טכניקת ה KPI’s

טכניקת הניהול המבוססת על KPI’s (או Key Performance Indicators) דורשת כי מנהלים, דירקטורים, חברות וארגונים יבדקו את עצמם לא לפי מדד אחד אלא על פי מספר מדדים בו-זמנית. רק כאשר כל המדדים פועלים היטב, החברה או הארגון פועלים בצורה מסודרת. במהלך הטיפול במשבר הקורונה נדמה כי מדד אחד בלבד נמצא לנגד עיניו של מקבל ההחלטות המרכזי במדינה, בניגוד מוחלט לתפיסת ה-KPI’s. מנהלים חייבים להסתכל על ניהול המשבר וכך לא לבצע לעולם. עליהם לראות כיצד מנוהל המשבר עם אינדיקטור בודד – וכך לא לעשות.

מקבלי ההחלטות המנהלים את משבר הקורונה – ובעיקר מקבל ההחלטות הראשי – שוגים לחלוטין בדבקותם במטרה של "מספר הנדבקים ליום" בהציגם את המדינה. זה כמעט עשרה חודשים, מחודש מרץ ועד היום, שמדינת ישראל מתנהלת לפי מדד בודד. אותו מדד בודד הוא היסוד לקבלת החלטות כלכליות, סוציאליות, תעסוקתיות, חברתיות, חינוכיות, רפואיות. זוהי שגיאה ניהולית חמורה. לא ניתן, אסור ואפילו מסוכן עד כדי אובדן מוחלט להציג אירוע על בסיס מדד אחד ויחיד, ואיתו ללכת לאורך מספר חודשים.

מנכ"ל שננעל על תזרים מזומנים בקופת החברה; יושבת ראש דירקטוריון שמעמידה בראש סדר העדיפויות שלה ריווחיות קצרת מועד (חודשית); מנהל מחלקת מכירות שרואה אך ורק את המחזור של אנשי המכירות שלו – כל אלו חוטאים בחטא הקדמון של בדיקה של מערכת על פי אינדיקטור אחד ויחיד.

אתן דוגמה מתחום אחר – ייצור שפעילותו מבוססת על איכות, טיב ומניעת טעויות ושגיאות. תהליכי ייצור אלו, המקובלים מאוד למשל בתחום הרפואה, עלולים להיות בעייתיים ביותר אם המדד המרכזי לניהול החברה יהיה מינימום טעויות ומינימום תקלות. והנה דוגמה נוספת, הפעם מתחום הבריאות, עולם המדע של גוף האדם. מתי אדם מוגדר כבריא? הוא נושם, יש לו לחץ דם, רמת הסוכר שלו תקינה, רמות המוגלובין, ויטמין די וכדומה תקינות. יש מספר אינדיקטורים שמראים כי האדם בריא. לא אחד, לא בודד – אלא מספר מדדים, שרק כאשר הם חוברים יחד הם מראים כי האדם בריא. לפיכך ארגון גדול, כמו מדינה, שמנוהל על בסיס "אם יהיו יותר מאשר 2,400 נדבקים ליום נסגור את המסחר" – פועל שגוי.

טענה נגדית הייתה כי במצבי משבר חייבים לבחור במדד אחד מרכזי ויחיד ולהתרכז בו. זה נכון במשבר שנמשך ימים בודדים או שבועות בודדים. מעבר לכך, אפילו מעבר לחודש אחד בלבד, לא ניתן להתמקד בעולם תוכן אחד של אינדיקטור אחד ולשים לב רק אליו. החשש הכבד הוא כי מקבל ההחלטות המתבסס על מדד אחד, פשוט יתעלם משאר האינדיקטורים שמראים לו כי קיימות בעיות רבות אחרות.

במהלך ניהול שוטף גישת ה-KPI’s מחייבת לדון על מספר רב של אינדיקטורים שמצביעים על מצב האירוע כולו. לא ייתכן שמנהלים או דירקטורים, בכל ארגון אשר יהיה, קטן כגדול, יקבלו החלטות על בסיס מדד אחד. הדבר מנוגד לוגית לתפיסה הניהולית שמציגה את הארגון כקבוצה גדולה של פרטים שנעים לכיוון אחד, ולהבנה שמדובר בקבוצת אנשים – המחולקים לסניפים, מחלקות, חטיבות – המתאגדת ופועלת כדי להשיג יעד מרכזי אחד. דווקא פעילות זאת מחייבת את תפיסת ה-KPI’s.