סודות הזיכרון (2)

בחלקו הקודם של המאמר הצגתי בעיה שמטרידה סטודנטים רבים ואולי בעצם את כולנו, והיא כיצד אפשר לשפר את הזיכרון וכיצד אפשר ללמוד למבחנים בצורה יעילה ונכונה. הזכרתי את ספרו של ערן כץ "סוד הזיכרון המצוין" וציינתי כמה שיטות שכץ מציע לשיפור הזיכרון. כמו כן הבאתי את עיקרי הריאיון שערכתי עם הסטודנטית כרמל בובליל ואת שיטות הלימוד שבהן היא משתמשת. בחלק זה של המאמר אמשיך לדון בנושא שיפור הזיכרון ואציג, בין היתר, את הריאיון שערכתי עם ד"ר שחר שילה.

ד"ר שחר שילה הוא חבר הסגל האקדמי במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר שילה מנהל כיום את התיירות בהר הנגב. במשך שנים רבות ניהל את קורס מורי הדרך הארצי של משרד התיירות, ובמקביל ניהל גם את השיווק ושירות הלקוחות בגן הלאומי עיר דוד בירושלים. פניתי לד"ר שילה בעקבות המוניטין שיצא לו בזכות הזיכרון הפנומנלי שלו. הוא מדקלם ציטוטים ארוכים מהתנ"ך ובקי בפרטי היסטוריה רבים. ד"ר שילה מרבה להדגיש, שהוא זוכר בעיקר נושאים שמעניינים אותו וגורמים לו הנאה.

"אני קושר את זה לתחומי ההנאה והעניין. עובדה שאני לא נהנה מצפייה בספורט ואני לא אוגר באופן כפייתי את המידע על ספורט כפי שאני אוגר באופן כפייתי מידע מתוך מאמרים מתחום הארכיאולוגיה, ההיסטוריה ותחומים רבים נוספים שמרתקים ומעניינים אותי. חשוב לי לזכור אותם, לכן אני זוכר".

ד"ר שילה מציין את החשיבות שהוא מוצא בסינתזה בין מקורות הידע השונים ובין תחומי הידע שלו.

"קורה תהליך בזיכרון אצלי שאיני יודע להסביר אותו. אני למעשה מסנתז בין המקור שאיתו ארצה לעשות שימוש בעתיד, לבין כלל הידע שיש לי באותו תחום. אם קראתי את המקור והוא לא נכנס ל'אחת המגירות' בראש, לשם מה בעצם קראתי אותו?"

לד"ר שילה יש יכולת שליפה מהירה ומדויקת של ציטוטים מהתנ"ך, יכולת שבאה לידי ביטוי לעיתים קרובות בהרצאותיו. לדבריו, יש לו צורך ברמת סדר אישי מאוד גבוהה והוא מקשר תכונה זו ליכולת שליפה מהירה.

"אם קריאת הטקסט מתבצעת בסמוך יחסית לאירוע, אדע לקשור את המיקום הגרפי של הטקסט. למשל: אם תבקש ממני לחזור לציטוט או משפט, אדע היכן הוא נמצא מבחינה גרפית בטקסט. זה קשור לזיכרון לטווח הקצר. לעומת זאת, ספר התנ"ך, שמרתק אותי ואהוב עליי במיוחד, נכנס אצלי לרוטינה של ההרצאות בתחומי הדעת השונים. למעשה, יש לי הרבה הרצאות מובנות בראש, 'במגירות מוכנות' שבהן הציטוט הרלוונטי כבר קיים בפנים. אם אחד הפסוקים קשור לאחד מתחומי ההרצאות שלי, הוא יהיה בארסנל שלי".

במהלך הריאיון הדגיש ד"ר שילה מספר פעמים את העובדה שהוא זוכר במדויק את התחומים שמעניינים אותו, ומסבים לו הנאה כשהוא לומד וקורא אותם.

על פי המחקר, The Neuroscience of Joyful Education, נמצא כי למידה בהנאה גורמת לכך שהמידע מועבר יותר בקלות דרך "מסנן" האמיגדלה (מעורבות בתהליכי הזיכרון במוח). במהלך למידה בהנאה נעשים קשרים קוגניטיביים חזקים יותר והבנה עמוקה יותר של הנלמד. בנוסף לכך, על פי המחקר, The Wick in the Candle of Learning: Epistemic Curiosity Activates Reward Circuitry and Enhances Memory, נמצא כי ככל שהסקרנות שלנו לגבי הנושא הנלמד גבוהה יותר, כך עולה יכולת השליפה מהזיכרון.

אם כן, מהראיונות שערכתי עם הסטודנטית כרמל בובליל ועם ד"ר שילה, עולה כי חומר הלימוד/קריאה שהם זוכרים טוב יותר, מקושר לנושאים שונים שרלוונטיים להם. על פי "הטקסונומיה של בלום" – כלי לסיווג מטלות למידה הבנוי משש רמות חשיבה באופן מדרגי מהפשוט אל המורכב – שלב הסינתזה (איחוי) ממוקם שלב אחד לפני הרמה הגבוהה ביותר בחשיבה. שלב זה הוא תהליך של צירוף חלקים והרכבתם לכדי שלם, ומשמעותו: כאשר אנו קוראים מאמר, נצרף את המידע החדש לידע שכבר קיים אצלנו, ונרכיב ממנו מידע חדש.

לסיכום, "רב הנסתר על הגלוי" יכול להיות משפט סיום לנושא מרתק, שחוקרי מוח טרם הצליחו לגלות הכול על אודותיו. היכולת לקודד מידע ולשלוף אותו ברגע נתון מושפעת מגורמים רבים (תת-מודע, תאי עצב ועוד). עם זאת, בנימה אישית, אומר כי למדתי רבות מספרו של כץ, "סוד הזיכרון המצוין", והבנתי שבעזרת שיטות מגוונות מתאפשר קידוד מידע ומתאפשרת שליפתו ביתר קלות.