין ישראל לסוריה החלה מייד עם הקמת המדינה וביתר שאת בשנים 1951 עד 1966 כאשר סוריה ניסתה להטות את מקורות הירדן. יש הסבורים כי המלחמה על המים הייתה אחד מהגורמים המרכזיים למלחמת ששת הימים.

סכסוך בנושא המים קיים גם עם ירדן חרף הסכם השלום. סוגיית המים היא אחד מהסעיפים בהסכם, ומפורטים בו הקצאות המים, השמירה על איכות המים, ההגנה על המים ופיתוח מקורות המים החדשים. הירדנים דרשו להכניס להסכם השלום את הסעיף: "חלוקה צודקת ושווה של המים" מאקוויפר ההר. הובהר לירדנים כי חלוקה צודקת ושווה פירושה: "אפס מים לירדנים ואפס מים לנו" (מעין משפט שלמה). התוצאה היא שהשליטה על אקוויפר ההר היא בידינו. באופן כזה ניתן למקסם את כמות המים, ומדינת ישראל מספקת מים לירדנים.

מלחמת מים נוספת מתרחשת גם בתוך ישראל והיא, למעשה, המתח התמידי שקיים בין הצריכה הפרטית לבין צריכה לחקלאות. החקלאות היא ענף עתיר מים. לעיתים עוברות על הענף שנים לא קלות בגלל בצורת. לפיכך, נחוצה מדיניות אחראית, מתוך נקודת מבט לאומית, בתחום הקצאת המים. המתח בין הצריכה הפרטית לחקלאות איננו אופייני רק לישראל. רוב מדינות העולם מתמודדות עם סוגיה זו. החקלאות היא הצרכן הגדול ביותר של מים. כמחצית עד שני שלישים מצריכת המים של מדינה מופנים לחקלאות.

ישראל היא בין המובילות בחדשנות בחקלאות ובצריכת מים יעילה. עם זאת, חשוב להמשיך ולייעל את צריכת המים לחקלאות באופנים הבאים: ראשית, הבחנה בין מים למטעים ובין מים לגידולים; שנית, יצירת תשתית לשינוע מים מותפלים למטעים. לפי שעה אין אפשרות לספק מים מותפלים לכל חקלאות המטעים; שלישית, אספקת מים מתאימים להשקיה שיכללו גם מגנזיום; רביעית, הוזלה של מחירי המים ופיקוח על מחירי המים לחקלאות; וחמישית, במידת הצורך לאפשר ייבוא מים ועדיף הובלה בצינור על פני הובלה באוניות.

אין מחלוקת על הישגי החקלאות הישראלית לרבות הישגים בתחום המים לחקלאות. חברת נטפים פיתחה מערכות השקיה ממוחשבות התורמות לצריכה מבוקרת ומותאמת של מים. ישראל היא מדינת הזנק בתחום החקלאות והמים, אך עדיין יש מקום לשיפורים נוספים שיסייעו לחקלאות המקומית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. צודק. בצ'ילה מיליון נחלים אבל בלי תשתיות מים. אבל למה לייבא ולהיות תלויים במשאב כה חיוני, אם ניתן להתפיל? נראה שיש מספיק פתרונות, כולל אלו שהוצעו כאן, גם מבלי לייבא מים.

  2. מאמר מצויין, שממחיש את חשיבות נושא המים ב״שכונה שלנו״; את האפשרויות להרחבת והעמקת הפקת המים, ככלי בעל חשיבות רבה לפיתוח האזור כולו.

    1. למה לקשור את ישראל לבעיות המים של ירדן, שילכו לחברים שלהם.
      לירדן יש גישה לים סוף, וקשרי משפחה עם המלוכה האשמית, בערב הסעודית. ממנה הם יכולים לקבל גם נפט לתהליך זיקוק המים, גם כסף להשקעה במתקן זיקוק מים, ואפילו צינור מים מסעודיה אליהם.
      די להקשות על ישראל בנושאים שלא באחריותה ובטח לא באשמתה.
      דני.

  3. המאמר של ד״ר אפרים כהנא, ממחיש עד כמה מהווה משאב המים, מרכיב חשוב, בבניית שיתופי פעולה אזוריים, שעשויים לתרום באופן מאוד משמעותי לשותפויות בין מדינות האזור.

    1. אז, שהירדנים ישתפו פעולה עם ערב הסעודית, השכנה העשירה שלהם.
      די לעמיס על מקורות המים הדלים של ישראל, כשהערבה חצי ריקה מחוסר במים.

  4. הרעיונות להמשך הפיתוח נשמעים טובים והגיונית. מקווה שהממשלה תתעסק בנושאים חיוניים כאלה ולא רק בשאלות הקואליציוניות.

  5. המים הם כנראה המשאב החשוב ביותר מבין משאבי הקיום. ישנה הגדלה מתמדת של הפער בין הצמיחה במשאבי הקיום לבין ריבוי האוכלוסיה בעולם (התפיסה המלטוסיאנית).
    מוטב למצוא דרכי שלום לפתרון הסוגיה. מלחמות ומאבקים לא יועילו.

    1. WOW. סופסוף משהו בישראל מנוהל באופן מצוין – משק המים. כל הכבוד לד"ר כהנא על שמצא נושא חשוב לכתוב עליו. קראנו בשולי אחד העיתונים שיתרות מטבע חוץ בבנק ישראל עברו השבוע את הסכום הדמיוני של 200 מיליארד דולר. הכבישים מלאים במכוניות חדשות (7 ספרות). מגדלים ומנופים כמעט בכל פינה בארץ. תנסו להזמין מקום במסעדה טובה. איזה כף להיות להט"ב – מדינה ליברלית מתקדמת, ממש אור לגויים.

  6. אין ויכוח שמהמים הוא משאב חיוני הולך ונעלם בעולם- כפי מצוקת המים בעיקר באפריקה ואסיה. היום תאגידים קונים שטחי אדמה עצומים באפריקה רק כדי לשלוט על מאגרי המים שבהם. ולמכור אותם ביוקר לנזקקים
    ישראל מייצאת ידע ומומחים לכול העולם בתחום ניצול מקורות מים והשקיה, אבל בבית פנימה- עדיין בישראל- 90% ממי הגשמים זורמים לים ואובדים לנו- במקום לתעל אותם למאגרי מים טבעיים חיוניים. בזבוז משווא. מתחזקים איגודי מים מיותרים המנצלים את הציבור וגובים מס יקר מצרכני העיר והחקלאות
    אגב- כשמבקשים מישראלים פתרונות למצוקת מים באזורים נחשלים- מציעים להם מתקני התפלה יקרה שאף פלאח לא מסוגל לעמוד בו..

  7. לבנות ללא רווחים מתקני התפלה למדינות בסביבה. אפילו לסבסד. הם יאהבו זאת וגם יהיו תלויים בנו

    1. ליבא או ליצא מים כשיש אפשרות של מתקני התפלה, זה בלתי נתפש

      1. יואב,. לא לכל המושבים החקלאיים יש אפשרות טכנית (כיום) לשנע את המים המותפלים. לפיכך, חלופה (בעדיפות נמוכה) הספקת מים מיובאים.

  8. משהו לא נורמאלי
    העולם טובע בשטפונות
    בארצות שונות אין מים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים