דונלד טראמפ והאמת האלטרנטיבית

מושג האמת והקשר לחסימת חשבונו של טראמפ בטוויטר
תמונה של מרדכי
ד"ר מרדכי לוי

ב-2017 בתכנית ״פגוש את העיתונות״ ברשת NBC רואיינה קליאן קונוויי, היועצת האסטרטגית של דונלד טראמפ. במהלך הריאיון היא ניסתה להגן על הודעת הבית הלבן שלפיה מספר המשתתפים בטקס ההשבעה של הנשיא טראמפ היה הגבוה ביותר בהיסטוריה. אל מול הערת המראיין כי הצילומים מהטקס מוכיחים אחרת ענתה קונוויי: "לנו יש עובדות אלטרנטיביות". "אין דבר כזה עובדות אלטרנטיביות," השיב לה המראיין הנדהם, ״יש עובדות אמיתיות ויש את ההפך – שזה שקרים״.

האומנם יש רק אמת אחת? ומי הוא זה שנותן את תוקפה של תופעה כאמת מוכחת ועובדה אמיתית? האם ההמונים שהסתערו על גבעת הקפיטול בקריאה לעצור את הליך ההצבעה של ג׳ו ביידן פעלו מתוך שקר? או שהם האמינו בכל ליבם שהם פועלים בשמה של אמת מבוססת, ושהבחירות נגנבו מנשיאם האהוב? איך זה ייתכן שאדם מקבל את מיקומו של קבר צדיק כעובדה ממשית עד כדי שהוא מקיים במקום פולחן, אף שהממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים אחרת? מהו הדבר שגורם לתומכי טראמפ או לאותו אדם שמשתטח על קבר הצדיק לדחות בביטול את הממצאים המוצגים לפניהם ולפעול על בסיס אמת אחרת?

האמת, כפי שניתן לראות, היא מושג מורכב יותר מכפי שניתן לחשוב, והשלב הראשון בהבנת אופיה הוא בהגדרתו של המושג. ״עובדה״ היא מילה שמקורה בארמית ופירושה אירוע או מעשה שהתקיים. כלומר דבר אמיתי שמתקיים במציאות. כל מעשה או אירוע שהוכח שאכן התקיים במציאות זוכה בשם ״עובדה״. אולם צדדיה השונים של האמת נעוצים בצורת ההוכחה ובדרך שבה האירוע מקבל תוקף. ״עובדה חברתית״ היא מעשה אמיתי שתוקפו מושג על ידי ההסכמה של חברי הקהילה. אם חברי הקהילה מסכימים בקיומו של דבר, אז זוהי ההוכחה, מבחינתם הוא קיים. אם נסכים שקר לנו, אז העובדה החברתית תהיה שהיום היה יום קר. ההסכמה היא ההוכחה ואין צורך בדבר נוסף, בדומה לתשובתו של ״חכם מרדכי״ במערכון ״שבת שלום״ של ״הגשש החיוור״: ״עובדה, תשאל את לונה אשתי, חלמנו״.

אם נביט סביבנו נוכל לראות דוגמאות רבות לאמיתות המכוונות את חיינו ואף קובעות את גורלנו שהן תוצר של "עובדות חברתיות". מסורות שעוברות מדור לדור, אמונות דתיות, מיתוסים וזיכרונות קהילתיים, כל מה שנדרש זה להסכים על האירוע. ציון חג פסח ואזכור יציאת מצרים הוא שהופך את האירוע ההיסטורי לאמיתי, ללא קשר להוכחה ארכיאולוגית או לממצאים מדעיים. ההסכמה היא ההוכחה. מובן שהאתגר הגדול במקרה כזה הוא לשכנע את חברי הקהילה בממשיותו של האירוע ולגייס את הסכמתם.

תוקפה של ״עובדה מדעית״ מושג על ידי אימות באמצעות כלי מדידה. כלומר קיומו של המעשה נמדד באמצעות תצפית וכלי מדידה, והמתודיקה המדעית היא זו המאששת או מפריכה את הממשי. יחד עם זאת, כלי המדידה אינם מספיקים לבדם, אלא גם כאן דרושה הסכמה חברתית מצומצמת יותר של קהילת אנשי המדע. אם הקהילה המדעית מסכימה עם תוקפה של התופעה, רק אז האירוע נחשב לעובדה. ובחזרה אל מזג האוויר – אם בדיקה במד הטמפרטורות תגלה שרמת המעלות גבוהה, אז העובדה המדעית תהיה שהיום היה יום חם, גם אם זקני צפת זוכרים אחרת.

השחרור מכבלי הדת, העלייה ברמת ההשכלה והעלייה במידת החופש בתקופה המודרנית אפשרו לחברה לשנות את תיקוף המציאות ואף להעמיד במבחן עובדות חברתיות באמצעות כלים מדעיים. מיתוסים נופצו, אמונות הוטלו בספק ואירועים מן העבר נמצאו כלא נכונים בשם האמת המדעית. נראה שמגמה זו, גם אם לוותה במתחים, התקבעה בחברות המודרניות שאימצו את האמת המדעית ואף רואות בה את האמת היחידה.

יחד עם זאת, עלייתם של מנהיגים פופוליסטים בשנים האחרונות, בצירוף חידושים טכנולוגיים בתחום התקשורת, פועלים להסגת התהליך והליכה אחורה. יכולתם להציג טענה ולהפיץ אותה במהירות, ללא פיקוח או בקרה באמצעות הרשתות החברתיות, מאפשרת להם לייצר הסכמה רחבה בקרב המוני תומכים ובכך ליצור ״עובדות חברתיות״. כך, אם דונלד טראמפ טוען שהוא ניצח בבחירות, שברק אובמה לא נולד בארצות הברית, שאין קורונה או שכדור הארץ לא מתחמם, הוא מייצר ״עובדות חברתית״, כי הוא עושה זאת בזכות ההסכמה של ציבור רחב לדבריו. בצורה זו הוויכוח הפוליטי הופך למעשה לוויכוח עמוק יותר, כמחלוקת על תפיסת המציאות, על האמת. מכאן שחסימת חשבונותיו של דונלד טראמפ ברשתות החברתיות היא לא רק פגיעה בחופש הביטוי שלו כפי שהוא טוען, אלא פגיעה ביכולתו ליצור אמת אלטרנטיבית ולערער על העובדות המדעיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. היא איננה נבנית מעובדה אחת
    האמת היא בעיני המתבונן
    שמשתמש בפילטרים של ערכיו
    ואפילו בבית המשפט מתחייבים לא רק להגיד את האמת, אלא גם את כל האמת, וגם רק את האמת

    1. אתה צודק אבל מהי האמת? מה יוצר את ההוכחה? האם קבוצה של עדים שראו את הנאשם ומסכימים שזה הוא, או ממצאי ד.נ.א שמוכיחים שזה אדם אחר

  2. זה מזכיר את "מערכון ההסתדרות" של אפרים קישון בביצוע השמוליקים כאשר סגל מעיר את רודנסקי לדווח לו על כך ש"הלילה פוצצו את בית ההסתדרות", אף שדרך החלון רואים שבית ההסתדרות עומד על תילו ללא פגע. סגל לא מקבל את ה"עובדה" הזו כי "קונשטטר", עליו הוא סומך, אמר כי בית הסתדרות פוצץ", וזה מבחינתו מספיק – ואין צורך גם לא להסתכל ולראות..
    זה ההבדל בין "אני מאמין ש.." ובין "אני יודע כי ראיתי/ מדדתי/הצלבתי מקורות מידע שונים,.." וכו'. בתרבות המזרח רווחת הדעה כי האמת היא סובייקטיבית- בעייני המתבונן, ואמת זו חזקה יותר מכול אמת "אובייקטיבית" בהשפעתה על התנהגות האדם. כך גם בפוליטיקה כאשר אנחנו אומרים "אל תתנו לעובדות לקלקל את התזה" ומנקודה זו- כול אחד יבחר את המתאים לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים