אז קֹהֶלֶת אמר…

אין ברירה אלא לעדכן את ספרי חכמינו
סימן שאלה
תמונה:Selena Wilke commons.wikimedia.org

קצת לא נעים משלמה המלך ומחכמינו זיכרונם לברכה, אבל אין ברירה אלא לעדכן את ספר קהלת, וגם את "פרקי אבות" ועוד כמה ספרי חוכמה ופתגמים שכבר לא אקטואליים.

ספר קהלת כולל חוכמות חיים מעניינות ומקסימות, אבל יש גם כאלה בעייתיות במיוחד. הנה למשל הפתגם: "אדם אחד מאלף מצאתי, ואשה אחת בכל אלה – לא מצאתי". ואת זה הוא כותב קצת אחרי שהוא אומר: "ומוצא אני מר ממוות את האשה".

נכון שלא יפה להגיד את זה היום? אפשר לוותר על השורות האלה, כדי שגם הפמיניסטיות יוכלו לחיות עם ספר קהלת. בסך הכול יש בו כמה דברי חוכמה מעניינים מאוד. אז למה לקלקל?

בכלל, שלמה המלך, בכל הכבוד, אמר כמה דברים שהיום נראים… איך לומר? קצת לא רלוונטיים. למשל "מתוקה שנת העובד אם-מעט ואם-הרבה יאכל, והשובע לעשיר איננו מניח לו לישון".

נו באמת. למיטב ידיעתי, שרי אריסון ישנה טוב מאוד בלילה. גם רומן אברמוביץ' לא סובל מנדודי שינה. ואם כן, נדודי השינה נובעים רק מהמחשבות איפה יבלה את סוף השבוע הבא – באחוזה המפוארת בהרצליה פיתוח או באחד מבתיו הפזורים בעולם, ואיך ינוע ממקום למקום – באחד ממטוסיו הפרטיים או סתם ביאכטה. אלפרד אקירוב מתלבט לאיזו מפלגה בישראל הוא יתרום יותר, יצחק תשובה מוטרד מי יהיה האדריכל שיבנה את פרויקט הנדל"ן הבא שלו, וכל אלה מ"רשימת ה-500" שוברים את הראש באיזה אירוע ישתתפו הלילה.

הנה עוד פתגם שלא התיישן היטב: "טוב שֵם משֶמֶן טוב". ברצינות? כמה מידידיי הטובים נהנים מהשם הרע שיצא להם, וחוזרים על המנטרה "לא חשוב מה כתבו עליך בעיתון, העיקר שמאייתים נכון את שמך". קהלת, תתעורר. אתה לא חי במאה ה-21. ביל גייטס ומארק צוקרברג הם האנשים הכי מושמצים באינטרנט, וגוגל ומיקרוסופט נהנות מתדמית כוחנית ודורסנית. יש להם הרבה שמן טוב, ולמרות זאת ובגלל זאת – טוב להם מאוד.

דוגמה נוספת: השם הטוב של בר רפאלי קצת נפגע, אז מה? בגלל זה לא תנחה תכניות ריאליטי? ומה אפשר לומר על ביבי נתניהו, שחצי מהעם אוהב ומעריץ אותו והחצי השני מתעב? ייתכן שהוא יהיה ראש ממשלה לנצח, על אפם ועל חמתם של כל אלה שמקבלים חלחלה רק מלשמוע את שמו.

בקיצור, שם רע – לא נורא. לפעמים יותר טוב משמן טוב. ולפעמים שם רע מביא את השם הטוב. תשאלו את רני רהב, שמתפרנס היטב מהקשר בין השם לשמן.

גם פרקי אבות יכולים לעבור רענון. ככה… קצת ריפרש קצר פה ושם.

"היה זנב לאריות ולא ראש לשועלים" – כך אומרים שם אצל חכמינו, ובטח התכוונו למה שהיה פעם, מזמן. בימינו – העולם סוגד להישגיות, וההמונים מחשיבים את הראש ולא סופרים את הזנב. הראש עושה קריירה – הזנב מדשדש אחרי אחרים.

את הדילמה בין הראש לזנב פוגשים בהרבה צמתים של החיים, ורבים מאיתנו מתמודדים איתה. למשל האם להיות מ"פ בגולני או טוראי בסיירת מטכ"ל? התלמיד הכי מצטיין בכיתה בבית ספר בינוני או תלמיד בינוני בבית ספר נחשב? עשירון עליון בנמיביה שבאפריקה או עשירון תחתון בשוויץ? ראש העיר ירוחם או חבר מועצת העיר תל אביב? לדילמות האלה אין פתרון בית ספר. מה שבטוח – לא צריך להניח מראש כי הזנב לאריות תמיד טוב יותר.

ובינינו, מי אומר שיותר טוב להיות זנב לאריות? מה טוב באריה שמחפש הרבה זנבות שיכשכשו סביבו? ומאחורי המילים החלקלקות מסתתרת תובנה מהונדסת: "תישאר איתנו, תהיה חלק מהמשפחה הגדולה, מהארגון החזק, מהחברה המפוארת. אנחנו רוצים אותך אצלנו – קטן בין גדולים".

"איזהו עשיר? השמח בחלקו" – נראה אותו את זה שאמר, אם הוא מוכן לקבל שכר מינימום. נראה אותו משלם משכנתא ודלק לאוטו וארנונה לעירייה והוראות קבע וכרטיס אשראי ולשקוע באוברדראפט – ואחרי כל אלה, להיות שמח בחלקו.

אגב, בן זומא קראו לו לאיש החכם, ההוא מפרקי אבות שאמר את זה. ואם כבר… הייתי מעדכן גם את שמו. היום כבר לא נעים להישאר עם שם כזה.

"דין פרוטה כדין מאה" – פתגם זה הוא פתגם השין-גימל. כשרוצים להחמיר עם החלשים. החיים מלמדים אותנו כי הפתגם עובד רק בכיוון אחד, ודין מאה הוא רק לעתים נדירות כדין פרוטה. השומר פוטר מהחניון בגלל שהעלים כמה אלפי שקלים – השר בממשלה שהעלים מיליונים לא תמיד יפוטר. ואם יעמדו שניהם לדין – סביר להניח שגנב המיליונים יזכה לרחמים.

הבנקים יגלו לכם את האמת: החוב הגדול עדיף על החוב הקטן. על חוב של אלף שקל הבנק ירדוף אחריך עם עיקולים והוצל"פ – על מיליונים הוא יזמן אותך לפגישה ושם יבוא לקראתך וינסה להתפשר איתך.

המקום היחידי שבו יש קשר בין הפרוטה למאה נמצא בקופה הרושמת של החנות. הקופה תעגל את ה-99.90 למעלה, ולא תחזיר עודף ממאה, כי דין הפרוטה והאגורה כדין המאה.

אז זהו… חכו למהדורה הבאה של קהלת. אני מתכוון להשמיט את כל מה שלא רלוונטי, וקודם כול את הפתגם "שקר החן והבל היופי". זה ממש ממש לא לעניין להכניס כזה פתגם בימינו. אנשים עוד עלולים להאמין בכך ברצינות, ואפשר יהיה לבטל את הפוטושופ, ולסגור את מכוני היופי, ולאסור על ניתוחים קוסמטיים, ולחסל את מקצוע הדוגמנות.

בהקדמה לספר המעודכן יהיה כתוב כך: בעולם אידיאלי – כדאי להחזיק פתגמים לנגד העיניים ולהתנהל על פיהם. בעולם המעשי – תעקפו את הפתגמים ותלכו על הנכון.

מה בדיוק תעשו? אי אפשר לייצר חוברת הדרכה לחיים, אבל אתם כבר תדעו. תסתדרו בעצמכם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. צודק.
    כמו כל ספרי ההדרכה שמלמדים אותך איך להיות עשיר או מאושר. כאילו שיש נוסחאות לחיים.

  2. הבעיה העולמית היא שרוב האנשים בעולם לא מבינים שהעולם השתנה וחיים עם אמונות מתקופות קדומות המפגרות לעומת התקופה שלנו.

  3. מוני דביר דבריך צריכים תיקונים מן היסוד
    (1) כבר קוהלת אמר -"לכול זמן ועת לכל חפץ" אתה יכול למצוא גם אצלו ואם לא אצלו בספר משלי דבר והיפוכו אחד מתאים היום והשני לפני עשר שנים או עשרים.
    (2) לדעת החוקרים ספר קוהלת לא נכתב לא על ידי שלמה המלך וולא בדורו אלא אולי 800 שנה יותר מאוחר אחרי אלכסנדר הגדול ומוצאים בו סימנים להשפעות של תרבות יוון.
    (3) עולה על דעתך שהקדימונים לא הבינו שהחיים משתנים, ומה שהיה נכון לפני 100 שנה לא נשאר נכון לעד ? הם היו הרבה יותר חכמים.

  4. אז אמר
    להתחיל להתייחס לדברים רלוונטיים
    אנחנו לא עוסקים בעתיקות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך