החשבון יוגש לאחר היציאה מהמשבר

ממשלת האחדות והפיוס שהוקמה לשם מלחמה במגפת הקורונה מתמודדת עם הנגיף בין אכיפה להסברה חסרה. ההחלטות מתקבלות ללא שיקולים לטווח ארוך וללא שיתוף הציבור וקבלת תמונה מלאה שתשרת אותנו לעתיד לבוא.

לפי מה שעברנו עד עתה תחת הקורונה ובמהלך קבלת ההחלטות, חובה להקדיש זמן להפקת לקחים ביום שיבוא "אחרי היציאה מהמשבר". חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתאפשר לקרוא וללמוד את אשר קרה בישראל, במטרה למנוע בעתיד את התחלואות שעברנו בשנת 2020. הממשלה והעומד בראשה וכן משרד האוצר אחראים לחולשה במצבה של מערכת הבריאות, שהייתה חולה עוד טרם הקורונה. העומס בבתי החולים, הזעקה של מנהלי בתי החולים לנוכח התחלואה הגואה, חוסר התקצוב, הפערים בתרופות ובתקנים לצוותי רפואה, לאלה העומדים בחזית המלחמה היום-יומית להצלת חיי אדם. למה ולמי מחכים?

מדוע לא הועבר תקציב חירום מיידי בין הסגר הראשון לשני? ממחקר שערכו חוקרי מכון ויצמן, הטכניון ועוד עולה מחדל שהיה יכול להימנע, מחדל שעלה בחיי אדם. אחד מתוך חמישה שאושפזו בבתי החולים בסגר השני נפטר.

טוב להזכיר את ממשלת יצחק רבין, שהחליטה על חוק ביטוח בריאות מממלכתי (יוני 1994) כלקח מוועדת החקירה הממלכתית בראשות שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו. הוועדה פעלה בראייה כוללת, כלכלית וחברתית, והמליצה על שינויים בתפקוד מערכת הבריאות ועל סל הבריאות. החוק שנחקק בעקבות עבודתה יצר מהפכה בזכויות תושבי ישראל. היום קופת החולים "הכללית", המחזיקה במרבית המבוטחים, ושאר קופות החולים בארץ משרתות את אזרחי ישראל נאמנה. הקופות ובתי החולים ראויים לכל שבח על עמידתם בטיפול במאושפזים ובמבצע החיסון חסר התקדים במלחמה במגפת הקורונה.

סוגיית מיקומו של פיקוד העורף עולה מדי פעם מחדש, והפעם בהקשר לשילובו במלחמת הקורונה. פגם חמור נפל בקבלת ההחלטה הפוליטית של אי הפעלת רשות החירום הלאומי ושילוב פיקוד העורף במאמץ המלחמתי, וזאת מאינטרס אישי בלבד. כאן יש להזכיר את שר הביטחון משה ארנס ז"ל, שכבר לאחר מלחמת המפרץ, שבימים אלה ממש אנו מציינים 30 שנה להתרחשותה, ניחן בראייה מפוכחת וראה בחזונו את הסיוע ואת תשומת הלב שיידרשו לעורף האזרחי ולמשק לשעת חירום.

לבנת היסוד בטיפול בעורף ובהיערכות לתפקודו התקין היא הרשות המקומית – העיר, המועצה, המועצה האזורית. זה הגוף החי והנושם את המקום, בעל היכרות מיטבית עם התושבים, והם יודעים אל מי עליהם לפנות בצר להם.

עוד נזכיר כי באירוע רב נפגעים כדוגמת הקורונה, המביא עלינו ימים מלאי חרדה, המענה הראשוני צריך להיות מרגיע לאומי – כדוגמת דובר צה"ל לשעבר ד"ר נחמן שי, שהיה אחראי על ההסברה בימי מלחמת המפרץ. לצד ההסברה חשוב להקפיד על אכיפת החלטות הממשלה בהתבסס על מחוזות ונפות פיקוד העורף ומשטרת ישראל. הפריסה בשגרה על כל המדינה, הקשר לאוכלוסייה ושילוב שאר כוחות ההצלה – מד"א ורשות הכבאות הארצית – הם הערובה והמענה הטוב ביותר, לפי ניסיון שנצטבר במשך שנים. בכך ניתן היה למנוע את כישלון הניהול השוטף, שהחריף את חוסר האמון של הציבור ואת השסע בין המגזרים, למרות הילת מבצע החיסונים.

אשרי העם שיש בו עדיין כוח, יוזמה ויצירתיות לעמוד כתף אל כתף במלחמת הקורונה, כדוגמת בני דורי, חיילים ומפקדים, שנשאו במוראות מלחמת יום הכיפורים והצילו את מדינת ישראל.

נגיף הקורונה שינה את הסדר העולמי, ודווקא משום כך עולה ביתר שאת הקריאה לבדק בית עמוק וניהול המנהיגות בעת משבר בהתייחסות למכלול רחב של נושאים – הרפואי, החברתי, הכלכלי, החינוך, האכיפה, ההסברה ועוד.

"המוסר שלנו לא נבדק כשהוא תואם את החינוך והתרבות שלנו, אלא כאשר הוא סותר אותם" (האמרה מיוחסת למהאטמה גאנדי)