1967 איננה המשכה של 1948

ציונות וקולוניאליזם – טענה שנידונה לכישלון
תמונה של גדעון
פרופסור גדעון ביגר

מוכרת הטענה של מתנגדינו בארץ וברחבי העולם שהציונות היא תנועה לאומית קולוניאליסטית במהותה, ולכן אין הבדל בין מלחמת 1948 ומלחמת 1967, שהרי שתיהן חלק מהפרויקט הלאומי של היהודים להשתלט על הארץ, לגרש את יושביה האותנטיים וליישב אותה ביהודים. יש הדורשים לעשות "ניתוח כירורגי מסוג אחר, אשר יוכל לחלץ את הבשר הלאומי מהעצם הקולוניאלית" (ראו מאמרו של ראיף זריק ב-2015 ב"הארץ").

אך לפני שמנתח ניגש לניתוח, ראוי שיכיר את הנושא ואת הפציינט שהוא אמור לנתח. הגורסים טענה זו, בלהיטותם להוכיח את טענתם ובהסתמך על קוצר הזיכרון של הקוראים, מציגים מצגת שווא שרבים בה המרכיבים המוטעים. במקרה כזה – הניתוח נועד מראש לכישלון. אמנה רק כמה נקודות להבהרה.

ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, עוד מלפני המאה ה-19 וביתר שאת מ-1882 ועד 1948, נעשתה כולה באמצעות קניית הקרקעות מבעליהן החוקיים, בלי שום כיבוש צבאי של שטח קודם להתיישבות. לעומת זאת הקולוניאליזם, לכל אורך ההיסטוריה, היה מהלך של שתי פעימות – ראשית כיבוש שטח בכוח צבאי ואחריו התיישבות אזרחית בשטח. לעיתים, כאשר לא היה כל ממשל בשטח ללא התיישבות, לא נדרשה פעולה צבאית. גישה זו מונעת את הצגתה של התנועה הציונית מראשיתה כתנועה קולוניאלית, שהרי לא הפעילה כוח ולא התיישבה ללא אישור ורשות של השליטים החוקיים של השטח.

ראוי להזכיר כי במשך תקופה זו, ועוד מתקופות קודמות, התיישבו ערבים מוסלמיים ואחרים בארץ, הן אחרי כיבוש צבאי והן כחלק מתהליכי הגירה באימפריה העות'מאנית. מרבית שבטי הבדואים בארץ וחלק גדול מערביי הארץ, הם או משפחותיהם הגרו לארץ מאז המאה ה-18 ואילך. מקורות סבירים מדברים על כ-200 אלף אנשים שחיו בארץ ב-1800 לערך, וב-1900 היו בארץ כבר כ-800 אלף איש. חלק גדול מהגידול נבע מהגירה. במשך המאה ה-19 הגרו לארץ ישראל ערבים מסוריה, מלבנון וממצרים, מוסלמים מבוסניה, צ'רקסיים, טורקמנים, ערבים מצפון אפריקה ועוד. האם הם היו קולוניאליים? האם זה תהליך של התיישבות על אדמה לא להם? עוד אזכיר כי במאה ה-19 התיישבו בארץ גם גרמנים ואמריקנים על קרקעות שהם קנו בכסף טוב מבעליהם החוקיים. האם זה קולוניאליזם, או שזה תהליך התיישבות (קולוניזציה) לגיטימי? נראה אפוא כי מרבית תושבי ארץ ישראל, יהודים כערבים, לא היו "מתיישבים אותנטיים" כי אם מהגרים שהגיעו לארץ ממקומות אחרים.

התנועה הציונית אכן ביקשה להקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. לכך היא קיבלה בתחילה את תמיכתה של בריטניה, שכבשה את ארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה מידי האימפריה העות'מאנית. לא היה זה כיבוש על ידי צבא יהודי ציוני. לאחר מכן, בנובמבר 1947, קיבל האו"ם החלטה על הקמתה של מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל, באזורים שבהם ישבו יהודים בצורה חוקית. למעלה ממחצית השטח שיועד למדינה היהודית היה הנגב, השומם ברובו, ובשטחים המיושבים בערבים יועדה מדינה ערבית. הייתה זו החלטה בין-לאומית שזכתה לאישור של מרבית המדינות העצמאיות של העולם בעת ההיא.

העולם היהודי קיבל את החלטת האו"ם, אולם העולם הערבי וערביי ארץ ישראל לא קיבלו אותה ותקפו את היישוב היהודי בארץ. לאחר מכן, בניגוד להחלטת האו"ם, פלשו לארץ הצבאות של מדינות ערב הסמוכות לארץ וכן צבא עיראקי במטרה לחסל את המדינה היהודית ולבטל את ההחלטה. במהלך מלחמה זו כבשו היהודים שטחים שיועדו למדינה הערבית, מצרים כבשה את מה שלימים כונה "רצועת עזה", והלגיון העבר-ירדני יחד עם הצבא העיראקי כבשו את מה שמכונה כיום "הגדה המערבית". במהלך המלחמה כ-700 אלף ערבים עזבו את השטח שנכבש על ידי הצבא הישראלי, חלקם ברחו מרצונם וחלקם גורשו. חלק לא קטן מערביי ארץ ישראל המנדטורית נשארו במדינת ישראל, קיבלו אזרחות ישראלית, וכיום אחד מהם הגיע לדרגת מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (הממוקמת על חורבות הכפר הערבי שיח' מוניס) ואף משמש כמנהל אקדמי במרכז מינרבה באוניברסיטה זו.

אכן, ישראל יישבה יהודים על השטחים שנכבשו מהשטח שיועד למדינה הערבית, כמו שירדן יישבה לא מעט מאזרחיה על השטחים שכבשה בארץ ישראל. האם אלה פעולות קולוניאליסטיות? האם התיישבות של סורים בשטחים של ירדן שנכבשו על ידי סוריה ב-1970 זה קולוניאליזם?

בהשוואה בין 1948 ו-1967 יש אכן ישראלים הרואים הבדל – השמאל הציוני. לטענתם, כל שנכבש ב-1948 הוא לגיטימי ומה שנכבש ב-1967 איננו כזה. בלי להיכנס להסבר מדעי, ניתן לציין כי ישראל אכן פתחה במלחמה ב-1967 נגד מצרים, וזאת לאחר שמצרים ארגנה קואליציה צבאית נגד ישראל בשיתוף עם ירדן וסוריה, הכניסה כוחות גדולים לחצי האי סיני בניגוד להסכמים קודמים וסגרה את התנועה הימית לאילת. עם זאת, ירדן היא שפתחה במלחמה נגד ישראל על ידי הפגזות ירושלים ותל אביב, תזוזת כוחות וכיבוש המטה של משקיפי האו"ם בירושלים. גם הסורים פתחו בהרעשה על אזור הגליל, וזו נמשכה ארבעה ימים – עד שישראל פעלה ותפסה את רמת הגולן. ישראל אכן יישבה יהודים בשטחים שכבשה במלחמה, אך יש לזכור כי במסגרת הסכם השלום עם מצרים ישראל פינתה את כל היהודים שיישבה בשטחים שנכבשו ממצרים, וגם מרצועת עזה יצאה ישראל עם כל תושביה. גם במסגרת השיחות לשלום עם סוריה הביעה ישראל נכונות לפנות את כל המתיישבים היהודים בגולן. בשיחות עם הפלסטינים הגיעו להבנות על חילופי שטחים, כך שחלק גדול מהמתיישבים היהודים בשטחים שנכבשו ב-1967 יישארו בתחום ישראל תמורת העברת שטחים מישראל למדינה הפלסטינית.

צעדים אלה מראים כי אכן יש הבדל מהותי בין ההתייחסות הרשמית של ישראל לשטחים שנתפסו במסגרת מלחמת 1948 לעומת ההתייחסות לשטחים שנתפסו במלחמת 1967. אמנם יש ישראלים הרואים בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית את השטח שראוי להיות המדינה היהודית, ולעומתם רבים בעולם הערבי רואים בשטח פלסטין – ארץ ישראל המנדטורית – שטח שכולו אמור להיות מדינה ערבית פלסטינית עצמאית.

יש עוד דרך ארוכה להסכם, אך מניסיוני הדל בנושא, בכל עת שמתחילים לדבר על צדק ועל היסטוריה מתפתח דיון מעניין אך אין בו כל תוצאה מעשית. טוב יעשו הצדדים אם לא יעסקו בעבר או בצדק וזכויות אלא יתאמצו להשיג הסדר המתבסס על מציאות בשטח, לטובת כל הצדדים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. מאמר חשוב, המכוון לא רק לאירופה, אלא יותר לאותם ישראלים, המאמצים את הנרטיב המסולף הזה ומהדהדים אותו בכנסים אנטי ישראלים בחסות ארגוני החרמה במימון זר.

  2. אתה לא צריך לשכנע את הגולשים
    אלא את מנהיגי שני הצדדים

  3. לגדעון מגדעון – חן חן. ליובל עובדיה – אני כותב ומקווה שאכן מנהיגי שני הצדדים יקראו. אין לי, לצערי, קשר למנהיגי העם.

  4. דוקא כעת עם ממשל ביידן יש תקווה. תהליך ארוך אבל יש סיכוי

  5. הקולוניאליזם הוא תנועה מן המטרופולין – הליבה התרבותית והמדינית – אל אזורים מרוחקים ושוליים, אותם ניצלה לטובת המטרופולין.
    הציונות היא תנועה הפוכה – ממרחבים שונים ומרוחקים אל מוקד שמתפתח כליבה, אחרי שהיה מחוז כיסופים של דורות רבים.

    1. אכן כן. את זה צריך להסביר אך הדוגלים ב"קולוניאליזם ציוני" אזנת אטומה.
      חג שמח
      גדעון

    1. אני מפנה דברי לאנשים ולא למפלגות. האנשים הם אלה שחושבים ופועלים, והמפלגות הן כלי ולא מהות .
      חג שמח
      גדעון

  6. נראה בחודשים האחרונים כי בעולם הקרוב והרחוק יותר מתחזקת המגמה שתחייב אותנו בעתיד להגיע להסדר עם שכנינו, גם אם מדובר בטווח לא קצר.

    1. אין כל צורך בשינוי מגמה של "העולם". אנו צריכים להחליט ובר השיח שלנו, בצד הפלסטיני-סורי-לבנוי צריך גם הוא להחליט ואז יכול להתקיים השיח.
      חג שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים