בואו נלמד להקשיב

להחליף את השמיעה בהקשבה נכונה
צילום: Maksim he.wikipedia.org

שמיעה היא תכונה מולדת, ואילו הקשבה – מיומנות נרכשת. אך מי מאיתנו רכש את מיומנות ההקשבה? לצערנו לא רבים. אז בואו נחליף את השמיעה בהקשבה.

למה צריך להקשיב?

להבין זו תחילת של הסכמה, לא נבין אם לא נקשיב. לא ניתן לקדם דיאלוג בכיוון חיובי עד שהזולת יחוש שהקשיבו לו והבינו את עמדתו. הקשבה איכותית תאפשר להבין את מה שנאמר ואת מה שלא נאמר, תאפשר הבנה אמיתית ומעמיקה, תאפשר יצירת אמפתיה, תאפשר לשמוע ולהבין מסרים גלויים ומסרים סמויים, תאפשר לתת פרשנות נכונה לדברים שנאמרו, תאפשר לזהות מטענים שונים, חיוביים ושליליים.

הדלאי למה אמר שכשאדם מדבר הוא רק חוזר על מה שכבר ידוע, כשאדם מקשיב הוא עשוי ללמוד משהו חדש. הקשבה פירושה לצאת לטיול בתוך עולמו של האדם האחר. אתה יודע היכן התחלת ולעולם אין לדעת להיכן תגיע.

איך נכון להקשיב:

  • ההתנתקות מרעשים פנימיים
  • ריכוז במדבר – מה הוא אמר, למה התכוון, מה הבין הצד השני, מה הבינו מקשיבים נוספים
  • הקשבה רב-ממדית, בכל החושים, שפת גוף, הבעות פנים, זיהוי אי נוחות
  • לחוות את תחושות המדבר – מה הוא מרגיש
  • להבין את נקודת המבט של המדבר, את הצרכים והרצונות שלו
  • להקשיב, לא להגיב מיד, לתת זמן, לספק אמפתיה

למה להקשיב:

  • ההקשבה מאפשרת לצדדים להבין מה כל אחד מהם צריך
  • הקשבה יוצרת מודעות, הבנה, לקיחת אחריות ונקיטת פעולה

למה אנחנו לא יודעים להקשיב:

  • חיי היום-יום כרוכים במרוץ שלא מותיר זמן
  • הכול צריך להיות עכשיו ומיד, וההקשבה דורשת משאבים שאינם
  • במצבי עימות אין תקשורת ואין הקשבה
  • נדמה לנו שאנו יודעים בדיוק מה הצד השני יגיד
  • אנו נוטים להציע פתרון בטרם שמענו את הבעיה, אך לעיתים הבעיה תיפתר בעצם ההקשבה
  • חשש מביקורת
  • רעשי רקע
  • חשש מקבלת עצות
  • מטענים שונים

הנה סיפור שמביא דוגמה להבחנה בין שמיעה להקשבה טובה ונכונה: בעיירה יהודית בגולה, עגלון נכנס לישיבה של תלמידי חכמים ושואל, האם מותר לי לקחת גרושה?

אתה כהן? שואלים תלמידי החכמים.

כן, משיב העגלון.

אם כן ודאי שאינך יכול לקחת גרושה, משיבים תלמידי החכמים.

תלמידי החכמים תמהים על בורותו של העגלון, כיצד כהן לא יודע דבר בסיסי כל כך.

נכנס רב הישיבה בעיצומו של הוויכוח ושואל על מה המהומה, ותלמידי החכמים מסבירים את בורותו של העגלון. שואל הרב את העגלון, מה ברצונך לדעת? עונה העגלון, האם מותר לי לקחת גרושה?

ודאי שמותר לך לקחת גרושה, עונה הרב, לאן ברצונך לקחת אותה?

לעיירה השכנה…

זכרו: נולדנו עם פה אחד ושתי אוזניים, בואו נשתמש בזה באותו היחס.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. כאשר רואים ויכוח בטלוויזיה, כולם מדברים יחד. כל אחד אומר את מה שהוא רוצה להגיד, בלי בכלל להקשיב ואפילו בלי לשמוע את הצד השני. בארצות מתקדמות זה ממש לא כך.

  2. זה הכל מתחיל בחינוך. אם ילמדו בבית הספר איך לנהל שיחה וויכוח, אז יש סיכוי שזה ימשך גם בגיל מבוגר.

  3. אהבתי את הדקויות שבכתיבה.
    דוגמה נהדרת.
    גם אני כהן ופעם שאלתי את אותה שאלה 🙂

  4. הקשבה היא תכונה אלוהית.אנחנו בני אדם לוקח לנו זמן.אולי בעקבות המאמר שלך נילמד להקשיב יותר ולדבר פחות

  5. נעמי יקרה, כל מילה בסלע, כל משפט- אין עליו כל ניתוח/הסבר מושלם. קטונתי מלהתייחס למשפט כזה או אחר.מקשיב לך תמיד וכך אקשיב

  6. ראוי להדגיש בגדול כי הקשבה זה לא רק שתיקה, אלא גם הטמעה של מה שנאמר (אפילו אם לא מסכימים לתוכן)

  7. אילו היינו מקשיבים יותר האחד לשני כרוח המאמר מצבנן היה טוב יותר לאין ערוך. כבוד לכוחבת.

  8. מאמר מעניין, נכון ורלבנטי לימים טרופים אלו, אנחנו לא רק לא יודעים להקשיב גם לא יודעים לשמוע

  9. הקשבה גם מחייבת את הצד המדבר לנמק את טיעוניו ולבסס אותם. ולא להסתפק בסיסמאות חלולות הנאמרות בהרמת קול.

  10. להקשיב צריך ללמוד
    ולימודים מחייבים מורה
    מנוסה ומוסמך
    שיכול להעביר מסרים ולבצע תרגול
    בלי זה כלום לא יצליח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי