מבחן טיורינג בעיון נוסף

האם הטעיה מוצלחת יכולה לשמש כאינדיקטור לתבונה?
תמונת אלן בשחור לבן
אלן טיורינג commons.wikimedia.org

במאמריי הקודמים התייחסתי רבות אל אלן טיורינג כאחד ממגדירי מושג החישוב, אך בציבור הוא ידוע בעיקר בשל קריטריון שהציע כדי לקבוע אם מכונה יכולה לחשוב או לא. קריטריון זה ידוע בכינוי "מבחן טיורינג", והתמקדתי בו במאמר "מבחן טיורינג, מה הוא יכול לבחון? משחק החיקוי כמבחן לבינה מלאכותית". את אותו מאמר סיימתי בהשערה שהמאמר של טיורינג על מכונות חישוב ותבונה, שבו הציג את המבחן הזה, היה תעלול הטעיית הקוראים ומעשה קונדס של טיורינג.  אחרי עיון נוסף התברר לי מעל לכל ספק שהמאמר של טיורינג, שנחשב כמאמר מכונן בתחום הבינה המלאכותית, הוא אכן בעייתי מאוד.

תחילה אציין ששימוש בביטוי "Turing test" בחיפוש בגוגל מעלה למעלה מ-22 מיליון מקורות. בניסיונות לאתר את מאמרו של טיורינג משנת 1950 שבו תואר והוגדר מבחן טיורינג נמצא את האתר של האגודה "MIND", שמאפשר הורדה חופשית של המאמר. באותו מקום נמצא שבמשך חמש השנים האחרונות המאמר נשלף מהאתר למעלה מ-77 אלף פעמים. לכן סביר להניח שבעקבות חידוש ההתלהבות ממאמצי החוקרים והמפתחים בתחום הבינה המלאכותית, נשוב ונשמע על יישום מבחן טיורינג והצהרות על מידת הצלחתו.

רבים דנו בתקפות המבחן הזה, ואף אחד (עד כמה שהצלחתי לבדוק) לא העלה את התמיהה הזאת: בהצעת המבחן ב-1950, טיורינג הגדיר הצלחה של חיקוי של תבונה אנושית כהטעיה וכהונאה מוצלחות. הוא ציין במפורש באותו מאמר כי השתמש ברעיון של משחק חברתי שהיה פופולרי באנגליה בימיו, משחק שנקרא "משחק החיקוי". במשחק הזה משתתפים, מלבד הצופים, שלושה בני אדם: חוקר, גבר ואישה. הגבר והאישה חבויים בחדר סמוך ומתקשרים עם ה"חוקר" באמצעות פתקים שבהם מוקלדות שאלות של ה"חוקר" ותשובות של ה"נחקרים". מטרת החוקר היא לזהות מי הוא הגבר ומי האישה (כבר בנקודה זו מתעוררות תמיהות נוספות, בשל היות טיורינג הומוסקסואל נרדף). בעיקרו של המשחק הנחקרים משתדלים, בתחבולות שונות לרבות שקרים, להסתיר את זהותם המגדרית. החוקר "מנצח" אם הוא מצליח לגלות זהות זאת.

במאמר הציע טיורינג שבמקום אישה ישתתף מחשב כנחקר, ותפקידו של החוקר יהיה לגלות מי מחשב ומי אדם. אם החוקר טועה וסובר שהמחשב הוא בן אדם, טיורינג טען שזו תמיכה אמפירית ברעיון שהמחשב מסוגל לחשוב. האם הוא יכול היה להתכוון לכך ברצינות? והאם קבלת מבחן המבוסס על משחק החיקוי כמבחן לתבונה ועל הטעיות וכזבים אינו רמז לכך שהמאמר עצמו, הנחשב כאחד המאמרים החשובים ביותר שנכתבו בתחום הפילוסופיה ובנושא הבינה המלאכותית, אינו אלא הטעיה מוצלחת?

טיורינג הוסיף וטען שבתוך כמה שנים ממועד פרסום המאמר, השאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" תיאבד עניין, כי נתרגל לייחס למחשבים שברשותנו תכונות מנטליות מבלי להסס כלל. אבל בימינו, כאשר אנו מוצפים בסגנונות שונים של תוכנות המצליחות להטעות אותנו, אם כדי שניפול במלכודת של וירוס או של בקשה כספית לעזרה רפואית לקורבן מדומיין, אם בשל הצגת נתונים כוזבים על אירועים ("פייק ניוז") ואם בשל תחבולה שיווקית מוצלחת – האם נייחס להטעיות אלה רמת אינטליגנציה משמעותית כלשהי או יכולת חשיבה? מסופקני.

עצם הרעיון שהטעיה על ידי הונאה היא עדות ליכולת החשיבה של המטעה נראה בעיניי פסול מעיקרו. ואני סובר שמי שיתעקש שמבחן טיורינג תקף, רק מעודד כתיבה של מאמרים כוזבים ואת שקיעת האקדמיה שחרתה על דגלה את חיפוש האמת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

    1. תודה עינת על הערתך.
      בין האפשרות שטיורינג טעה, לאפשרות שטיורינג הטעה, אני משוכנע ובוחר באפשרות שהוא הטעה.
      בירחון המקוון להוראת מדעי המחשב "היבטים בהוראת מדעי המחשב" (בהוצאת "מחשבה – מרכז המורים למדעי המחשב" בטכניון) תוכלי למצוא בגליון 47 פברואר 2018 מאמר מפורט יותר – "טיורינג נגד טיורינג: מבחן טיורינג במבחן" – שמציג את הבעייתיות של מאמרו של טיורינג משנת 1950 שרבים סוברים שזה המאמר המכונן של רעיון הבינה המלאכותית.

  1. אני לא מצאתי באף מקום טענה שהמאמר המסוים של ויוריד הוא בעיתי או תרגיל

    1. אז מה? אתה, איליה, לא מצאת, ואפילו נניח שבאמת אין, אז מה זה מוכיח? ונניח שאתה לא יכול לבחון את הטענה שלי לגופה, אז מה זה מוכיח?

  2. במקום לדון בנימוקים לטענה שאולי טיורינג הטעה את קוראיו מכיון שנפגע אישית מיחסם, אתם נסחפים לשאול שאלות שלא לגופו של עניין. חבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מי ישלם את מחיר?

בעקבות הימלטות האסירים ולקראת התייעלות מערכתית