מדינה יהודית או מדינה ליהודים?

הבעיה הקשה במושג "מדינה יהודית-דמוקרטית"
דגל ישראל

המאמצים הנואשים להקמת ממשלה מעלים על סדר היום הציבורי שתי בעיות מרכזיות המלוות אותנו למעלה מ-70 שנה: בעיית ה"דת" במערכת הפוליטית ו"הבעיה הערבית". הבעיה הראשונה מתייחסת למקומה של הדת היהודית במערכת המשפט הלאומית, במערכת החינוך הלאומית, בצבא ובמערכת מסועפת ומסובכת של רגולציות ותקנות, כגון פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת. לנושא הערבים לא אתייחס ברשימה זו. אני מתמקדת הפעם בנושא ה"דת" ומקומה של ה"דת" ב"דמוקרטיה".

המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" הפך להיות מטבע לשון יום-יומי, שגרתי, השגור על שפתי הפוליטיקאים מכל צבעי הקשת, 24/7. כולם מדברים על מדינה "יהודית ודמוקרטית", מבטיחים לקיים ולטפח את "המדינה היהודית והדמוקרטית". לא ניתן, נדמה, לדבר על ישראל אלא כעל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כל המפלגות מבטיחות שתחת שלטונן מדינת ישראל תהיה "מדינה יהודית ודמוקרטית". נראה כאילו דמות המדינה "היהודית" ו"הדמוקרטית" ירדה מהר סיני וניתנה לבני ישראל יחד עם עשרת הדיברות. אבל האם "יהודי" ו"דמוקרטי", או "דת" ו"מדינה דמוקרטית", יכולים לחיות בשלום בכפיפה אחת? האין הדת מתנגשת עם הדמוקרטיה? האם מדינה דמוקרטית יכולה להיות מדינה דתית?

הבנת המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" מחייב הבנת המשמעות של שני המושגים לעצמם: אחד "מדינה יהודית" ושני "מדינה דמוקרטית". כאשר בוחנים את שני המושגים מקרוב נראה שוני מהותי בין חברה המונהגת על ידי עקרונות דתיים לחברה המונהגת על ידי עקרונות דמוקרטיים. נראה בבירור שאין כל אפשרות למזג את שתי המערכות השלטוניות האלו.

נתחיל מהמושג "מדינה יהודית". במהותה מדינה יהודית היא מדינה שהחיים והחברה בה מושתתים על עקרונות הדת היהודית. זאת להבדיל מ"מדינה ליהודים", שיכולה להיות מדינה חילונית שמייסדיה ותושביה הם יהודים שהקימו ומנהלים מדינה חילונית, עבור קהילה שמזהה את עצמה כ"יהודים". מדינה ליהודים היא מדינה שרוב האזרחים החיים בה הם יהודים, וכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים, נהנים מזכויות שוות. לעומתה, ב"מדינה יהודית" כל האזרחים, יהודים ולא יהודים, חיים לפי כללי הדת היהודית. במדינה יהודית שולטת הדת היהודית. החוקים והתקנות המארגנים ושולטים על החיים אינם מבוססים על חוקים שנחקקו על ידי נבחרי העם בירושלים, שמחוקקים חוקים לפי רצון הבוחר ולפי הנורמות המקובלות בקהילה הבין-לאומית. במדינה יהודית החוקים והתקנות שאנו חיים לפיהם מבוססים על ספר חוקים שנכתב לפני 1,500 שנה בגולה בידי מנהיגים דתיים שהוכרו כפוסקי הלכה על ידי מנהיגים דתיים אחרים. שיטה זו מנוגדת לעקרונות הדמוקרטיה, שבה החוקים נכתבים בידי אדם. ב"מדינה יהודית" החוקים נחקקים בידי שמים.

הרצל במשנתו הציג קו ברור בסוגיות דת ומדינה; הוא גרס כי יש למדר את הדת ואת אנשי הדת מניהול המדינה כשם שאין לשתף את אנשי הצבא בהנהגתה. "לא האמונה מלכדת אותנו, המדע עושה אותנו חופשיים. על־כן, לא ניתן לאיוּויים התיאוקרטיים של מכהני־הדת שלנו לבצבץ כלל. אנו נדע להחזיקם בבתי-הכנסת שלהם, כמו שנחזיק את צבא־הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, המציינת אותם ביקר, אין להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." ( משנתו הדמוקרטית של בנימין זאב הרצל).

אלו הטוענים שניתן לנהל מדינה יהודית כמדינה מודרנית, המבוססת על ערכי הדמוקרטיה כפי שהתפתחו במאתיים השנים האחרונות, טועים ומטעים. מרבית התקנות והחוקים בישראל נקבעים על ידי מועצות דתיות אשר מקבלות תמיכות מפליגות מכספי משלם המיסים, אשר בחלקו הגדול אינו רוצה לממן מוסדות אלו. במדינה דמוקרטית השאלה על תחבורה ציבורית בשבת הייתה עוברת למשאל עם, וכמוה השאלה על פתיחת בתי עסק ובידור בשבת.

מי שטוען שישראל היא דמוקרטיה ("היחידה במזרח התיכון" – הא-הא) רצוי שיעיין במילון בהגדרת המונח "דמוקרטיה". זכות ההצבעה, חשובה ככל שתהיה, איננה ממצה את המושג "דמוקרטיה". דמוקרטיה מבוססת על שוויון זכויות, היעדר כפייה דתית או כל כפייה אחרת, אופוזיציה משמעותית לשלטון, חופש עיתונות וחופש דיבור והשארת הדת מחוץ לכל רמה שלטונית ופוליטית. עד לפני כ-80 שנה הייתה תקנה במדינת ניו ג'רזי בארה"ב שאסרה על פתיחת בתי מסחר ביום ראשון. התקנה בוטלה בטענה שזו כפייה דתית. ואכן, זו כפייה דתית. לימוד תורה בבתי ספר ממלכתיים אסור בארה"ב, וכמובן כל תמיכה ממשלתית בנושאים דתיים אסורה בתכלית האיסור. מדינה יהודית לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית. מדינה שמתנהלת על פי ספר חוקים מלפני 1,500 שנה, שנכתב בידי חכמי דת, ודורשת מאזרחיה לחיות לפיהם היום, במאה ה-21, לא יכולה להתקרא "מדינה דמוקרטית". לכן המושג מדינה יהודית ודמוקרטית הוא מושג עם סתירה בהגדרה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. נתחיל בהגדרת "דמוקרטיה" שבבסיסה היא "שלטון העם" הקובע (על פי הרוב) את צורת הממשל וכללי ההתנהגות (חוקים) המתאימים להם באמצעות הצבעה חופשית וגלויה השמורה לאזרחי המקום.
    מאז- התפתחו סוגים שונים של "דמוקרטיה" החל מיוון העתיקה כאשר אזרחים ממלאים תפקידי פקידות בתורנות, יחד עם עבדות חוקית במדינה, המשך ב"דמוקרטיה ישירה" בה החלטות מתקבלות במשאל עם, ועד למקובל היום ברוב מדינות המערב – דמוקרטיה המדגישה שוויון זכויות הפרט, חופש הביטוי, ההתאגדות, העיסוק והתנועה, מלא לכול אזרחיה. כול הווריאציות הללו תואמות את הגדרת הבסיס אך הן יכולות להיות שונות בין מדינות ועדיין להיחשב דמוקרטיות. ראה הודו, או אפילו שוויץ שנחשבת למדינה דמוקרטית ועדיין-
    דגלה של שוויץ נושא צלב- המעיד על הזיקה הדתית של אזרחיה, ועדיין היא מקבלת בני לאומים ודתות שונות לתחומה, ועדיין באופן דמוקרטי באמצעות משאל- עם קובעת חוקים כמו איסור תפילות המואזין, איסור כיסוי הפנים לנשים, איסור שחיטה כשרה או מילת הילדים המקובל באיסלם- ועדיין שוויץ נחשבת דמוקרטיה!!
    על פי אותו משקל- ישראל יכולה להיות מדינה יהודית (מגן-דויד במקום הצלב הנוצרי), במובן של העדפת עקרונות הדת והמסורת היהודית על פני כול הדתות האחרות, ועדיין מספקת שוויון זכויות אזרחיות למי שמוכן לחיות בסוג כזה של דמוקרטיה.
    לכן- התשובה לשאלה צריך להתייחס לסוג הדמוקרטיה בה דנים, מהם דרגות החופש המוסכמות עי רוב החברה בתהליך קבלת ההחלטות של המשתתפים בהצבעה.
    לסיכום: ישראל יכולה להיות בו זמנית: מדינה ליהודים, מדינה יהודית ועדיין דמוקרטית. סביר שלא תואמת בכול להגדרה האולטימטיבית העכשווית של שוויון אזרחי טוטלי לכול, שלמען האמת לא קיים בשום מקום על פני כדור הארץ (וכנראה לא יכול להתקיים), ואת הניגודים הבלתי נמנעים בין שלושת המצבים פותרים באופן דמוקרטי- בפשרה עי החלטת הרוב שאפשר לחיות איתה. זו לא שאלה של- "או-או" , אלא של- "גם וגם".

  2. גדעון, בשתי מילים -״ גם וגם “ – דומה למסעדה כשרה שאוכלים בה בשר וחלב גם יחד !

    1. תשובה מצוינת לדברי גדעון.
      במסעדה כשרה אוכלים בבוקר ארוחה חלבית ובצהריים ארוחה בשרית.
      ממש – גם וגם.

  3. בישראל הדת מכתיבה יותר מידי וכופה בהרבה תחומים. כך לא מתנהגת מדינה נאורה.

  4. יש להבדיל בין הדתיים הציונים ובין הדתיים האנטי ציונים שהם בדרך כלל גם אנטי דמוקרטים

  5. הציונות הוקמה כחלופה לשלטון הדת ושמשייה. פתאום נהיו השמשים השולטים על חיינו ועל תקציבינו

  6. זה לא או או
    אם לא תהיה כאן מדינה דמוקרטית
    לא תהיה כאן גם מדינה ליהודים

  7. מעניין שאף אחד ואחת מכם לא הזכיר את מגילת העצמאות המקורית שבה מופיע הביטוי "מדינה יהודית" ולא מופיע בכלל המונח "דמוקרטית" כמתאר את המדינה שעל הקמתה הוכרז אז. עד כמה שאני זוכר, לפני הקמת המדינה, הביטוי השכיח בכינוי המדינה שבדרך היה "מדינה עברית" ולא "מדינה יהודית". האם יש תיעוד לדיונים בבירור הניסוח של מגילת העצמאות? לטיוטות שלה?

    ואם התקשינו בבירור התשובה לשאלה "מיהו יהודי?" על אחת כמה וכמה שמתקשים אנו בבירור השאלה "מה היא מדינה יהודית?". והנה, היום, אנו מתקשים גם בבירור השאלה "מה היא מדינה דמוקרטית?".

  8. תרגום המושג "מדינה יהודית" לאנגלית הוא a Jewish state ברור לגמרי , מדינה שהשלטון בה מוכתב ע"י הדת היהודית. אין כל קשר בין דת ודמוקרטיה. האם דמוקרטיה מוזכרת בתנ"כ??? או במישנה? או בגמרא? האם המשטר שהנהיג משה רבינו במדבר היה משטר דמוקרטי שניבחר על ידי העם? האם המלכים נבחרו בבחירות חפשיות? כדאי לזכור שהמושג דמוקרטיה נולד בערך בזמן שנולד התנ"כ-אי אפשר לומר שהמושג "דמוקרטיה" הוא מושג שנולד במאה ה- 20-

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות