מנהיגות בצל הפרנויה

בימים קשים אלו אנו זקוקים למנהיגות אמיצה ומלכדת
תמונה של ניצה נחמיאס
פרופסור ניצה נחמיאס

בימים אלו של הפגנות מתמשכות, זעם ציבורי גועש, סבל המוני אמיתי, מגפה הפוגעת בכל האוכלוסייה, מצב כלכלי חמור ומצב חברתי מעורער – מנהיגות אמיצה ונבונה היא חיונית לשלומה ולקיומה של החברה הישראלית.

במהלך 70 וכמה שנות קיומה ידעה מדינת ישראל רגעים קשים, רגעים מסוכנים, רגעים שבהם עלתה אפילו המחשבה להפעיל את "נשק יום הדין". אבל המצב היום נראה לי חמור הרבה יותר מכל מה שידעה מדינת ישראל בכל שנות קיומה. אינני רוצה להיכנס לדיון על מצב החברה, תחלואיה, והדרכים להבראתה. זה נושא לדיון אחר, ובזמן אחר. הפעם אני רוצה להקדיש את דבריי למשבר המנהיגות אשר בשעה קשה זו מגלה התנהגות פרנואידית, מזיקה ומייאשת.

התופעה של "מנהיגות פרנואידית" איננה חדשה ואיננה בלתי-ידועה בהיסטוריה האנושית. החל בקיסרי רומא וכלה בסטלין, מנהיגים פרנואידים ידועים בהתנהגותם ההרסנית ובנזק שהם גורמים לאזרחיהם ולעולם כולו.

כיצד מוגדרת התנהגות פרנואידית? הסממנים הברורים ביותר הם תחושות רדיפה, איום קיומי, וקונספירציה. פרנויה מוגדרת כהפרעה נפשית אבל לא תמיד כמחלת נפש. פרנויה יכולה לגרום להזיות, לדמיונות, ולמחשבות בלתי-הגיוניות בעליל. כאשר מחשבות בלתי-הגיוניות ופחדים חסרי בסיס משתלטים על האדם, הפסיכולוגיה רואה בו אישיות פרנואידית. הפסיכולוגים טוענים שגם אדם בעל אישיות פרנואידית יכול לעיתים לתפקד כרגיל, ברם הוא ימשיך לחוש מבודד ומאוים.

הסממנים הברורים של "מנהיגות פרנואידית" הם רגש של חוסר ביטחון, חשדנות ורגש עמוק של חוסר אמון. במילים אחרות, המנהיג הסובל מפרנויה הוא אכול פחדים, חש באיום קיומי תמידי, ורואה אויבים אמיתיים ודמיוניים המאיימים לחסלו בכל מקום ובכל רגע. תכונה נוספת אופיינית למנהיגים הסובלים מפרנויה היא הרגישות המוגזמת שלהם ל"מה חושבים עליהם". הם חייבים להבטיח אווירה חיובית סביבם, אווירה של הערצה ואפילו אהבה.

פסיכולוגים טוענים כי הסיבה העיקרית למצב נפשי זה היא חוסר הביטחון של המנהיג ביכולותיו האישיות, ושבעקבות כך הוא מפתח קנאה עזה באנשים מוכשרים ממנו. המנהיג הפרנואידי מבסס את שלטונו על ידי יצירת מסגרות נוקשות וחוקים בלתי-מתפשרים המאפשרים לו שליטה בלתי-מעורערת במדינה ובאזרחיה.

אחד החוקרים של מנהיגות פרנואידית נותן את הדוגמה של שאול המלך, אשר לאחר שהומלך החל לפקפק בכשירותו וביכולותיו להיות מלך. רגשות אלו התחזקו אצל שאול המלך כאשר דויד ניצח את גוליית. שאול המלך החל לפתח פרנויה אובססיבית וחשדנות כלפי דויד. אם כן אפשר לומר שתופעת המנהיגות הפרנואידית לא פסחה על ההיסטוריה שלנו, ואולי ההיסטוריה עכשיו פשוט חוזרת על עצמה.

אין ספק שהמנהיגות של ישראל בימים אלו סובלת מפרנויה הנובעת מהתנהגותו של המנהיג הסובל, לדעתי, מפחדים המקפיאים את אישיותו והופכים אותו בלתי-כשר להנהגה. ישראל זקוקה בימים קשים אלו למנהיגות אמיצה, מלכדת ויוזמת, מנהיגות המאמינה בעם ובאזרחים, ומוכנה לקבל החלטות אשר יהיו מבוססות על טובת הציבור ולא על טובתו האישית של המנהיג. לא רק הדמוקרטיה בסכנה, גם הביטחון הכלכלי והביטחון החברתי של כולנו בסכנה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. טוב ויפה. ישראל זקוקה למנהיגות על פי הדיאגנוזה שלך. אולם איך עושים את זה? מי בימינו ובמקומותינו יכול לבוא במקום ביבי?
    ואם גנץ יפיל אותו ונלך לבחירות, אז כחצי שנה ביבי יהיה ראש ממשלת מעבר ומה אחר כך?
    גוש הימין יתנדף?
    קל לכתוב למה אנו זקוקים יותר קשה להציע דרכים לביצוע.

  2. אבל תראי את ההרכב הפוליטי, או במילים אחרות למי התושבים מצביעים. אין סיכוי לשינוי. ההיפך. המגמות השליליות מתגברות.

  3. הניתוח של פראנויה משכנע, וגם "תחושת הנרדפות", אלא שהפעם לא מדובר בנרדפות וירטואלית אלא נרדפות אמיתית, שלא זכורה בעצמה כזו בישראל, אפילו שרון ומנדלבליט "לא זכו" לעצמה כזו.
    לגבי מנהיגות- תמיד צריך!
    שנים רבות לא היה מי שהטיל ספק במנהיגותו של נתניהו (מלבד מתנגדיו הפוליטיים שהובסו פעם אחר פעם). אבל כמו מנהיגים אחרים רבים- בשלב מסוים מנהיגותם אינה תואמת את המציאות הקונטקסטואלית ועליהם לפנות את מקומם- בלי כול קשר ל"פרנויה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך