עם של יועצים

מדינת החכמים כושלת שוב ושוב
תמונת יובל אשר
אשר יובל

אחד הסיפורים המרתקים בספר בראשית הוא עלייתו לגדולה של יוסף, שנשלף מבית הסוהר והפך בן לילה למשנה של מלך מצרים ולאסטרטג הראשי של שימור הממלכה האדירה וניהולה בשנות משבר כבשנות רווחה. והכול בשל פתרון חלומו, תרתי משמע, של השליט, שהכיר בכישרונו המיוחד של "הנער העברי" וייחודו על פני הגלריה הנכבדה של חרטומים ויועצים חנפים שאפפה אותו יום יום והסתירה ממנו את מה שבאמת קורה בממלכה שלו (נשמע מוכר?). לסיפור זה יש מקבילה מעניינת בספר דניאל, שם נבוכדנצר – שליט בבל ומחצית העולם דאז – חולם חלום כפול, ובכל גלריית היועצים שלו אין אחד שמסוגל לפתור לו את חלומותיו. בהיבטים מסוימים נחשב דניאל אפילו גדול מיוסף, משום שפרעה זכר את חלומו (הכפול: פרות ושיבולים) ויוסף היה צריך רק לספק את הפתרון, בעוד שנבוכדנצר שכח את החלום ודניאל הצליח בחוכמתו לשחזר אותו (שוב חלום כפול: צלם ואילן) ולספק את הפתרון.

אבל יוסף כיועץ-על לא מסתפק בפתרון החלום, אלא מנצל את ההזדמנות שהתגלגלה לידיו וממהר גם להתוות תכנית פעולה כדי להארגן לקראת שבע שנות שובע שלאחריהן צפויות שבע שנות רעב קשות. הוא מצליח מאוד גם בביצוע ומשכיל להפוך את המשבר הקשה למהפכה אגררית ולהקנות לפרעה כוח של שלטון אבסולוטי.

יוסף ודניאל הם דגם ואבטיפוס לדורות של יועצים יהודים, שההסתופפו בחצרות מלכים וממשלות, הגיעו לתפקידי ניהול בכירים והטביעו חותמם על קורות המדינות שבהן פעלו. הרשימה ארוכה: מרדכי במגילת אסתר, דון יצחק אברבנאל בחצר מלכי ספרד, חסדאי אבן שפרוט, שמואל הנגיד ובנו יוסף הנגיד, שמשון ורטהיימר, יוסף אופנהיימר (היהודי זיס), דונה גרציה, בנג'מין ד'יזראלי, פייר מנדס פרנס, ליאון בלום ועוד. ולא חסרים יהודים יועצים ברמות הבכירות גם בעת המודרנית.

מה יותר פשוט ו"הגיוני" מלחשוב שאם רק יתועלו כל החוכמה והידע היהודיים האלה לבנייתה וניהולה של מדינה של היהודים – תהיה זו מדינה לתפארת. אור לגויים! אז חשבו, וחלמו, והתווכחו, וכתבו והתגייסו (לא כולם), ונאבקו כנגד כל הסיכויים, כנגד אויבים מבחוץ ואויבים רבים מבפנים, ודם רב ויקר נשפך, והנה לכאורה הצליחו. אך מה מסתבר? מה קורה במדינת היהודים? כל החוכמה והתבונה הזו נעלמת והופכת למלחמה עכורה של יועצי אחיתופל, השמצות והכפשות, שימת רגליים זה לזה… שיתוק ממש.

בימים אלה הולך ומתגבש בארצות הברית הממשל החדש של הנשיא ביידן, ומדהים לראות כמה מהמיועדים לתפקידי מפתח בממשל הם ממוצא יהודי. ובקצה השני, במדינת ישראל, עם כל כך "חכמים" – שיתוק אחד גדול. מי שבכל זאת פועל ועושה טוב – תעשיית ההייטק, עולם התרבות, החינוך שמחזיק בשיניים, ההתיישבות החקלאית שמנסה להיאחז בארץ, רופאים מסורים ללא גבול, עובדים סוציאליים "משוגעים", מוסדות מדע ומחקר ומאות עמותות של חסד ורווחה – הכול צומח מלמטה, הכול בא מ"עמך". שם למעלה, בהנהגה ובגלריית היועצים ואבירי התקשורת – מבוכה, בוקה ומבולקה, אדי רעל, שיתוק מוחלט.

בדיחה יהודית עתיקה אומרת שהיהודים הם כמו זבל. אם תרכז אותו בערימה גדולה במקום אחד, שום דבר לא יצמח. אבל אם תפזר אותו יפה יפה, דק ובאופן אחיד על פני השדה, תהיה צמיחה חזקה וטובה. וחכמינו אמרו: "צדקה עשה הקב"ה שפיזר את ישראל בין האומות". האם זה המסר לקראת שנת העצמאות מל"ב של מדינת ישראל? האם נשכיל לקיים ריבונות יהודית בת-קיימא היכן שדורות קודמים נכשלו?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

    1. מפת"ח – מתודולוגיה לפיתוח ותחזוקה של מערכות ממוחשבות.

    1. וזה היה למי שבחרו את דון יצחק אברבנאל, דיזרעאלי וכו'.

  1. כפי שידוע – פעם היתה עיר יהודית ושמה חלם. ועכשיו היא מדינה !

    1. בהתאמה מדהימה לפרשות השבוע הנקראות בשבתות האחרונות. סיפור יוסף ואחיו. צריך לחזור וללמוד תנ"ך ללא כל קשר לדתיות.

  2. המסקנה שלך וגם שלי, לפזר את הגניוס היהודי, בהתאם לתכנית האלוהית.
    בפזורות אנו פורחים ומפריחים.
    ולמרות הכל הסיפור ההסטורי מעיד על הראש היהודי שהפך להיות המציל והמצליח אך גם "הלא רצוי". פה בארץ חמדת אבות, לא מתגשמות כל התקוות. פתרונים לאלוהים..

    1. השתדלתי לא להציג שום מסקנה משלי. הצגתי תופעה היסטורית מעניינת. הסקת המסקנות היא של הקורא והקוראת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה