פופוליזם כלכלי

על חילוקי הדעות בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי
תמונה של שלמה

לאחרונה הנחה אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, את השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שאין זה חוקי לסרב לחסן אסירים. תגובתו של אוחנה לא איחרה לבוא: "מי הוא?", תוך שהוא תוהה כיצד פקיד יכול להורות לו, "נסיך הדמוקרטיה" נבחר ציבור, כיצד לפעול?!

בימים אלו ממש מתנגנת אותה מנגינה רק שהפעם מדובר בשר האוצר ישראל כ"ץ ובראש הממשלה בנימין נתניהו, שכל כך רוצים לשפוך מיליארדי שקלים לטובת מענקים למיניהם, שבועות ספורים לפני הבחירות, מתוך רצון לקנות את הבוחרים. וגם הפעם כאשר פקידים בכירים באוצר, כמו גם נגיד בנק ישראל, מתנגדים, בעדינות, התגובה הצורמת מגיעה: "מי הם בכלל? אין זה דמוקרטי לומר לנבחרי העם מה מותר ומה אסור!".

קצת הזוי דווקא בדמוקרטיה לשמוע אמירות מהסוג הזה. הרי לשם כך בדיוק נבחר הדרג המקצועי. להיות הגורם המקצועי ביותר שמייעץ לנבחר הציבור, שלעיתים רבות לא מגיע מאותו תחום המקצועי.

הרי לא הייתם רוצים לראות שר שהוא לא רופא מבצע ניתוח כירורגי להסרת גידול סרטני מראשו של חולה סרטן, ולא הייתם מכניסים את הרכב שלכם לאחר תאונה למוסך שהעובדים בו לא למדו מכונאות רכב ושאינם מבינים במכוניות.

חשוב שכולנו נבין מי הם כל אותם "מי הם בכלל".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון נכנס לתפקידו ב-24 בדצמבר 2018, כמינוי של נתניהו עצמו, לאחר שנים שכיהן כפרופסור בבית ספר לניהול מוביל בארה"ב – ב"ס וורטון, אוניברסיטת פנסילבניה. הוא אגב הגיע במיוחד לישראל לטובת התפקיד. בעבר פרסם ירון מאמרים פורצי דרך על המחזור הכלכלי ועל מערכות תשלום אלקטרוניות.

בנק ישראל, על מומחיו, מתנגד לתוכנית הכלכלית של נתניהו ושל כ"ץ, משום ש"חסרים בה הרבה פרטים ונתונים".

"חוסר הפרטים", מציין ירון, "מקשה עלינו לקבוע הערכה מקצועית לצורך קביעת עלות ואפקטיביות של התוכנית". בנק ישראל ביקש מידע נוסף. פקידי האוצר אינם יכולים לספק פרטים אלו מפני שהתוכנית לא נבנתה בעזרתם ובהנחייתם.

למעשה, אם באמת שאלתם, אין בעצם תוכנית. היא לא קיימת.

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד גם הוא לתוכנית הכלכלית, בעיקר בטיימינג הנוכחי. מה לעשות, ככה זה בדמוקרטיה. בסמוך לבחירות, החוק אוסר על ממשלת מעבר להזרים כסף לתוך הפעילות הכלכלית של המשק, מחשש לשוחד בחירות.

זאת ועוד, ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, אף שהיא קצרה למדי, מלמדת על תופעות של כלכלת בחירות שגרמו בעיקר לנזקים.

ולפיכך, טוב עושים מנדלבליט וירון שעומדים בפרץ כדי למנוע נזק בלתי-הפיך שעלול להיראות כשוחד בחירות.

אנו בישראל צפינו בארה"ב מהצד וחווינו שיעור במשך ארבע שנים, בנוגע למה שקורה כאשר נבחרי העם מגיבים בזלזול ובביטול לחוות דעתם של מומחים, באומרם: "מי הוא? מי הם? או מה זכותם?"

"מי אתה, ד"ר פאוצ'י? מה אתה יודע, למרות תבונתך רבת השנים כחוקר וכרופא בתחום הווירולוגיה?" הפטיר לעברו לא אחת הנשיא המודח דונלד טראמפ. לאחרונה סיפר פאוצ'י בריאיון לניו יורק טיימס, על קשריו עם הנשיא לשעבר טראמפ: "תמיד ניסיתי להסביר את חומרת המצב – ותגובת הנשיא תמיד הייתה: 'אם כך, זה לא נורא, נכון?', והייתי משיב: 'זה כן נורא!'". מובן שטראמפ לא הקשיב.

וכך גם כ"ץ ונתניהו.

ואנו, הבוחרים, תוהים כיום האם בכלל ניתן להאמין להם, לפוליטיקאים, שרק מבקשים להיבחר מחדש. הציבור עייף מחוסר ההחלטיות ומחוסר קבלת ההחלטות בשנה החולפת. הציבור דורש לשמוע את דעתם של מומחים אמיתיים, המציעים ניתוחים מקצועיים על בסיס שנים רבות של לימוד ומחקר!

ז'אן קלוד ג'ונקר, לשעבר נשיא האיחוד האירופי, אמר פעם: "אנו הפוליטיקאים יודעים מה שעלינו לעשות, אולם איננו יודעים כיצד לעשותו ולהיבחר שוב!". כ"ץ ונתניהו הוכיחו עד כה שאינם יודעים מה לעשות. הגיע הזמן שיקשיבו למומחים, יתייעצו איתם, וביחד יבנו תוכנית רצינית להצלת המשק. תוכנית שתסייע למי שבאמת זקוק לסיוע.

במקום זאת, הם עושים פופוליזם מהתקציבים ומהמצב העגום שאנו מצויים בו, ומבקשים לשפר את מצבם הפוליטי.

זה לא יעבוד! ואם שאלתם "מי הם בכלל"? הם פשוט פוליטיקאים שאיבדו את אמון הציבור לחלוטין. יידרש זמן רב לבנות אמון זה מחדש, וחבל.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. עולה כאן לדיון שאלה מעניינת וחשובה הנוגעת ליחסי הגומלין בין ממונה נבחר ציבור, ובין הבירוקרט –איש המקצוע שתפקידו לממש את החלטות הדרג המדיני.
    נתייחס תחילה לדוגמה שנבחרה לפתיח. שמעתי במו אזני את השר אוחנה אומר בראיון בטלוויזיה שתחילה הוא רוצה לחסן את סגל עובדי בתי הכלא, ולאחר מכן לחסן את הכלואים. לא שמעתי ממנו ולו פעם אחת כי מסרב הוא לחסן את הכלואים. העדפה זו נשמעת הגיונית וגם תואמת את החלטת הממשלה לחסן קודם את המורים – לפני התלמידים, ואת הצוותים הרפואיים בבתי החולים לפני המאושפזים. לא שמעתי את היועץ המשפטי קובע שהעדפות אלה של שרי הבריאות והחינוך- אינן בסמכותם, או שהן "בלתי חוקיות", ואף לא מילת גינוי אחת כלפיהם מצד כלי התקשורת. במה זכה דווקא אוחנה שישמש כאן מקרה בוחן לסוגיה החשובה? אם לא הנטייה הפוליטית האישית של הכותב.
    אין חולק על כך שתפקידו של "היועץ" לספק עיצה בלבד, שכן האחריות לביצוע, לטוב או לרע, נתונה באופן בלעדי בידי השר הממונה שרק הוא נותן את הדין בפני הבוחר, ואין הוא יכול לטעון למשל כי ביצע או לא ביצע משהו על פי עיצת היועץ- ולכן הוא "אינו אחראי לתוצאות"- זה לא תופס בשום מקום.
    אך טבעי הוא שלפקיד ממשלתי תהיה דעה עצמאית כפי הכשרתו וניסיונו המקצועי בתחום עליו הוא מופקד, אך תהיה זו נאיבית להאמין שהוא חף מהשקפת עולם פוליטית וגם חסין מהשפעותיה. במיקרים בהם קיים קונפליקט שאינו ניתן לגישור בין האיש ובין משימתו המקצועית- לאחר שהביע אותה בפני הממונים והיא התקבלה או נידחתה, אם אינו יכול לחיות עם הקונפליקט- בידו ההחלטה האישית לקבל את הנחיית הדרג המדיני או להתפטר. אבל ממתי על האזרח להעדיף באופן אוטומטי את דעת היועץ על פני זו של השר הממונה המבקש לממש את רצון שולחיו?
    לגבי פעילות ממשלתית בעקבות המגפה הנופלת באופן מיקרי (אולי) בסמוך לבחירות, כאשר כול המדינות העולם "שופכות" כספים כדי לתחזק את הכלכלה שהוקפאה ונענים לזעקות השבר האמיתיות של נפגעי ההכנסה, כפי שעושה שר האוצר שלא הזמין את הבחירות למועד זה- אז על מה הביקורת? האם אתה או מישהו אחר כאן, מוכן לקחת על עצמו את האחריות לגורלו של הציבור, למנוע ממנו את התמיכה הכספית רק כדי שלא יהיה פתחון פה "בגלל הבחירות? שהרי כול מה שיעשה או לא – תמיד ניתן להדביק לו "בגלל הבחירות". אלא אם קיימת דעה מקצועית הפוסלת מהלך כזה- ללא קשר לבחירות.. תמהני , האם זה המצב במקרה הזה.

      1. ברוך
        כנראה שלא קראת את שנכתב, אחרת אי אפשר להבין את הביקורת שלך
        תואיל בבקשה להבהיר, כפי יכולתך, מה לא נראה לך בניתוח שלי את המצב?

    1. אסור לשכוח שהמדענים הם רק רשות אחת מתוך שלוש והם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים

      1. משטר דמוקרטי בנוי כך שכול הרשויות תהיינה תלויות הדדית האחת באחרת באופן שהכוח מחולק בין ומתאזן בינהם
        בישראל- לרשות השופטת יש כוח מוחלט, היא חסינה מביקורת, עד לאחרונה ממנה ובוחרת את חבריה בסגנון "חבר מביא חבר", מקבלת שכר הגבוה מכול בעל משרה ציבורית אחרת, המתעדכן באופן אוטומטי ללא צורך להאבק עליו. קובעת לעצמה את גיל הפרישה בהתאם לצרכיה, נהינת מתמיכה ויוקרה ציבורית יותר מכול רשות אחרת,קביעות בעבודה לכול החיים, שירות רפואי אקסלוסיבי, מועדון סגור, חסין, עליתי, שאינו מאפשר מאזן כוחות דמוקרטי.
        לצייו- שחולשת מערכות השלטון האחרות, תרמו במו ידם לחוסר האיזון הזה. באופן שלא ניתן להשיב את הגלגל לאחור

  2. אבל אם הפוליטיקאי לא עושה שום דבר לפי דעת המומחה סימן שהוא כשל בבחירת המומחה

    1. נחום

      מצב זה אכן אפשרי,או שהפוליטיקאי עצמו כשל כמנהיג. אך זכותו לבכר דעת מומחה אחר או של אף אחד אחר. מזכיר את התפטרותו של עוזי ארד, מבכירי היועצים המדיניים בישראל, שהיה היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, ואולץ להתפטר עקב חילוקי דעות מסוימים עם נתניהו…הפסד שלנו

    1. מענה לשואל: לדעתי לא, אבל כאשר בסוגיה הנדונה קיימת התנגשות בין שני חוקים שיש ביניהם סתירה- כמו למשל זכות חופש הפרט להינמע מחיסון, ומנגד זכות הציבור לחיים, יכול המדינאי לקבוע שזכות טובת וחיי הציבור-עולה על זכות הפרט האנוכי אפילו שהיועץ המשפטי מעדיף את זכויות הפרט. כאן- אין להעדפה האישית של היועץ כול יתרון על פני העדפתו של המדינאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חתימה על חוזה

Nda

חשיבותו של הסכם סודיות

צילום של אבי רוזנטל

התופרת הקטנה

סיפור שחלקו דמיון וחלקו מציאות