הגיאומטריה של הסכסוך

אחד המונחים הלשוניים העתיקים זכה לעדנה בשיח הפוליטי בישראל של עידן "שומר החומות", סימטריה (ביוונית συμμετρεῖν). המונח ידוע מתחום הגיאומטריה והוא מורה על שוויון או איזון בין שני חלקים של עצם במרחב. מונח זה התנחל גם בפילוסופיה של האמנות, אסתטיקה. כאן הוא מורה על הרמוניה בין חלקי האובייקט, עד שהמתבונן בו מוצא עצמו מוקסם מיופיו ונופל ברשת אהבתו. על אסתטיקה במחשבה היהודית כתבתי ספר שלם "אלוהים אהבה אסתטיקה". הרב גוגל יסייע לכם למצוא אותו על נקלה. בשיח הפוליטי בישראל נקשר המונח בגילויים השונים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. למען הדיוק נאמר שהמונח רווח יותר בצורתו השלילית, אסימטריה. מנהיגים ישראלים מתלוננים על חוסר איזון בין הצדדים לסכסוך, שפועל בדרך כלל לרעת הצד היהודי. בהקשר זה יש לומר כי אנו שרויים במערכת עצומה של אסימטריה, שהיא אחד המחוללים העיקריים של הסכסוך ואין אנו רואים אלא את קצה הקרחון שלה.

ההיבט הראשון של הסכסוך, שעליו מקוננים מנהיגים מן הימין, היו הפּרעות בקנה מידה נרחב ביותר מצד ערבים כלפי יהודים לעומת הפרעות המועטות של יהודים בערבים. חוסר הסימטריה, לשיטתם, לא יכול לספק עילה לגורמים רשמיים או לתקשורת לציין בהכללה כי ישנם טרוריסטים משני הצדדים. כך טען מפכ"ל המשטרה, ולא עברו אלא דקות ספורות עד שהשר הממונה עליו הנחית על ראשו מהלומה הגונה. החשש מפני יצירת סימטריה מוצדק, אך התגובה של השר מסבה נזק גדול יותר והיא ראויה לכל גנאי. להודות שישנם טרוריסטים יהודים משמעו לשמוט את הטיעון המרכזי של מדינת ישראל כלפי העמים. אבל הפתרון לכך הוא לא בהשתקת השיח על התופעה אלא בגדיעתה. כאשר אנו מדברים גבוהה גבוהה על הרמה המוסריות היהודית שלנו, מוטב שנוכיח זאת לעצמנו בדיכוי כל תופעת טרור יהודי כלפי ערבים. רק אז ניתן להתלונן שהאסימטריה פועלת לרעתנו ושאנחנו הצד המקופח.

תופעת הפּרעות של ערבים ביהודים קשורה בתופעה אסימטרית שהיא למעשה יסוד היסודות של הסכסוך. סמואל הנטינגטון הגדיר זאת כ"התנגשות הציביליזציות". במקרה שלנו התנגשות בין הציביליזציה היהודית בארץ ישראל, שמונה כשישה עד שבעה מיליון יהודים, לבין הציביליזציה האסלאמית, המונה מיליארד ורבע מוסלמים. רובם המוחלט אינו רוצה בטובת ישראל, ואילו מיעוטם, כמה ממשלים ערביים וחלק של ערביי ישראל, מוכן לחיות אתנו בשלום. איך ייתכן שהדוגית היהודית של ארץ ישראל איננה טובעת באוקיינוס האסלאמי השוצף והקוצף? התשובה העקרונית היא קִדְמָה. היהודים השכילו לאמץ את עקרונות הקדמה בכל תחומי החיים – פוליטיקה, אמנות, טכנולוגיה, רפואה, חקלאות ועוד. זוהי אסימטריה שפועלת לטובת המיעוט השברירי של יהודי ארץ ישראל במזרח התיכון, והיא מחפה בינתיים על האסימטריה המספרית העצומה שפועלת לטובת העולם האסלאמי. אין לנו ערובה שהסימטריה בין שתי האסימטריות הללו תחזיק לנצח.

אחד הגילויים המרשימים ביותר של האסימטריה המספרית בין העולם האסלאמי ליהודי הוא המתקפות החוזרות ונשנות של מוסלמים כנגד יהודים ברחבי העולם. מאות סרטונים עלו לרשתות החברתיות ובהם נראות קבוצות טרוריסטים מוסלמים המפליאים את מכותיהם הנמרצות ביהודים. היהודים, המתוארים על ידי האנטישמים האסלאמיסטים כמי ששולטים בעולם, נשלטים בידי האספסוף האסלאמי בכל אתר ואתר מבלי ניסיון עלוב אחד להתגונן. בעוד שבארץ ישראל נשען הביטחון של היהודים על כוחות ביטחון בעלי יתרון מובהק על פני הטרור הפלסטיני-איראני, הרי שיהודי העולם מופקרים לאגרופיהם של הטרוריסטים המוסלמים. כאן האסימטריה הביטחונית הישראלית איננה מאזנת את האסימטריה המוסלמית בעולם. יהודי העולם מתנהגים כפי שהתנהגו יהודי הגלויות השונות במשך דורות רבים תחת העריצות הנוצרית או המוסלמית, בנסיגה, בספיגה ובהבלגה. היצואנית הגדולה ביותר של "קרב מגע" נכשלת יום יום בהגנה על עצמה. החלק התבוסתני יותר של היהודים בתפוצות בוחר להפגין לצד המוסלמים נגד מדינת ישראל, בהנחה שבכך יציל את עורו מפני המהפכה האסלאמיסטית הקרובה לבוא במדינות המערב. כך אנו מוצאים שני גופים יהודיים אסימטריים בעליל שותפים לאותה שליחות מפוקפקת. הראשון הוא החרדים האנטי-ציונים והאחרון הוא הליברלים הרדיקליים. מה שמאחד ביניהם הוא שנאת ישראל גרועה מזו של האסלאמיסטים.

חמאס הצליח להרשים את העולם ביכולותיו הצבאיות בסבב האחרון. הירי הבלתי פוסק של טילים כנגד אזרחים בלבד, בכוונה לפגוע ביהודים בלבד, נחשב בעיני רבים להצלחה, אף על פי שאלו הם פשעי מלחמה. פעוט יהודי בן חמש או אב ובתו פלסטינים שנרצחו בידי חמאס לא יערערו את התעמולה השקרית של חמאס ותומכיו בארץ ובעולם. אף על פי כן, היכולות הצבאיות שלו אינן מדגדגות את היכולות המצוינות של צה"ל. מבחינה צבאית גרידא, האסימטריה פועלת לטובת צה"ל. אך במלחמה כמו במלחמה, לפחות מבחינתו של חמאס, כל האמצעים הנבזיים כשרים. על הנחיתות הצבאית מצליח חמאס לחפות באמצעות קריאה למרד ערבי ביהודי ארץ ישראל, באמצעות הפיכת הסכסוך למלחמת דת ובאמצעות מתקפה פרועה נגד יהודים בעולם. הקריאה של הטרוריסטים האסלאמים בלונדון לאנוס נשים יהודיות, סופה להתממש. מי שלא מאמין מוטב שיעיין במעשי הזוועה של המדינה האסלאמית דאעש. האסימטריה פועלת גם במישור המוסרי. לא נוכל למצוא יהודים הקוראים ברחובות לאונס נשים מוסלמיות. זה לא יעלה על הדעת, גם לא אצל טרוריסטים יהודים בארץ ישראל. חמאס, המתיימר לייצג את האסלאם באמצעות טרור, לא יוציא הודעת גינוי לתופעה המכערת בראש ובראשונה את האסלאם. אדרבה, חמאס יעודד מוסלמים לנהוג כך, גם אם דת האסלאם מעולם לא הטיפה לאנוס נשים. מבחינה טרוריסטית גרידא מנצחת האסימטריה שהצית חמאס בישראל ובעולם את האסימטריה הצבאית של צה"ל.

ישנה עוד שאלה של סימטריה או אסימטריה הנקשרת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והיא ראויה לתשומת לב מרובה. רבות נטען שלמדינת ישראל אין אסטרטגיה ביחס לפלסטינים. טענה זו נכונה רק בחלקה. אכן, מדינת ישראל עדיין לא החליטה כיצד להתמודד עם הסוגיה בטווח הרחוק. ובכל זאת קיימת אסטרטגיה פשוטה וניכרת לעין. טוב למנהיגי ישראל הנוכחיים לשמר את הסימטריה שבין חמאס לרשות הפלסטינית. כל עוד הסכסוך הפלסטיני הפנימי קיים, קטנים הסיכויים להקמתה של מדינת פלסטין, הנתפסת, לפחות בעיני הימין, כאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. לכן למדינת ישראל אין עניין לנצל עד תום את האסימטריה הצבאית כלפי חמאס ולחסל את מנהיגותו. כאן פועלת האסימטריה הישראלית לשימור הסימטריה הפלסטינית והפלסטינים מתעקשים להיכשל בה יום יום. אך הסימטריה הזאת זמנית בלבד. החמאס מתחזק והרשות הפלסטינית נחלשת, מה שייצור בעתיד הלא רחוק אסימטריה פלסטינית שתתהפך על ראשנו. ספק רב אם נוכל למנוע זאת.

בתוך בליל הסימטריות והאסימטריות שהצגנו לעיל, ועדיין לא מנינו את כולן, ניתן אולי להוציא כמה מסקנות הנוגעות למדיניות הישראלית. היינו רוצים שדברים מהותיים ישתנו בעולם האסלאמי, כמו למשל אימוץ המושג הזר והמוזר הזה שנקרא "חירות", הנקשר בדרך כלל בתרבות המערב ה"צלבנית" שאותה יש למגר. אך לא עלינו המלאכה לשנות את עולם האסלאם. השאלה העיקרית היא כיצד עלינו לנהוג בנסיבות אלה. אם כן, עלינו לשבור את האסימטריה בין פעולות שאנו מסוגלים לבצע לבין אלו שאיננו מסוגלים. מדינת ישראל מסוגלת וזוהי חובתה המוסרית לחזק את הציבור הערבי המתון בישראל; לא בהצהרות שווא, אלא בהיענות מקיפה ומעמיקה לצרכים הכלכליים-חברתיים שלו ובעיקר בשילוב הוגן של מנהיגיו בהנהגה הישראלית. שותפות הוגנת עם ערביי ישראל תחזק את החוסן החברתי בישראל ותמנע אסון של ממש. מדינת ישראל חייבת לתרום את חלקה בשיקום הרשות הפלסטינית ולסייע לה להקים מדינה מפורזת בשטחי יהודה ושומרון. ההנהגה הנוכחית בישראל מסכימה ודורשת שהמדינה בפועל של חמאס תהיה מפורזת. אין כל סיבה שהמדינה בפועל של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לא תזכה לאותו יחס. מדינת ישראל צריכה לטפח את יחסי השלום עם מדינות ערביות. על מדינת ישראל, המגוננת ביעילות רבה על ביטחון אזרחיה, להוכיח מצוינות גם במישור המדיני. הובלה של מהלכים מדיניים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא הדרך היחידה לניצחון במובן העמוק של המילה.