גאווה ותקווה

יש להבליט את מצעדי הגאווה בישראל
sdk vdtuuv
דגל הגאווה תמונה: he.m.wikipedia.org

מצעדי הגאווה נושאים בחובם הרבה יותר מאשר מאבק של חברי הקהילה הלהט"בית להכרה גוברת בזכויותיהם, כמו הכרה גורפת בנישואין ובהורות. המצעדים נושאים גם מפתח לשינוי עמדות חשוב במדינה. מצעדי הגאווה והיחשפות הציבור למובילי תרבות, בידור ופוליטיקה השייכים לקהילה הלהט"בית יוצרים מציאות אלטרנטיבית לזו המצויה בישראל, מציאות המערערת על הכיוון שישראל צועדת בו לפי שמרנים ימנים.

מגוחך להבחין בין להט"בים מימין ומשמאל, שהרי כל אחד מהם עבר מסלול מכשולים לא קל עם עצמו ועם סביבתו עד היותו איש קהילה מוכר. ובכל זאת לתופעה עצמה יש שיוך פוליטי-רעיוני. מצעדי הגאווה מייצגים חלופה למציאות השמרנית-דתית שפוקדת את ישראל. התנועה הלהט"בית תמיד תהיה לצנינים בעיני רבנים וקאדים, אבל גם הם רואים כיצד התופעה הופכת ממשית ומשפיעה.

ברור שלמצעדי הגאווה מצטרפים רבים שאינם חברי הקהילה, אבל הם באים להביע הזדהות עם המאבק הליברלי בעולם כולו. אין תמה שמנהיגים רבי עוצמה, מהם שמרנים ומושחתים, מקשים בכל דרך על הלהט"בים בהיבט האישי והקבוצתי. ולדימיר פוטין מבין שפתיחת צוהר להכרה בתופעה תביא לגל ליברלי שמעצם טיבו מתנגד לאוטוקרטיה של הקרמלין ולסולם הערכים השמרני מאוד שהוא מייצג.

בישראל ההשפעה על התודעה לא נובעת רק ממצעדי הגאווה. אנשים מסורתיים צופים במרקע ועמדותיהם בנושא מתערערות בשעה שמנחה טלוויזיה אהוב הוא גיי מוצהר שמדבר על העדפותיו המיניות ועל שאיפתו לאבהות משותפת עם חברו, וכששדרנית מקובלת היא לסבית גאה. העין והלב מקבלים את הלגיטימיות של המנחה והשדרנית ורוצים מאוד בהצלחתם. הצופים המסורתיים יודעים על האיסור מדאוריתא ולא מרבנן. הם חיים את הסתירה, ובעקבותיה עשויים להיפתח לתכנים ליברלים נוספים. התנועה הלהט"בית וכל מה שהיא מייצגת יוצרת פתיחות החורגת מהתחום הספציפי והמוגדר.

לעמדות אלו יש גם השלכות מדיניות מרחיקות לכת. האם הממשלה תשתמש בהן במלחמת ההסברה של מדינת ישראל? ההסברה השגרתית של ישראל חותרת להסביר את עמדותיה בנושא הפלסטיני. מניסיוני אני יודע שאין סיכוי להדביר את הגל האנטי-ישראלי והפרו-פלסטיני, בוודאי בקרב הציבור הצעיר שגדל במערב. הגל הזה לא צמח מהעדר הסברה ומ"הפקרת" הרחוב למתנגדינו. הוא נוצר לנוכח צילום הרנטגן של המדכא והמדוכא במאבק הדמים שמתחולל.

יאיר לפיד, שר החוץ החדש, יכול להוביל קו שונה – הבלטת ישראל כמדינה סובלנית. הבאת מצעדי הגאווה כסמל לחברה פתוחה לעומת הרוחות בעולם הערבי, לעומת הימין השוביניסטי והשמרנות הפורחת. צרכן התקשורת הצעיר שחי במערב ולומד באוניברסיטאות חשוף לפעילות אנטי-ישראלית המציגה אותה כמדינת ימין אפלה ללא ראייה כוללת של הצדדים השונים החיוביים של ישראל. הפתיחות הליברלית של ישראל היא נשק רב עוצמה במאבק על נשמתו של הציבור הצעיר במערב וגם על רבים מבני עמנו שחיים שם.

אינני בטוח בדרכה המדינית של הממשלה. האם תאזור עוז לנהל משא ומתן עם הרשות הפלסטינית בדרך להסדר? החיבור המתבקש בין הליברליות שמייצגים מצעדי הגאווה לחיפוש פתרון מדיני – זוהי הדרך שתהפוך את ממשלת השינוי לממשלת תקווה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

  1. קראתי בעניין רב את מאמרו של עוזי ברעם המציג את קונספט מצעדי הגאווה, שהפכו בארץ לאירוע המוני, כחלק ממיתוג ישראל כמדינה ליבראלית ודמוקרטית המאפשרת לאזרחיה בחירה חופשית בהתנהלות המגדרית שלהם. לא קשה להיווכח כי מצעדי הגאווה אינם נראים במדינות טוטליטריות. אך, קשה לי לראות כיצד מצעדי הגאווה עשויים לשנות את תדמיתה של ישראל בהקשר לסכסוך עם הפלסטינים.
    הסברה של מדינה הנתונה במצב של סכסוך דמים, יודעת וחייבת לפעול בשני מישורים עיקריים: האחד, המובן מאליו, להציג את ערכי הליבה שלה, כמדינה ליבראלית ודמוקרטית. ואכן מצעדי הגאווה מהווים חלק מסוים בעיצוב תדמית זו. המישור השני, הוא להציג ללא הרף את פניהם האותנטיות של החמאס וכן, גם של הרשות הפלסטינית. צריך לזכור כי ליבת האג'נדה המיתוגית של הפלסטינים היא להציג את עצמם כקורבן. כך, כאשר ישראל נטשה את גוש קטיף בעזה, הורה אבו מאזן לשרוף 4,000 דונם של חממות שממשלת ישראל השאירה לפלסטינים, מוכנים להפעלה. חממות אלה היוו כ 90% מהיצוא הישראלי של ירקות ירוקים לאירופה. שנים לאחר מכן, הציעה ישראל לחמאס, באמצעות מדינה שלישית, להקים מפעל התפלה ברצועה הצמאה למים, המסרבים אמרו באופן גלוי שמהלך כזה ייפגע בתדמית הרצויה לחמאס. ההסברה הישראלית נמנעת מסיבותיה ליצור תדמית שלילית, אותנטית, לממשלים הפלסטינים, וחבל.

  2. מצטרף לדעתו של שמחה:
    הרעיון לגייס את תופעת ה-להט"ב להסברה הבינלאומית כדי לפאר את גדולתו של הליברליזם הישראלי- לא נראה שמחזיק מים- אם לא פתטי. למרות שישראל נחשבת לבירת הלהט"ב בעולם, המקיימת מצעדי ראווה שנתיים גם בירושלים המקודשת לנוצרים ולמוסלמים, לא נראה שמשהו באנטישמיות והאנטי- ישראליות- משתנה בעקבותיו. אדרבא- ככול שישראל מתאמצת להציג עצמה כ סופר ליבראלית- כך גוברת השנאה אליה. תשאלו את יהודי ארה"ב הדמוקרטים-פרוגרסיביים מארגון גיי סטרייט, המצטרפים למצעדי BLM Black life matter) ) או להפגנות אנטי ישראליות בקמפוסים- הם נידחים בבושת פנים. ההתרפסות והמאמץ למצוא חן בעיני השמאל- הליברלי- פרוגרסיבי , השליט על סדר היום העולמי- לא צולח, כפי שלא סייע בעבר לידי יהודי גרמניה "בני דת משה".
    מומלץ לחפש נושא אחר להצטיין בו מלבד הלהט"ב.

  3. לשמחה שלום לישראל אין תשובה אמיתית בנושא הפלסטינאי. כל שגריר במדינה מערבית אומר זאת.כל זמן שיש "מדכאים" ו"מדוכאים" בתודעה הבינלאומית הבעייה רק לפתחנו.
    מצעדי הגאווה אינם תשובה לבעייה המדינית הם חלק חשוב מהיות ישראל מדינה דמוקרטית ליברלית.. היות וזה ערך חשוב לכל מפגין צעיר וליברלי ישראל צריכה להבליט את יתרונותיה הערכיים ולא רק הכוחניים.

  4. עוזי היקר – מהיכן לקחת את הרעיון שהבלטת מצעדי הגאווה בישראל עשויה לסייע להסברה שלנו בקרב "חוגים ליברליים" בחו"ל. ההפך הוא הנכון. להערכתי יש להצניע ככל שניתן את הנושא הלהט"בי בישראל. בעוד שיש בהחלט לאפשר ללהט"בים לנהל את חייהם כפי שיחפצו, הבלטת הנושא בזירה הבינלאומית תגרום לישראל יותר נזק מאשר תועלת. הדבר האחרון שמעניין את ה"חוגים הליברליים" בחו"ל בהקשר הישראלי הוא העניין הלהט"בי. הדבר נכון בכל המרחב המזרח תיכוני. מקסימום ישתמשו בסיפור הלהט"בי נגדנו כהוכחה שמדינת ישראל היא מדינה מופקרת שפוגעת בציוויי הדת המוסלמית (וגם היהודית) ולכן יש לעקרה מהמזה"ת.

    1. ליצחק שלום מאמרי הרבה יותר מקיף מאשר מצעדי הגאווה. אבל מתחת לפני השטח תגובתך מסמלת את השוני בינינו. אני רוצה להבליט את ישראל הליברלית בניגוד לתדמית שיוצרים נגדה גם במישור זה.
      אני מתעב את רוסיה, הונגריה ופולין על עמדתם האנטי ליברלית. איפה זה נבחן יצחק? ביחס לקהילה הגאה ולתקשורת. בישראל התקיים נס. בעוד המדינה יותר פונה לכיוון שמרני. באו מצעדי הגאווה והוכיחו שיש כאן כר פורה לליברליות ישראלית פורצת גבולות. מצעדי הגאווה הם עוד הוכחה בשלשלת שאיננו כפי שמציירים אותנו. ישנה גם בעייה יהודית בעיקר בארה"ב שבה לצעירים עד גיל 40 יותר נטיות ליברליות קל וחומר לגבי יהודים. לא הבנתי מדוע בזירה הבינלאומית זה יסב לנו "יותר נזק מאשר תועלת".השאלה מה הזירה הבינלאומית החשובה לנו יותר אני עם הטובים נגד הרעים

      1. עוזי מכובדי,
        מסכים אתך לחלוטין בעניין הטובים מול הרעים. מסכים אתך שיש בישראל – ובצדק – כר פורה לליברליות פורצת גבולות.
        אולם השאלה העומדת בפנינו היא האם הבלטת הנושא כשלעצמו בזירה הבינלאומית תועיל או תזיק לנו מבחינת יחסי החוץ של המדינה.
        בכל מדינות המזרח התיכון ובחלק גדול מאד ממדינות העולם לנושא הלהט"בי יש קונוטציה שלילית. לעתים שלילית עד פלילית.
        לעומת זאת לנושאים אחרים: בריאות, חקלאות, מדע וטכנולוגיה, הגנת המולדת, הייטק וכיו"ב יש קונוטציה חיובית עד מאד.
        להערכתי במדיניות החוץ נדרש להדגיש נושאים שאינם במחלוקת ולהימנע מלהדגיש נושאים שקיימת עליהם מחלוקת. בדידי הווה. וגם – בטוחני שאין בינינו מחלוקת על הצורך בהעצמת התדמית של מדינת ישראל. אגב – הבעיה בקרב הדור הצעיר היהודי בארה"ב אינה קשורה עם ליברליות להט"בית. יש לה רקע אחר לחלוטין.
        ואומר לך עוד דבר – הנני מסכים אתך שמתחת לפני השטח, כפי שהנך כותב, קיים שוני בינינו. שוב, השאלה היא לאן השוני ה"יותר מקיף" בדעותיך, כפי שהנך כותב, הביא את החברה הישראלית? האם גם עניין זה לא מובן?

  5. המאמר צודק ביותר, אבל מסתבר שגם כאן באתר יש הרבה שמרנים עם סיסמאות של פעם בגישה שכבר התיישבה.

  6. המאמר חשוב כי הוא תורם להעצמת גישה ליברלית ופתיחות בכלל ולאו דווקא בהקשר לפתרון מדיני עם הרשות הפלשתינית. אני נזכר שבשבעה להירצחה של שירה בנקי באתי לבית המשפחה לנחם את סבא שלה דוד נוימן שהוא חברי הטוב מזה עשרות שנים. הבית היה מלא וגדוש בצעירים ומבוגרים ערכיים ואכפתיים כפי ששירה עצמה היתה והלוואי וירבו כמותם.

  7. אני מסכימה מאוד עם הגישה של ברעם. חשוב מאוד מה חושבים עלינו אנשים נאורים.

  8. עוזי הוא מהזן ההולך ונעלם של אנשים ערכיים שלא מסתירים דעתם, מה שלא תמיד מתקבל בהבנה על ידי היתר.

  9. אין להתעלם מן העובדה שהיחס לקהילת הלהטב בארץ הולך ומשתפר. מקום מכובד בעולם.

  10. עוד לא נפתרה אצלי התעלומה איך בהרבה נושאים קשורים לדת אנחנו בארץ יותר שמרניים מהעולם המתקדם ובנושא הזה של מגדר אנחנו יותר ליברלים.

  11. צריכים גם הסברה פנימית. רבים מתושבי ישראל הם שמרנים קיצוניים בסוגיה זאת.

  12. רק עוזי ברעם יכול לחשוב כך ולכתוב על כך. אני מכבד מאוד את דרך מחשבתו וסגנון כתיבתו.

  13. בתחום של קהילת הלהט"ב אנחנו דוקא מתקדמים. אבל בהרבה תחומים אחרים אנחנו נעולים. כמו חתונות, ברית מילה, …..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך