מַאֲבָק

שיר על כאב היצירה
תמונה של צביה
צביה גולן

הוּא נֶאֱבָק בִּי

מְנַסֶּה לָצֵאת

מרֶחֶם אֲחוּז צִירִים

קוֹרֵעַ בִּי

מַכְאִיב

כְּמוֹ הָיָה פְּרִי בִּכּוּרִים

 

הוּא נִלְחַם בְּתוֹכִי

מְנַסֶּה לִרְאוֹת אוֹר

כְּאָסִיר מֵאֲחוֹרֵי סוֹרְגִים

בּוֹעֵט בִּי

מַחֲרִיב

כְּמוֹ בָּרָד בְּלֵילוֹתַיי הַקָּרִים

 

וַאֲנִי נִלְחֶמֶת בַּחֲזָרָה

לֹא יְכוֹלָה

כְּאִלּוּ אֲנִי הִיא הַנְּתוּנָה בִּכְבָלִים

וְהוּא מַכֶּה

מַעֲצִיב

וּכְתַב הַיָּד נִשְׁאַר בְּגֶדֶר הִרְהוּרִים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. יצירה אמיתית נובעת מתוך כאב,מתוך תשוקה,אי אפשר לעצור אותה. היא פורצת. אני חשה זאת בכל מילה בשיר שלך.

  2. שיר ארספואטי על תהליך היצירה, איך אומרים לפעמים שיר נולד כמו תינוק ולפעמים הכל רק במחשבות. יפה

  3. צביה כמשוררת מתארת במילים מצוינות, כמה קשה לבן אנוש ליצור, ואני מעז לומר, לברוא.
    האל בורא בהבל פיו, והאנוש בשכלו.
    כי החלק האלוהי באדם הוא השכל.

  4. זה ההבדל בין לכתוב כדי לרצות, לבין לכתוב מה שעל הלב.

  5. כשהלב והעט נפגשים
    כתב היד מתוך הרהורים
    מקסימה צביוש כמה עומק❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים