רוצים שינוי, לא מהפכה

מהי הפיכה שלטונית ומדוע היא מתרחשת?
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

לאחרונה נשמעו טענות מצד תומכי נתניהו שה"שמאל" עושה הפיכה שלטונית. הטענות התייחסו לניסיונות האופוזיציה להקים ממשלה שמורכבת ממפלגות האופוזיציה ומתנגדת לנתניהו. ביבי ואוהדיו טוענים שזהו ניסיון ל"הפיכה שלטונית" או "למהפכה". בעקבות הטיעון הקיצוני הזה ברצוני להתייחס בקצרה לנושא של מהפכה או הפיכה שלטונית.

שאלה ראשונה שעלינו לשאול את עצמנו היא האם אנחנו מתייחסים לנושא "מהפכה שלטונית" מבחינת התהליך, כלומר, איך ומדוע קרה? האם זהו תהליך בעל התנהגות ותכונות מסוימות, אשר קורה בעקבות מצבים חברתיים וכלכליים קיצוניים? או האם אנו מתייחסים לנושא מבחינת התוצאה, כלומר, מה משמעות השינוי ומהן השלכותיו.

אם נאמר שאנחנו מתייחסים בעיקר לתהליך של המהפכה או ההפיכה, חשוב שתהיה איזו שהיא רמה של אלימות, או שימוש בכוח. התהליך צריך להיות אינטנסיבי, בלתי-צפוי ופתאומי. התהליך במהפכה הוא עוצמתי ומקיף קבוצות גדולות בחברה. ההגדרה המקובלת של "הפיכה" היא "שינוי פתאומי ומהיר של המבנה החברתי-פוליטי" כאשר הכוונה היא לשינוי מעמדי: המעמדות הנמוכים, המדוכאים, משנים סדרי עולם והופכים להיות השליטים. להגדרה זו אנחנו בדרך כלל קוראים "מהפכת האיכרים", או מהפכה מעמדית, והיא אינה מתאימה למקרה שלנו.

חיפוש בספרות הקלאסית מגלה ארבע סוגי מהפכות: הראשון – מהפכת האיכרים, שבה מתחוללת מהפכה מעמדית.

הסוג השני – מהפכה עירונית, או "מהפכה אידאולוגית", לדוגמה המהפכות המרכסיסטיות, שבהן המנהיגים העירוניים, האליטות, האידאולוגים, מבקשים להחליף משטר דיקטטורי, מושחת, ולהביא למשטר סוציאליסטי-שוויוני מתקדם. המהפכה הבולשביקית התחילה כמהפכה של האליטות, של אידאולוגים כמו לנין וטרוצקי, אשר רצו להפיל את שלטונו המסואב של הצאר.

הסוג השלישי – הפיכה צבאית. כאשר הצבא משתלט על המדינה ללא כל כוונה מעמדית או סוציאליסטית. מהפכה כזאת הייתה במצרים בשנת 1952, כאש נאצר חיסל את המלוכה המצרית.

הסוג הרביעי – הפיכה או מהפכה ללא "גיבורים", וללא מנהיגים ידועים. זוהי מהפכה עממית אשר אין לה אידאולוגיה ברורה או מטרה סוציאליסטית-מעמדית, למשל, המהפכה האמריקאית שחיסלה את הכיבוש הבריטי של אמריקה. כך גם המחאה החברתית בישראל, או מחאת הקוטג'. מהפכה מהסוג הרביעי קשה יותר להגדרה שכן היא יכולה לנבוע ממניעים אישיים, ממניעים כלכליים, ממשברים שונים, ממשבר מנהיגות, וכו'.

נראה לי שהמצב בישראל כיום לא מתאים לאף אחת מההגדרות הנ"ל. בישראל קיימים היום רצון ודחף של קבוצות גדולות באוכלוסייה לשינוי השלטון. אין זה דחף מעמדי או אידאולוגי. ישנה אופוזיציה גדולה שמקיפה שכבות רבות באוכלוסייה, ביניהן קבוצות חילוניות, קבוצות דתיות, קבוצות שרוצות כלכלה סוציאליסטית וקבוצות שרוצות שוק חפשי – כולן רוצות שינוי שלטוני.

השינוי המבוקש על ידי מפלגות האופוזיציה אינו יכול להיחשב מהפכה או הפיכה. יותר ממחצית מאזרחי ישראל רוצים בשינוי השלטון. דרישה לגיטימית אשר בארבע מערכות בחירות מנעה הקמת ממשלה בראשותו של ביבי.

נחזור אחורה בזמן לשנת 1977, לבחירות שבהן איבדו מפלגות השמאל את השלטון למפלגות הימין, אשר שולטות במדינה עד היום. האם הייתה זו הפיכה? האם הייתה זו מהפכה? אם ננתח את האירוע ברמת התהליך, דהיינו, התהליך של שינוי השלטון, נגלה שזו לא הייתה הפיכה מאחר שתהליך הירידה של מפלגות השלטון היה ארוך ואיטי. במשך כמה עשורים מפלגת השלטון, מפא"י, הדרדרה במדרון שביעות רצון האזרחים. השלטון של מפא"י הפך להיות מסואב, בלתי-מתפקד, והאזרחים דרשו וקיבלו שלטון שונה במהותו, באופיו ובאידאולוגיה שלו. לכן, ברמת התהליך לא הייתה מהפכה. אבל אם נשפוט את השינוי של 1977 ברמת התוצאה, נראה שאכן הייתה זו מהפכה. תוצאות הבחירות של 1977 היו לא פחות מאשר מהפך.

אם ננסה להעריך את המצב היום לפי שני הפרמטרים: תהליך ותוצאה, נראה שגם ברמת התהליך וגם ברמת התוצאה אין כאן כל הפיכה, מהפך או מהפכה. מה שקורה היום במערכת הפוליטית הוא מאבק בין שתי אסכולות פוליטיות: אסכולה שרוצה שינוי, אחרי 14 שנות שלטון ביבי, ואסכולה שנייה שמאמינה ששלטון ביבי יכול ורצוי שיימשך עוד ארבע שנים לפחות. אלו הן פשוט שתי אסכולות פוליטיות מנוגדות, אין פה כל הפיכה שלטונית.

ואסיים בכמה מילים על השאלה מה גורם למהפכה או להפיכות שלטוניות. ברמה העקרונית יש שתי קטגוריות של סיבות למהפכה: האחת היא "מהפכה נגד", והשנייה היא "מהפכה בעד". המניע ל"מהפכות נגד" הוא כעס, התנגדות למצב הקיים, דחייה של השלטון הקיים ודחיית דרכי התנהלותו. "מהפכה נגד" נובעת מהצטברות של אי-שביעות רצון ותסכול עמוק מהמצב הקיים ומהאמונה שהמצב הבלתי-נסבל ניתן לשינוי, ואז פורצת המהפכה. אי-שביעות הרצון נובעת מסיבות שניתן לשנותן. לעומתה, "מהפכה בעד" נובעת מסיבות אחרות לחלוטין. היא נובעת מהרצון של האזרחים לאמץ עקרונות שלטוניים שקיימים במקומות אחרים שנראים להם כעדיפים בהרבה על עקרונות וסדרי השלטון אצלם. מה שקורה היום בישראל דורש ניתוח גם ברמת התהליך וגם ברמת התוצאה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. השינוי היחידי שממשלה עם שמונה מפלגות תוכל להביא, שתהיה פחות שחיתות ויותר הקשבה לשכבות חלשות.

  2. חלק ניכר של המהפיכות שהובילו למשטרים שמוגדרים כדמוקרטים הנהיגו הפרדת הדת מהמדינה. ללא החלת הפרדת הדת מהמדינה לא היה ולא יהיה שום שינוי משמעותי בדמוקרטיה הישראלית למרות חילופי השלטון.

  3. השינוי הביא תוצאות קלושות שיתפוגגו בקרוב. לכן צריך מהפכה.

  4. רוצים שקט, ושלווה, ושלום, ויושרה, ואחריות, ותקווה, ותרבות, ודרך ארץ, ואחדות, …..
    אלה דרישות לא הגיוניות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של מירב

אכזבה

פוסט-ציונות ופוסט-יהדות של מפלגת מייסדי המדינה

תמונה של גד

הזדמנות

שיר על חיים כאן ועכשיו