גנבי האופניים

סיפור אמיתי
גדעון על אופניים
גדעון גולדמן

תמיד אחרי רכיבה אני מכניס את האופניים למחסן הבניין, נועל אותם על מנעול ובריח ונועל פעמיים את הפלדלת של מחסן האופניים. חוץ מהפעם שחזרתי מאימון והתעצלתי, השארתי אותם בחדר המדרגות לא נעולים.

למחרת ביורדי במדרגות גיליתי שאין אופניים. מלבד כאב הפרידה חשתי מבוזה ומושפל כחיל שנרדם בשמירה ונתפס על ידי מפקדו. אין מקום שלא חיפשתי את האופניים, שנקשרתי ונאחזתי בהם רכושנית ונפשית. עליתי עד הגג, בדקתי בחצר שלנו ובחצרות הסמוכות, בחדר האשפה במקלט, בחנתי בעזרת משקפת שפילחתי מהצבא את כל המרפסות באזור, מקום אידאלי להסתיר חפץ גנוב, הטרדתי כל עובר אורח ושכן בשאלה אם ראה את האופניים ״המיוחדים״ (שקיבלתי מחברי אמיר, שמצא את השמאטעס האלה במגרש גרוטאות ושפשף קצת את החלודה ושימן מעט את השרשרת ונתנם לי במתנה).

ואז בתודעתי הצלולה ובתבונתי הרבה הכרזתי עליהם כעל ״גנובים״ והתחלתי לדמיין ולהרכיב את הפרופיל הנפשי-פסיכולוגי של הגנב הפוטנציאלי. נעזרתי בכמה ספרים של אגאתה כריסטי ובספרי קרימינולוגיה, ואפילו האתיופי הזקן שמשחק פתאום את הצדיק שמנקה את חדר המדרגות לא הושמט מהרשימה, שגם אשתי, אחי, ובנותיי הופיעו בה, כולם אשמים עד שלא יוכח אחרת. מובן שתכניתי הנחושה כיצד לצוד את הגנב הנבזה כללה גם צפייה בסרטי מצלמות האבטחה של הבניין וריאיון אחד לאחד של כל הדמויות ברשימת החשודים. אפילו יצרתי קשר עם חברה שנקראת "אמת", שמבצעת חקירות בעזרת מכונת אמת.

אתמול בבוקר בדרכי לקליניקה פוגש אותי שכן ואומר לי שהוא יודע כמה האופניים חשובים לי, והוא רואה כמה אני מנצל אותם יום-יום ועוד כהנה וכהנה, ומתבל את הרצאתו בסרטו המפורסם של דה סיקה "גנבי האופניים", ואז מסיים… "ולכן שמתי לך את האופניים במחסן".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

34 תגובות

  1. טוב מאוחר מאשר אף פעם, ללמוד שרוב האנשים הם טובים ולא כדאי להיסחף לחשדות שווא.
    בסיפור שלך יש לפחות שניים טובים.

    1. עם ההתבגרות עולה מפלס האמון והאהבה. שני הטובים שהתכוונת הם נותן האופניים וזה שמצא אותם אבל כולם שם טובים

  2. אצלם כולנו זה שוכן סנטימטר מתחת לעור ומחכה לפרוץ, כך נראה לי

    1. נדמה לי שהכוון הפוך. פעם הליבה היתה חסרת אמון, ועם נסיון החיים האי אמון מבעבע כלפי התת עור ועוד מעט יקפוץ החוצה ויתפוגג ונתמלא כולנו באמון.

    1. לב הסיפור אמיתי הוספתי טיפה פילפל. אלה האופניים.

    1. הסיפור אמנם (כמעט)אמיתי אבל הוא כמשל.
      רוב החשדות שלנו הם תעתועי התודעה.

    1. צחוקך עוד מתגלגל
      אך את כבר לא(מאז שהפסקת אייקידו).
      הסיפור מצחיק כי הוא מזכיר לנו את חולשתנו.

  3. שני דברים טובים בסיפור.
    1. יש אנשים טובים וישרים.
    2. הזכרון שלך טוב. זכרת שלא הכנסת את האופניים למחסן.

    ושאלה.
    לא היו לך ספקות שבמקרה כן הכנסת את האופניים למחסן והיית מחפש שם?

    1. זה היה ארוע כל כך נדיר להפקיר את "הנכס" בחדר המדרגות ולכן זכרתי במדויק.
      (ארועים אחרים אני פחות זוכר).
      האיש הטוב בנמשל מייצג את רוב רובם של האנשים.

  4. אדם שלא מאמין ולא סומך על עצמו לא יוכל לסמוך ולהאמין בסובבים אותו.
    עם זאת, יפה שקשיש פטיש בגילך מקים ועדת חקירה על האופניים שלו.

    1. נכון. לא מספיק להגיד "ואהבת לרעך כמוך" קודם כל לתת בו אמון. בקשר ל"קשיש" עוד נתחשבן.

    2. שמעתי השבוע סיפור על גברת שחזרה מקניות בסופר והשאירה את תא המטען פתוח כשחזרה גילתה שתא המטען ריק מכל הקניות. היא חשבה לעצמה שמי שלקח את השקיות יכול היה לקחת את התיק שלה עם הארנק והסלולר או אפילו לגנוב את הרכב.במקומך הייתי חושבת שמי שלקח אופניים חלודות וישנות כנראה זקוק להם אפילו יותר ממך,ועוזבת את עיניין החקירה.

      1. כל מילה פנינה.
        (חשבתי שהוא גנב אותם
        כשהאור בחדר המדרגות
        היה כבוי).

  5. שלוש נקודות: *ההקשבה האוטוביוגרפית שלי לסיפור הכמעט אמיתי שלך מזכירה לי סיפור אמיתי. לפני שנים, נגנבו האופניים של לימור, מהלובי של הקומה הרביעית בבניין שלנו. * האווירה בארץ היא של חשדות וחקירות. * המילה "גנובים" היא מילה חיובית בסלנג של היום.

    1. מסכים עם כל מילה.
      האוירה תשתנה בקרוב; הקורונה תחלוף והשלטון יתחלף.

  6. ואולי באופן לא מודע בדקת אם ניתן לתת אמון בעולם, וכמה טוב שבדיקתך הייתה מייטיבה ואפילו הביאה איתה סיפור טוב.

  7. גם נשארת עם האופניים וגם כתבת סיפור…
    אשריך.
    את שלי שנעלתי במחסן, פרצו גנבו ואפילו סיפור לא יצא.
    אגב, גונבי האופניים סרט נפלא!

  8. בעיירה קטנה שכולם מכירים את כולם פנה אחד התושבים לכומר ודיווח לו שקרה משהו ללא תקדים – אופניו נגנבו. הכומר ענה לו שביום הראשון הקרוב הוא יערוך דרשה על עשרת הדברות והוא מציע לתושב לסרוק את הקהל כאשר הוא מגיע לדברה "לא תגנוב". הגנב בודאי ינוע באי נוחות ויחשף. ביום שני הכומר פגש את התושב ושאל אותו אם העיצה הואילה לו? כן, ענה לו התושב. אך עזרה לי דברה אחרת. שהגעת ל "לא תנאף", נזכרתי היכן השארתי את האפנים ומצאתי אותם שם.

    1. סיפורך הרבה יותר שנון ומלמד מסיפורי. למדנו משהו תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן