אמת בחברה העדכנית

ניסיונות נואשים להציל את מושג האמת
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

רבים מוטרדים מרמת האמת הירודה שבאה לידי ביטוי בימינו במדיה, כולל האינטרנט. ואכן לפני שבועות אחדים, במאי 2020, יצא לאור הספר ,Pro Truth: A Practical Plan for Putting Truth Back into Politics, שבו מנוסחת הצעה לשינוי כיוון הזרם המציף אותנו.

רעיונותיהם של שני מחבריו, Tim Ward ו-Gleb Tsipursky, מסוכמים בהצהרת נאמנות (pledge) בת שלושה חלקים; כל חלק מכיל ארבע פסקאות. אף שמחברי הספר מעוניינים במפורש בהחזרת האמת לשיח הפוליטי, במאמר זה אציג את ארבע הפסקאות המרכיבות את החלק הראשון, מכיוון שלדעתי הן בעלות ערך החורג הרבה מעבר לגבולות השיח הפוליטי. האמת רצויה לא רק בפוליטיקה. בשאיפה לאמת ממליצים מחברי הספר הנ"ל שנפעל לפי ההנחיות הללו:

  • בכל מקרה, עלינו להיות מעוניינים אישית לקבוע מהי דרגת האמינות של מסקנותינו. אם אנו מעוניינים לשכנע באופן רציונלי את הקהל שלנו, נרצה לוודא שהתכנים הנכתבים בידינו מבוססים ואינם רק פרי הדמיון. לכן, חובה עלינו לאַמֵּת את דברינו לפני שאנו מפיצים אותם.
  • עלינו לאזן את דברינו ולספק תמונה שלמה של הנושא ובעיקר לא להעלים חלק מהדברים גם כאשר אותו חלק איננו אהוד עלינו. לדוגמה, מדען שעורך ניסויים כדי לתמוך בתיאוריה שלו, מן הראוי שיפרסם את הניסויים שלו שנכשלו ולא רק את אלה שהצליחו.
  • עלינו לאפשר לקוראינו לאַמת את המידע שהם מקבלים מאיתנו. נעשה זאת על ידי מתן האפשרות לכל מי שקורא את הדברים לבדוק את הטיעונים שלנו ולהגיע למקורותיהם כדי לוודא בעצמו שמסקנותינו אמיתיות. לדוגמה, את יכולה לוודא את טענותיי לגבי הצהרת הנאמנות הנ"ל על ידי חיפוש ברשת לפי הנתונים שהצגתי כאן. למשל חפשי את הביטוי Pro-Truth Pledge ברשת.
  • בניסוח דברינו על מצב עניינים כלשהו, עלינו לדעת להפריד בין דעה לעובדה ולבטא הפרדה זו באופן מפורש. דעה היא הבעת השקפה על מצב עניינים ללא צורך בביסוס, כי יש בה רק הצהרה על יחס אישי אל המצב ללא נימוק. בדעה אנו מדווחים רק על עצמנו. עובדה היא טענה על מצב עניינים המתקבלת מתצפית ישירה או מהסקת מסקנות מטענות מאומתות קודמות. בעובדה אנו מדווחים על מצב העניינים.

צריך להודות על האמת, ארבע הדרישות האלה קשות מאוד למימוש. לכן יש לראות בהצהרת הנאמנות לאמת הצהרה אופטימית על שאיפות.

המיוחד במתמטיקה ובלוגיקה הוא שתכנים בתחומי דעת אלה חייבים בהוכחה לוגית, כלומר אימות התכנים שלהם אינו תלוי, לא במציאות הפיזיקלית ולא בדעותינו או בהשקפותינו ובוודאי לא בדעתם של מומחים. למעשה, פעם כל אחד ואחת היו יכולים לאמת תוכן מתמטי נתון. לשם כך צריך להתנסות בחקר מתמטי וללמוד לוגיקה. היום במתמטיקה ויתרו על כך. למשל, אם משתמשים במחשבים לגילוי הוכחות, כמו בפתרון בעיית ארבעת הצבעים (1976-1852), אפילו הנכונוּת של ההוכחה נהיית תלויה בנכונוּת של התוכנות שיושמו בגילוי הפתרון, לרבות נכונוּת מערכת ההפעלה של המחשב ואלה לא ווּדאוּ מעולם.

טענות בעלות תוכן מדעי או הנדסי דורשות אימות באמצעות ניסויים. בראשית ימי הפיזיקה (מגלילאו ועד לניוטון) כל תוכן פיזיקלי היה ניתן לבדיקה באמצעים נגישים (ביתיים או ציבוריים, כמו מגדל פיזה). היום, אימות טענות הקשורות בפיזיקה דורש שימוש באמצעים מתקדמים ולא נגישים (כגון מונה פוטונים, מאיץ חלקיקים וכדומה), שאינם נמצאים ברשות המתעניין או המתעניינת השכיחים.

טענות במדעי החברה (למשל בחינוך), שבגלל ניסוחן בשפה לא ברורה, כלל אינן ניתנות לבדיקה. הסתמכות על בני-סמכא, הנהוגה בהם, איננה יכולה לספק משענת יציבה לאימות של טענות, כי דעות אינן מאמתות טענות שמעבר לעובדה שפלוני מאמין בהן.

מימוש הדרישה השנייה והדרישה השלישית מסרבל את ניסוח טענותינו ואת ניסוח הטענות המעניינות אותנו. מאמרים אקדמיים שמבקשים ליישם דרישות אלה, קשים לקריאה שוטפת מכיוון שהם רצופים במראי מקום, קרי בהכוונות למקורות שעליהם הכותבים הסתמכו. הטקסטים שלהם אינם ליניאריים (קוויים) מכיוון שהם דורשים קריאה עם קפיצות הלוך ושוב, אל מחוץ לטקסט וחזרה.

דרישות אלה נוגדות את מגמת בוני הפלטפורמות החדישות. הם אינם רוצים לאפשר לנו מלל בלתי-מוגבל מסיבות מובנות. במקרים רבים, הם מעוניינים בריתוק המשתמשים לפלטפורמה שלהם. ריתוק כזה מעלה את ערכן המסחרי. השימוש הנפוץ בפלטפורמות החדשות מושך אותנו להתרחק מן האמת ועלינו להתאמץ בהתנגדות למשיכה זו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. בעיני יותר ויותר אנשים האמת לא חייבת להיות אמיתית. האמת היא בידי המנהיג הפוליטי או הרוחני. ומי אמר שהמקור שמביא מישהו בעבודת הדוקטור זו האמת לאמיתה?

  2. ממש לא רלוונטי לויכוחים חברתיים ופוליטיים כאשר הצדדים כלל לא מעוניינים בחפירות מעבר לכותרות וסיסמאות

    1. זה רלבנטי בכל הקשר שמשתמשים בתקשורת כתובה שרוצים לא להיסחף לכזבים.
      האם הכותרת "זה טוב לאקדמיה ומחקר" נכתבת מבלי שתהיה מעוניין לשכנע מישהו שזו טענה אמיתית?? שהיא מבוססת על ידע כלשהו? או שזו דעתך האישית ולכן המאמר שלי אינו רלבנטי לה…

      שכיחות הכזבים בויכוחים החברתיים והפוליטיים היא משפילה אותנו. וכנראה אתה צודק שהצדדים אינם מוכנים ללמוד מהניסיון שיש לתרבות האנושית בביטוי ידע אמתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?