עם לבדד ישכון

גם בימי קורונה אל לנו להתעלם מהאנטישמיות הגואה
תמונה של אלטמן
ד"ר דוד אלטמן

בתחילת שנת 2020 החלו להגיע לעולם שמועות על איום בדמות מגפה. רוב אוכלוסיית העולם התייחסה בזלזול או בחשדנות ולעיתים בבדיחות הדעת לשמועות אלה, חרף תמונות מבהילות ומעוררות דאגה שהחלו להופיע באמצעי התקשורת השונים.

הלך הרוח הכללי היה שגם אם ישנה מגפה, היא תחלוף עד מהרה ומחר שוב תזרח השמש ונחזור לשגרת חיינו הטובה והמוכרת. אולם ככל שחלף הזמן מצאנו עצמנו פחות מוכנים וערוכים לסיטואציה החדשה ולא היו בידינו דרכי התמודדות עימה. נוכחנו לדעת שהסולידריות עברה מהעולם, מדד האנוכיות עלה, התלונות הלכו וגברו, ורב המאחד על הנפרד. אני טוען שלמרות כל מה שחווינו בשנה האחרונה, עדיין לא למדנו שאיומים ומשברים מנבאים לעיתים את שעשוי לקרות בעתיד.

בעוד אנו מתמודדים עם השלכותיה של המגפה בכל המישורים – בריאותי, כלכלי, חברתי, רגשי – מאיימת עלינו מגפה מסוכנת וקשה הרבה יותר, האנטישמיות. השנאה והרצון להשמיד את העם היהודי ואת מדינת ישראל הולכים ומתעצמים.

מסתבר שגם בסוגיה זו אנו מקלים ראש. חלק מתעלמים מהאזהרות שמתקבלות מרחבי העולם, מעדויות של אירועים אנטישמיים שמתרחשים יום-יום ועשויים להתרחש גם בעתיד הקרוב והרחוק. חלק מאמינים שמחר שוב תזרח השמש וכל האזהרות האפלות יתפוגגו כלא היו.

אך ככל שחולפים הימים אנו רואים קווים מקבילים למה שהתרחש בשנות השלושים באירופה, כשהעולם עצם את עיניו, התעלם מאירועים שהובילו למלחמת עולם כוללת, להרס, לקורבנות ולשואת העם היהודי.

היום שוב חוזרים אותם המראות, אותן אמירות כלפי העם היהודי, נשמעים איומים כלפי מדינת ישראל. אם נמשיך להתעלם מהאמירות ומהאיומים, נחזור על השגיאה של אבותינו מהדור הקודם, אשר חלקם לא הבינו את גודל הסכנה המרחפת מעל ראשם. הרצון להחליש אותנו ולפגוע בנו הולך וגדל. הנכונות לסייע לרוצחים ולמחבלים ולקרוא להם לוחמי חופש, והמגמה לכבול את ידינו במאבק נגדם הולכות וגוברות, והטובות שבידידותינו ממלאות את פיהן מים ולא נענות לאזהרות הכואבות המושמעות כאן בביתנו. אבל לא רק הן, גם אנחנו עדיין לא הפנמנו את שקרה לפני כשמונים שנה.

העולם הוא אותו עולם חסר רגשות, אכזרי, אינטרסנטי ואנטישמי. אולם היום יש לנו יכולת מדינית ויכולת צבאית. חובה עלינו לנקוט יוזמה, להיערך, ולא לעמוד מנגד ולהמתין. עלינו להגן על הסכר מפני הזרזיפים השוטפים אט אט מבעד החורים הנבעים בו והמאיימים על קיומנו.

מי שאינו רואה את העומד להתרחש, יופתע כאשר ימצא עצמו לא מוכן כשיפלו עלינו גזירות ואסונות. אנו חייבים לקום ולהתאחד, לשלב ידיים ולהכין את עצמנו להתמודדות גם עם הגרועים שבתרחישים, מתוך ידיעה שבסופו של דבר אנחנו "עם לבדד ישכון". אין מי שיעשה עבורנו את העבודה הקשה והסיזיפית הכרוכה בהגנה על האומה בת אלפי השנים, שלמרות ש"בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו", ממשיכה לשרוד ולהתקיים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. ואני לא מבין איך בסופו של דבר יהודים כל כך רבים בוחרים לחיות מחוץ למדינת ישראל

  2. ואני לא מבין איך בסופו של דבר יהודים כל כך רבים בוחרים לחיות מחוץ למדינת ישראל

  3. ברוב הארצות בהם קיימת שנאת אחרים היהודים נמנים על השכבות ששונאות ולא שנשנאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה