סודות הזיכרון (1)

האם נעלתי את הבית לפני שיצאתי? היכן השארתי את המפתחות של הרכב? ואיך אני קורא ספר מבלי לשכוח מה קראתי ביום שאחרי? כל אלה הן שאלות שאנו מקווים שלא נצטרך לשאול את עצמנו. גילוי נאות: תמיד קינאתי באנשים שהצליחו לזכור ולשלוף מידע בקלות. בבית הספר, כשלמדתי לבחינות הבגרות, נהגתי לשנן את החומר שוב ושוב, והאמנתי שככל שאקרא אותו יותר פעמים, אזכור יותר. בפועל, בזמן הבחינה לא תמיד הצלחתי לשלוף את מה שלמדתי. לעומתי, היו תלמידים שקראו את חומר הלימוד פעם אחת, השקיעו רבע מהזמן שאני השקעתי, ובשעת הבחינה זכרו כל פרט וקיבלו מאה. ממש מתסכל… כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה, רציתי לדעת כיצד אפשר לשפר את הזיכרון, ולהבין האם ניתן ללמוד בצורה נכונה ויעילה יותר על מנת להצליח בלימודי התואר.

חיפשתי באינטרנט "האם ניתן לשפר את הזיכרון". נתקלתי בהמלצות רבות על הספר "סוד הזיכרון המצוין" מאת ערן כץ, והחלטתי לקרוא אותו. כץ הוא שיאן גינס בזיכרון: זכר לפי הסדר מספר בן חמש מאות ספרות שהוקרא לו פעם אחת בלבד! כץ מדגיש בספרו שהוא אינו מחונן בעל זיכרון פנומנלי, וכשהיה תלמיד בבית הספר, חיפש שיטות שיעזרו לו לזכור בקלות את החומר לבחינות.

קראתי את הספר, הכולל גם תרגילים מעשיים, והייתי מרותק. כץ מסביר כיצד ניתן לזכור שמות ומספרי טלפון, וכן הרצאות שצריך להעביר וחומרי לימוד מבלי להקליד כל מילה שהמרצה אומר.

אבקש לציין שני נושאים מרכזיים שבהם עוסק כץ בספרו. האחד – שימוש באסוציאציות. לדבריו, כלל מפתח בזיכרון טוב הוא היכולת שלנו ליצור קשרים אסוציאטיביים חזקים מאוד, המלווים ברגש. הוא מדגיש את החשיבות שיש בשימוש באסוציאציות. "הזיכרון שלנו מונחה על ידי אסוציאציות. כל דבר בו אנו נזכרים קשור אסוציאטיבית למשהו אחר. אסוציאציות יכולות לבוא לידי ביטוי בכל הצורות ובאמצעות כל החושים".

הנושא השני – עניין. בפרק שמסביר לסטודנטים כיצד ללמוד בקלות, כץ מדגיש שכאשר לומדים למבחן, צריך להתחיל ללמוד מהנושא שהכי מעניין אותנו. אם הנושא כלל לא מעניין אותנו, מומלץ למצוא את התועלת שבלימוד הנושא, וכך לעורר אצלנו את העניין והסקרנות.

בספר ישנן שיטות רבות נוספות כיצד לזכור טוב יותר, אולם קצרה כאן היריעה מלפרטן.

לאחר שאימצתי כמה שיטות מספרו של כץ, ניסיתי להבין האם האנשים שמצליחים לזכור את החומר אחרי קריאה אחת בלבד, משתמשים גם הם בטכניקות שהציע כץ? ואולי בטכניקות אחרות? האם הם בעלי "זיכרון צילומי" או שגם הם נוטים לשכוח דברים?

החלטתי לראיין שני מכרים בעלי זיכרון מעולה, כדי לבחון את העניין ולהבין מהם לעומק את נבכי הזיכרון. בחלק זה של המאמר אציג את עיקרי הדברים מהריאיון שערכתי עם כרמל בובליל ואת השיטות שבהן היא נעזרת כדי ללמוד, ובחלקו השני של המאמר אציג את עיקרי הדברים מהריאיון שערכתי עם ד"ר שחר שילה וכמו כן אציג בקצרה מחקרים נוספים בנושא.

כרמל בובליל היא בוגרת תואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות, וסטודנטית לתואר שני בניהול ופיתוח מערכות חינוך בלתי-פורמליות. כרמל מצליחה לשלב עבודה, לימודים, נטפליקס וחברים בקלות ותמיד גם מקבלת ציונים גבוהים.

שאלתי את כרמל כיצד היא לומדת למבחנים? האם היא משתתפת באופן פעיל בשיעורים/הרצאות? מהי דרך הלמידה המאפשרת לה לזכור היטב את החומר?

כרמל הדגישה שהיא לא משננת את הסיכומים למבחנים כמה פעמים, אלא מסבירה את הנושא לאנשים או מספרת לעצמה בקול את חומר הלימוד.

"כשלמדתי למבחנים, קראתי את הסיכום למבחן ובמקביל סיפרתי לעצמי את מה שלמדתי בתור סיפור. כאשר הסברתי את הנושא לאנשים, ניסחתי את הנושא במילים שלי, וזה גרם לי לזכור מצוין".

נוסף על כך, היא משתמשת באסוציאציות על מנת לזכור טוב יותר. היא למעשה מיישמת את הצעתו של כץ לגבי שימוש באסוציאציות.

"אם הייתי צריכה לזכור 14 שלבים בנושא מסוים, לרוב הייתי ממציאה ראשי תיבות, רצף של האותיות הראשונות או אפילו שירים".

כמו כן, כרמל מציינת כי מצאה עניין רב בקורסים שהיא לומדת בתואר השני ולמדה בתואר הראשון, וזה מה שגרם לה להיות מאוד מעורבת בדיונים במהלך ההרצאות. למעשה, ההשתתפות הפעילה במהלך ההרצאות היא שגרמה לה לזכור יותר טוב.

"את ההרצאות שבהן השתתפתי באופן פעיל בדיונים שהתפתחו, זכרתי הכי טוב. הייתי מאוד מעורבת בשיעור כי תמיד שאלתי את עצמי: באיזה אופן נושא הלימוד עשוי להיות רלוונטי עבורי, באופן כללי ובהקשר של תעסוקה?"

כפי שכרמל העידה לגבי עצמה, היכולת לזכור טוב יותר למבחן לא נובעת משינון חזרתי של הסיכום, אלא מהעובדה שאנו מסבירים את החומר במילים שלנו לאנשים אחרים. שיטה זו, שבה אנו קוראים חומר ומסבירים אותו במילים שלנו לאדם אחר, נקראת בספרות Active recall/Retrieval practice. השיטה מתבססת על ניסיון לשחזר בראש את מה שנלמד באותו רגע מבלי להסתכל על החומר. המטרה בשיטה זו היא לבדוק האם באמת הבנו את מה שלמדנו, ולקרוא שוב רק את מה שלא הובן. ישנם מחקרים רבים שמציינים כי שינון חומר כמה פעמים אינו יעיל.

במחקר Retrieval Practice Produces More Learning than Elaborative Studying with Concept Mapping חולקו 80 סטודנטים לארבע קבוצות שלמדו בשיטות שונות. הסטודנטים קיבלו חומר לימוד מדעי, ונבחנו עליו לאחר שבוע. נמצא כי הקבוצה שלמדה בשיטת Active recall, הצליחה יותר מכל השאר גם במבחן של שליפת נתונים ספציפיים מחומר הלימוד וגם בהבנה רחבה של הנושא. זאת לעומת הקבוצה ששיננה את החומר ארבע פעמים.