ימי הפלמ"ח

איברהים ברזילי איש המוסד חושף טפח מעלילותיו (2)
תמונה של איברהים
איברהים ברזילי צילום: אילן פיגנבוים

המשך עלילותיו של אברהם (איברהים) ברזילי, איש המוסד, שקורות חייו שזורים בקורות המדינה. במאמר הקודם סופר על בריחתו מעיראק והתגנבותו ארצה, וכעת יסופר על ימיו בפלמ"ח.

שידורי "קול ישראל של תנועת המרי העברי" בערבית

ב-1945 החליט בן גוריון לאחד את כוחות ההגנה והמחתרות לארגון אחד ששמו "תנועת המרי העברי". במסגרת המאבק בבריטים ייסד הארגון תחנת שידור רדיו מחתרתית, וב-4 באוקטובר 45' פתח הפלמ"חניק אלקנה גלי (גליפטר) את שידורי התחנה.

מנהיגי התנועה הגיעו למסקנה שחשוב מאוד להעביר מסרים גם לציבור הערבי בארץ, לשם הרתעה והפגנת נוכחות יהודית חזקה. חיפשו דובר ערבית בעל יכולת שידור. פנו לשמריה גוטמן, ובהמלצתו הזמינו אותי לאודישן בירושלים. יצאתי מפלוגת הפלמ"ח בנען, באתי למטה התנועה, קיבלתי שלושה דפים, קראתי את הטקסט, וכנראה עשיתי את זה היטב. אחרי שבועיים הודיעו לי – התקבלת. קיבלתי את ההודעה בהתלהבות רבה. שידור ראשון שלי היה בנובמבר 45' מדירה קטנה של משפחת שלוש ליד "הבימה", ממש ליד הקיוסק הקטן בשדרות ח"ן שעומד שם עד היום. תחנת השידור הייתה מזוודה קטנה, ובכל פעם שידרתי ממקום אחר. הבריטים פיטרלו כל הזמן במגמה לתפוס את הפושעים המשדרים תחת אפם.

בכל יום שישי הייתי יוצא מהפלוגה בנען, נעלם ליום, משדר 12 דקות טקסט שהוכן בירושלים וחוזר לפלוגה. השידור נערך בשעה 14:00 ונפתח בשריקה מיוחדת. במכוון תואמה השעה בדיוק לאחר יציאת הערבים מהמסגדים. באחד השידורים, בחשמלייה של קיבוץ גבעת ברנר, כמעט גילו אותנו הבריטים, סיכון גדול מאוד. תוכן השידורים עסק באיומים על הערבים, "דיר בלקום," הייתי צועק עליהם, שייזהרו מעוד רעיון לתקיפת יהודים כמו בפרעות 36'. דיברתי שם על חוסייני ועוד מנהיגים ערביים ובעיקר על הכוח היהודי הקיים בארץ.

ואיך היה הרייטינג לשידור הזה, איברהים?

זה היה מדהים, כל הערבים בארץ האזינו לשידורים שלי. הם רצו לשמוע מה קורה בארץ ונאלצו לשמוע  גם את ההרתעה שהפעלתי בתוכן השידור. הם היו מתכנסים בבתי קפה במיוחד להאזין לשידור בערבית, שהיה כמובן מכוון אליהם. צריך לזכור שאז לא היו אמצעי קומוניקציה כמו היום, והרדיו היה מקור האינפורמציה היחיד לכל תושבי ארץ ישראל.

וזה היה כמובן סוד מוחלט, ונעשה תוך סיכון לא קטן, ואני בסך הכול בן 19. אספר לך אנקדוטה – אני מגיע יום אחד אחרי השידור לפלוגה שלי בנען והחבר'ה מספרים לי שהם שמעו שידור בערבית ברדיו ושואלים אם במקרה שמעתי גם אני את השידור. כדובר ערבית  הם ביקשו ממני לתרגם להם את מה שנאמר שם, את מה שקרא הקריין בערבית – שהיה אני עצמי, כאמור, חסוי לחלוטין.

השידורים הללו נמשכו חודשים ארוכים, הם היו ייחודיים ולא חזרו על עצמם בתולדות המדינה אף פעם.

מרגמה 120 מ"מ לכיבוש צובא

במסגרת הפלמ"ח מוניתי למ"מ בפלוגה המסייעת של הגדוד השישי בפיקודו של צביקה זמיר. במלחמת העצמאות לחמנו לכיבוש צובא (קורס קצינים עברתי מאוחר יותר). חיכינו עם ההתקפה לקבלת המרגמה כסיוע חיוני ביותר לקרב הזה. אני כמפקד מחלקת הסיוע הוכשרתי בהפעלת מרגמות, וחיכינו ממש להגעת המרגמה 120 מ"מ. כשזו הגיעה הפעלתי אותה. הפיצוצים היו אדירים, ואפשר לומר שהמרגמה הזאת כבשה את צובא.

בפרק הבא יובאו המשך עלילותיו של אברהם (איברהים) ברזילי, בן 95, איש המוסד במשך 30 שנה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

    1. מרתק
      המשיכו להעלות את ההסטוריה האותנטית שלו
      נטולת פרשנות
      והאמינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אריה

הקרב על הדמוקרטיה

כיצד נתנגד למהלכים האנטי-דמוקרטיים שמתגבשים בישראל