גם בישראל?

משמעת עצמית והשפעתה על מגמת המעבר לעבודה מהבית
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

זה שנים רבות הולך ומתפתח תחום העבודה מהבית (WFH). לא מפתיע שככל שהמדינה יותר מתקדמת טכנולוגית ויותר פתוחה רעיונית וערכית, כך אחוז גדול יותר מתושביה כבר עובדים ישירות ממעונם, מבלי לכתת רגליהם אל אתרי העבודה של מעסיקיהם. כבר לפני שנים היו מי שניבאו כי בעתיד הקרוב מאוד, עשרות אחוזים מכוח העבודה העולמי יעבדו בעודם ישובים במשכנם הפרטי. לדעתי, בפועל המגמה התרחבה בשיעור מתון מהתחזית האמורה. אי-ההסכמה לגבי הממדים מקורה, בין היתר, בחוסר אחידות במדידת התופעה. יש למשל מי שמתמקדים בשכירים בלבד, אחרים כוללים גם את הפרי-לאנסרים. גם ההתייחסות למקומות עבודה שמערבים נוכחות פיזית ועבודה מקוונת, במה שמכונה העסקה גמישה, איננה מוסכמת על כלל מנתחי התופעה.

אולם אז, ללא כל הכנה מוקדמת, הלמה בעולם מגפת הקורונה והפכה את הרעיון של עבודה מרחוק לנושא אקטואלי ביותר. גם ארגונים ועובדים שאפילו לא חלמו לממש את הגישה החדשה של מקום העבודה, נאלצו ליישמה בשל סכנת ההדבקה, תקנות החירום והסגר. להתנסות הכללית המהירה שנכפתה תהיה ללא ספק השפעה על האצת התהליך. במאמר הנוכחי ברצוני להתמקד במחשבות לגבי הצפוי לנו בתחום זה בישראל.

למי שטרם הטריח עצמו לחשוב על היתרונות והחסרונות של גישת העבודה מן הבית, מוצגת כאן תמצית הדברים המדגישה את העיקר. בצד של היתרונות מוביל החיסכון הכספי של המעסיק, שיכול להגיע כדי עשרות אלפי שקלים לכל עובד בשנה. עלות השטח, תחזוקתו, התאורה, מיזוג האוויר, הניקיון, מיסי עירייה וכדומה הם עיקר החיסכון, אך לא כולו. מצטרפים לכך חסכונות בהשתתפות בארוחות העובדים, פיצוי העובדים (ולו בעקיפין) על שעות הנסיעה אל העבודה ובחזרה ממנה, שירותי מודיעין והכוונה בארגון, מניעת בזבוז זמן מיותר שיוצרים המפגשים הפיזיים בין העובדים, ועוד. מצד העובד היתרונות הבולטים הם הנוחיות והחיסכון בשעות נסיעה למקום העבודה וממנו. החסרונות הגדולים מזווית הראייה של החברה הם הקושי בשליטה ובקרה על העובדים, ופגיעה בלכידות החברתית הפנים-ארגונית. העובד מצידו מחמיץ הזדמנויות חברתיות אישיות.

כל האמור נכון כמובן גם לגבי ארגונים במדינת ישראל. מעבר ליתרונות הכלליים, המאיץ העיקרי במחוזותינו הוא תעשיית ההייטק, המפותחת יחסית, שהכתה כאן שורש. חברות כמו מיקרוסופט, י-ב-מ ואמדוקס, כבר מאפשרות עבודה מהבית יום אחד בשבוע, וזאת בעקבות המדיניות העולמית של חברות אלה שכבר נמצאות צעד אחד קדימה בתחום האמור, במדינות ברחבי העולם. זה נכון גם לגבי חברות עולמיות בתחומים אחרים, כגון דלויט. מכאן אני מסיק כי גם בישראל בהחלט תתפתח ותתרחב המגמה של עבודה מהבית.

אלא שבישראל, בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות, יש גם גורמים מאטים מקומיים. מדובר בעיקר בשלושה גורמים. ראשית, השמרנות במקומותינו המאפיינת את כל הנוגעים בדבר: העובדים, המעסיקים והלקוחות. שנית, רמת הניהול, שלעניות דעתי, נמוכה בארץ אל מול מדינות שהיינו רוצים להידמות להן. אני מתכוון ליכולות ניהוליות כגון בקרה, הובלת חיבור חברתי בין העובדים, והכוונה מושתתת מתודולוגיות. שלישית, המשמעת העצמית בארץ איננה הצד החזק של העובדים, וזאת נראית לי המכשלה הגדולה ביותר בתחום הנדון. אשר על כן אני מסכם את תחזיתי וטוען שהעבודה מהבית בארץ תלך ותצבור נפח בטווח הנראה לעין, אולם הקצב יהיה איטי יחסית לארצות מובילות ומתקדמות בפיתוח ארגוני ובפריון העבודה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

    1. יונתן יקר,
      ככלל המגמות החיוביות והשליליות בישראל לקוחות מרחבי תבל ומושפעות בקצב שמיוחד לנו כמדינת ישראל.
      מסכימה מאוד עם המסקנות שלך אך תקוותי כי מגמה חיובית זו תמשיך כיוון שלפנינו מציאות חדשה, כזאת שנצטרך להטמיע בה שינויים על מנת להמשיך בשגרת חיינו.

  1. אפשר לעבוד מהבית בענפים מסוימים בלבד שאינם קשורים עם ייצור בפועל. דומני שברור לכולם שבענפי החקלאות, התעשייה המסורתית, הבנייה, התובלה, התעשייה הכבדה, התעשייה הכימית והפרמצבטית, השיטור והביטחון ועוד תחומי כלכלה נוספים אי אפשר לעבוד מהבית.
    על כן הדיון מצטמצם לענפים כאלה שתרומתם לתל"ג היא "חשבונאית" בעלת חשיבות משנית.

  2. התופעה. לא מסכימה לכך שבארץ זה יקרה לאט יותר. נכון שאנחנו חסרי משמעת אבל מצד שני אנחנו פחות שמרנים מאחרים. ואחד מקזז את השני.

    1. יונתן יקירי – התייחסותך לנושא כלכלית גרידא ולדעתי אל לנו להתעלם מההיבט ומהחשיבות של המפגש החברתי, פנים מול פנים, כמהותי לאיכות החלפת דעות, עמדות ואמונות לטובת ״סיעור מוחות״. אין תחליף, לדעתי, ל״שפת הגוף״ כהלימה לשפה הורבלית כדי להעריך נכונה ולהבין את משמעות בר השיח, בין אם הוא יחיד או רבים.
      הקפיטליזם הפך אופורטוניסטי במגמה לצימצום עלויות ולהעלאת רווחים כמתחייב מה DNA שבו.
      הוויתור על המפגש הפיזי לטובת הריחוק החברתי באמצעות הזום והעבודה מרחוק יגבירו את הניכור החברתי וגם את האפקטיביות להשגת מטרות האירגון.
      נ.ב – גם ליציאה מהבית ולדרך אל ומ חשיבות לנפש.

      1. אני מסכים אתך שיש חסרונות משמעותיים. כתבתי ומניתי אותם. אני רק ניסיתי לתאר מציאות שהולכת ומתפתחת, בארץ ובעולם, מבלי שרוב האנשים שמים אליה לב. מבלי שאנשים מקדישים מחשבה למשמעויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נוח

לא רק מכות

מבט אל אירועים שבהם נהרגו ערבים

צילום של יוסי

גזירה משמים?

איך לרתום תהליכי שינוי שכבר קורים בחברה החרדית