לשכה 06

על יחידת המשטרה שהוקמה לקראת משפטו של אייכמן
תמונה מן הטקס שחור-לבן
הנשיא בן צבי לוחץ את ידו של קצין המשטרה שלמה בן אלקנה בטקס ההוקרה לחוקרי לישכה 06

בסוף חודש מאי מלאו 60 שנה להקמת היחידה המשטרתית המיוחדת – לשכה 06 – שנועדה לאסוף ראיות מקיפות למשפטו של אייכמן. על לכידתו בארגנטינה ועל משפטו בירושלים כבר נכתב רבות. לא כן לגבי לשכה 06 שפעלה במשך 9 חודשים אינטנסיביים מאוד. מפקד היחידה היה ניצב אברהם זלינגר וסגנו היה נצ"מ אפרים הופשטטר. וכך כתב ניצב זלינגר ברבעון המשטרה משנת 1962: "המשימה חרגה מכל מה שהתנסתה בו המשטרה עד כה והייתה ללא תקדים בתולדות החקירות של משטרות אחרות".

המשימה הייתה לשחזר ולהוכיח מעשים שקרו בתקופת המשטר הנאצי, כ-15 ויותר שנים קודם לכן ביבשת אירופה הגדולה והמרוחקת מאיתנו (בתקופה של טרום-מחשב, טרום-אינטרנט, טרום-סלולרי וטרום-זמינות ארכיונים זרים) במטרה להרשיע את אייכמן בפשעים נגד העם היהודי.

החוקרים נדרשו לקרוא מאות אלפי עמודים: ספרים, מחקרים, זיכרונות, מסמכים ועדויות ממשפטים קודמים (משפטי נירנברג סוכמו ב-42 כרכים!); לבחור אירועי מפתח כדי לתאר את הרקע שבו ישובצו הנאשם ומעשיו; לרשום ולתייק את חומר הראיות, לחקור את הנאשם ואת העדים – בארץ ובחו"ל; לקטלג ולכרטס את המסמכים; לתרגם (פקד דיין חיבר מילון מיוחד למתרגמים), להדפיס בכמה שפות, לצלם, לפענח, לשכפל וכו'; לרכז את הידע המצטבר לרישום מרכזי אחד, שיאפשר זמינות מידע בעת התנהלות המשפט. בסיום עבודת הלשכה היו בקטלוג 1,506 פריטים של ראיות (כל פריט כזה כלל לעיתים מאות עמודים).

בלשכה שירתו 56 אנשים, 14 מהם קצינים חוקרים ו-6 קציני ניהול. כוח האדם הזה כלל גם אזרחים, אולם לא היה בכך די. עומס עבודה כבד הוטל על החוקרים, ולכך נוספו גם לחץ זמן ומתח נפשי. רוב החוקרים ובני משפחותיהם סבלו קשות מפשעי הנאצים באירופה ואף מאייכמן עצמו. הם שובצו עתה לעבודת חקר ואיסוף מידע על פשעי אייכמן בארצות מוצאם: גרמניה-אוסטריה, הונגריה, סלובקיה, רומניה, פולין-בריה"מ, ארצות הבלקן וארצות מערב אירופה, כל אחד בשפות שבהן שלט.

חלקם גם עסק בנוסף בנושאים ספציפיים, לדוגמה: אייכמן וההשמדה בגזים, העיקורים, גירוש האוכלוסין, "הטיפול" בילדים, הקשרים עם המופתי אלחוסייני ועוד.

הצוות שהה במשך כל התקופה במחנה "אייר" (בית המעצר ג'לאמה), שם גם נכלא אייכמן תחת משמר כבד. חקירתו הייתה הנושא המרכזי והיא הוטלה על פקד לס. אייכמן מסר את גרסתו מרצונו החופשי. כל השיחות איתו הוקלטו, והתעתיק המודפס נמסר לו לעיון. אחרי שחתם עליו הפך המסמך להודעה. במשך החקירה הוצגו לו כ-300 מסמכים, והוא אישר בחתימתו שראה אותם. כל ההודעות צולמו וקובצו ב-6 כרכים (3,564 עמודים).

בסוף כל יום עבודה הוקראו התדפיסים באוזני החוקרים, והם ניתחו וסיכמו את ההודעות. נעשו מאמצים גדולים לאמת את המסמכים שיועדו להגשה לבית המשפט. כל חוקר נדרש לסכם בדו"ח את ממצאיו לגבי הארץ שבה עסק. וכך כתב ניצב זלינגר: "הסיכומים היו מיזוג של מחקר היסטורי בחקירת מעשים פליליים בתיק חקירות שמוגש לתביעה".

אבי, שלמה בן-אלקנה, היה אחד החוקרים בלשכה 06, אבקש להוסיף כמה פרטים לגביו. אבי חבש שני כובעים: בכובע האחד חקר את פשעי אייכמן באוסטריה ובגרמניה, בשל שליטתו בשפה הגרמנית. בכובעו השני חקר את שיתוף הפעולה בין אייכמן לבין המופתי הירושלמי חאג' אמין אלחוסייני, בשל שליטתו בשפה הערבית. בקשתו לחקור את אייכמן בנושא הזה נדחתה, בטענה שרק אדם אחד חוקר את אייכמן. נדמה לי שעקב כך אבד מידע חשוב נוסף ממקור ראשון.

ניצב זלינגר סיכם את עבודת הלשכה ואמר: "עמדנו במשימה הודות לרוח הצוות שהקיפה את כל אנשי הלשכה, החל בנהג, בחבלן, בכתבנית, וכלה באחרון הקצינים".

בערב יום העצמאות תשכ"א קיים הנשיא יצחק בן-צבי טקס הוקרה לקציני החקירות של לשכה 06. וכך נכתב בתעודת ההוקרה מטעמו: "קיבלתי בשמחה את ההודעה, כי במילוי חובתך במשטרת ישראל, גילית מסירות ויכולת מעש בעבורן נכללת ברשימת אנשי משטרה שצוינו לשבח בשנת הי"ג למדינת ישראל. חובה נעימה היא לי להגיש לך בזאת, בפרוס חג הבר מצווה של מדינתנו, את הערכתי לתרומתך לביטחון תושבי המדינה ושלוותם. לך בדרכך זו והיית לדוגמא במילוי חובותיך ותפקידיך להרמת קרן ישראל".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

30 תגובות

  1. תודה רבה לך נאווה על יוזמתך להחיות לכולנו את אחת הפרשות החשובות והמענינות שליוו את כולנו במיוחד הוותיקים שביננו בהצלחה דרור אלוני.

  2. תודה רבה נאוה על הכתבה המעניינת אודות קשרו של אביך ללשכה 06.
    תהיתי היכן רכש אביך את הערבית שהייתה שגורה בפיו?

  3. "שאפו" , כל הכבוד לך נאוה על עבודתך המקצועית והנחושה להנצחת פועלו של אביך ז"ל, איש רב הפעלים והעשייה, ועבודתו בלשכת 06, הייתה מהחשובה שבהם! פועלך מיישם במלואו את מצוות "והגדת לבנך" – בעיני אין חשובה ממנה.

    1. נאוה נאוה היקרה !
      תודה והוקרה רבה על המאמר החשוב, וגם על איזכור עבודתו של אבי (פנחס דיין ז״ל) במיסגרת כלל עבודת הלישכה ״אפס שש״. בדבריך היצגת את הדברים בצורה תמציתית ורהוטה, ובאופן המכבד מאוד את העבודה החשובה שביצעו חברי הלישכה, בשירות עם ישראל לדורותיו. אני מקווה וגם מאחל לך שתמשיכי לכתוב לנו-הציבור, גם על הנושא הזה, וגם על משימות אחרות שביצע אביך ז״ל, בשירות עם ישראל, גלויות וגם עלומות. שאי ברכה❗️?

  4. אחת מהפרשיות הנעלמות הטמונות במעמקי הזיכרון ההיסטורי של תקומת ישראל בעת החדשה היא פרשת יציאתו של איש ניל"י אבשלום פיינברג, בן חדרה, לפגישה עם אנשי המודיעין הבריטי במצרים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
    אבשלום נרצח על ידי בדואים בקדמת סיני ונקבר שם בחולות. עם כיבוש סיני אחרי מלחמת ששת הימים היה זה רס"ן שלמה בן אלקנה, קצין המשטרה שהושאל לצה"ל, שחקר את הבדואים שהובילוהו למקום קבורתו של אבשלום. במקום צמח דקל שנבט מזרעי תמרים שהיו בכיסו של אבשלום. רק עקשנותו ודבקותו במטרה של בן אלקנה הביאו לגילוי עצמותיו של אבשלום פיינברג גיבור מחתרת ניל"י.
    עצמותיו של אבשלום הוצאו מבין חולות המדבר והובאו לקבורה ממלכתית הולמת בהר הרצל בירושלים.
    חוטרים מ"דקל אבשלום" ניטעו בגן המייסדים בחדרה, בחצר בית משפחת אהרונסון בזיכרון יעקב ובשטח חוות הניסיונות החקלאיים בעתלית, במקום שהתארגנה המחתרת שלחמה בטורקים וסייעה לבריטים לכבוש את ארץ ישראל.
    גילוי קברו של אבשלום, כנגד כל הסיכויים, היה הישגו הגדול של שלמה אלקנה ותרם רבות להשלמת הסיפור ההיסטורי של מחתרת ניל"י. על כך מגיעה לשלמה אלקנה כבוד ויקר ולבתו הערכה רבה על העלאת זכרו המבורך של אביה.

  5. כתבה מעניינת מאוד. אני עוד זוכר את האירוע כולו, הייתי אז תלמיד תיכון ומאוד סיקרן אותי לדעת מה עושים ביחידה הזאת ואיך חוקרים כזה בן אדם (או מפלצת). אפילו כתבתי מאמר על חשיבות משפט אייכמן בעתון בית הספר.

  6. הנושא – לישכה 06 – מרתק. צפיתי בתוכנית שהועלתה בטלביזיה לפני מספר שנים.

  7. התגובה הכנה והמשמעותית ביותר שיש לי למאמר זה מתייחסת לצילום בו נראה שלמה בן אלקנה- אביך- לוחץ את ידו של נשיא המדינה – יצחק בן צבי. הצילום, בו תופס שלמה את מרכז התמונה, מעורר זכרונות ואף געגוע לתקופה בה פעלו בארצנו אנשים גדולים משכמם ומעלה (כפי שנאמר בראשונה על מלכנו הראשון – שאול בן קיש). לא אוסיף ולא אכביר מילים לגבי דור מקימי ארצנו, כי כל מילה נוספת רק תקטין את תחושתי זו.

  8. קראתי את המאמר שלך בשקיקה. המאמר מאוד מעניין וחשוב. פורס את היריעה של משפט אייכמון ואת החלק שאבא שלך נטל בחקירות. חבל שהדבר לא ידוע לציבור ומאוד חשוב לפרסם אותו בתקשורת כדי שיהיו לו הדים יותר רחבים. כרגיל את כותבת נהדר, רהוט ומעניין. נהניתי מאוד לקרוא את המאמר. יישר כוח!

  9. אביך היה יחיד ומיוחד. המאמר מעניין מאוד ומשקף את דמותו המיוחדת של אביך.

  10. לא מופתע שאביך היה מעורב גם בנושא חשוב זה. בהחלט נושא מעורר עניין. יודעים היום שמשפט אייכמן שינה דפוסי חשיבה בעת ההיא אצל מרבית האוכלוסייה ילידת הארץ שנולדה מהדרך בה הלכו "כצאן שהולך לטבח". הייתי ילד בתקופה זו, אך זוכר שחשנו את זה סביבנו באוויר.

  11. היי נאוה,
    התפוח לא נפל רחוק מהעץ…
    שאפו גדול למה שאת עושה למען זכרו של אביך שלמה בן אלקנה ועוד יותר למען הקניית המורשת שהותיר לנו האיש הגדול הזה בפועלו- לדורות הבאים.
    ישר כוחך!!!
    בני ברק

  12. תודה רבה, נאוה על המאמר המרתק והחשוב.
    לא ידעתי שהחקירות הוקלטו. אם הן השתמרו ודאי יום יבוא ויעשו בהן שימוש כזה או אחר.

  13. תודה על הקישורית למאמר שכתבת על לישכה 06 במשטרה, שחקרה והכינה את החומר למשפט אייכמן ועל חלקו של אביך בצוות החוקרים. כתבה תמציתית ומעניינת. בזמנו אביך סיפר לי על חלקו בצוות הזה, אבל הוא לא סיפר לי על הימים והלילות הרבים שהוקדשו לנושא, רחוק מהמשפחה. טוב שהצגת גם את התמונה בה הנשיא לוחץ את ידו של אביך. לפני כחודש הופיעה במוסף הארץ כתבה על צוות לישכה 06. בכתבה ההיא הוזכר שמו של ראש הלישכה ושם סגנו וכמובן הוזכרו, באופן כללי, בלי שמות, יתר החוקרים. הכתבה עסקה בעיקר בעבודה המאומצת של כל החוקרים על מנת להביא את כל החומר הנדרש למשפט זה.
    אבא שלך היה איש מיוחד ופעל מתוך ראייה רחבה, לא אגואיסטית, למען המדינה ולא כדי לעשות לביתו. והיום- חסרים לנו במדינה אנשים כמוהו.

  14. כתבת מאמר יפה ומסכם בבהירות את תפקיד הלישכה ואת הקשר של אביך אליה. בתחילת הקורונה יצא לנו לשמוע בזום הרצאה מטעם מוזיאון המשטרה על לישכה 06.

  15. קראתי בעיון את המאמר אודות לישכה 06. מדובר במאמר המתאר בקצרה את פועלה המשמעותי של לישכה זו. פעולת איסוף החומר בצורה כל כך יסודית מעידה על מקצועיות אנשיה ונחישותם. החומרים שנאספו הינם חשובים, נחוצים והכרחיים משתי סיבות: האחת, במישור המיידי, כדי להרשיע את הצורר הנאצי יש"ו. השנייה, למען ההסטוריה. צריך לזכור כי באותן שנים, תחילת שנות השישים, הידיעות אודות ממדי אסון השואה החלו רק להגיע. שרידי השואה דיברו מעט מאוד, אם בכלל. המחקרים היו בתחילת דרכם כי כולם היו עדיין בטראומה שהתרחשה 15- 20 שנים לפני כן. עבודת האיסוף, העיבוד והמחקר סייעו בשני אופנים. ראשית, אספו חומרים אשר שפכו אור על מעלליהם של הנאצים יש"ו וחומרים אילו שימשו בסיס להמשך המחקרים אודות השואה. שנית, הראיונות עם שרידי השואה איפשרו להם לראשונה לדבר, לא בלי בושה, אך דיברו. זה עודד את שאר השרידים לספר את סיפורם למען הדורות הבאים. מכאן חשיבות איסוף, מיון, עיבוד ופרסום החומרים. היי ברוכה על פועלך הבלתי נלאה כדי לספר ולפרסם את פועלו של אביך שלמה בן 0 אלקנה ז"ל.

  16. תודה רבה על מאמר מעניין בנושא שפחות דיברו עליו: הכנת התחקיר למשפט. מאמר מעניין שפקח את עיני.

  17. מאמר מעניין על אנשים רציניים משכמם ומעלה, שחברו יחדיו למען מטרה משותפת, הוכחת האמת במציאות של היום. מילותיו של יצחק בן צבי לשלמה בן אלקנה מחדדות במיוחד את הערכים החשובים בהנהגה להצלחת המדינה : "גילית מסירות ויכולת מעש…"; "תרומתך לבטחון תושבי המדינה ושלוותם"; "דוגמא במילוי חובותיך ותפקידיך להרמת קרן ישראל" – אילו הם תכונות וקווים מנחים שחשוב שיהיו לכל אדם, במיוחד בתפקיד ציבורי: מסירות, יכולת, תרומה לבטחון ולשלווה, מילוי חובות ותפקידים.

  18. קראתי את המאמר. זה המשך ההרצאה ששמענו בזום באתר מורשת המשטרה. מאז שהכרתי אותך, התעשרתי בידע על פרשיות שלא הכרתי בתולדות המדינה. תודה על השיתוף.

  19. תודה לך נאוה על דברייך.
    בתקופת חקירת 06 הייתי ילדה בת 10 וכל נושא לכידת איכמן וחקירתו היה קצת קשה להבנה בגיל זה. גרנו באותם ימים בשכנות קרובה למשפחת בן אלקנה ונאוה הייתה לי כאחות. אני זוכרת את שלמה חוזר מן הלשכה עם ליל כשהוא נושא תיק כבד בידו. היו הרבה דיבורים בין ההורים שאותם הבנו רק שבגרנו. אכן שלמה היה חוקר מצוין (ולא רק בנושא זה)ותרם רבות ללשכת06 ולהעמדת הפושע איכמן לדין צדק. תודה לך נאוה על שנגעת שוב בדברים. ויהי זכרו של שלמה ברוך.

  20. כתבתי תגובה ולא סיימתי אבל נשלח בטעות . אנא אפשרו לי תגובה נוספת

  21. סיפור איתורו, חשיפתו, חקירתו והעמדתו לדין של אייכמן הוא כמו פאזל עם אינספור חלקים. למעשה, פאזל שאינו נגמר. אני מכיר אותו מזוויות רבות ומעולם התוכן בו חייתי במשך עשרות שנים. שום ספר, מפואר ככל שיהיה, לא יצליח להעביר את גודל החוויה הכרוכה ב"טיפול" באיש הזה. תודה על הזווית שהארת כאן שלא קיבלה עד כה, לטעמי, את המשקל הראוי לה.

  22. יופי של מאמר. כן ירבו מאמרים לזכרו ולמורשתו האדירה של אביך ז"ל.

  23. שלום נאוה
    שמי אהרן גלעדי ואינני יודע אם את זוכרת אותי. גדלתי בגבעת שמואל עד גיל 10 ואורן היה חברי הטוב ביותר. ביתי היה ברחוב חיים סירני סמוך לביתכם . הייתי עם אורן באותו גן ילדים ובאותה הכיתה עד כיתה ד כולל. ואז הורי עברו דירה לרמת גן. ילדים בני המחזור שלי ושל אורן הזכורים לי הם יאיר קרני ,יאיר בוני ,יהודה רוזנפלד, טוביה אברהם , ירדנה שטיינוורצל, כוכבה לוי מוסן, אילנה קונפינו ועוד. כילד הייתי הרבה פעמים אצלכם בבית ואני זוכר היטב את הרטה אימך המורה להתעמלות , שלמה אביך שהיה לוקח אותנו לטיולים רגליים דרך כרם הזיתים עד ליד לבנים בפתח תיקוה. יש לי עוד המון זכרונות נהדרים מהילדות המאושרת בגבעת שמואל: הקיוסק של הדסה, הצרכניה , חנות כלי הכתיבה של קישלס מול ביתנו, חגיגות יום העצמאות בשגיאה ועוד ועוד. המורים בבית הספר: כתה א עתליה מכפר אזר , כיתה ב, ג, חווה שמידט , כתה ד המורה חורש.
    ועוד הרבה שמות וזכרונות.
    בגיל מבוגר יותר פגשתי את אורן מספר פעמים אבל הקשר המתוק של הילדות כבר לא היה.
    הצטערתי מאד כשנודע לי על פטירתו ונגע לי מאד ללב המצב של שני הילדים שנותרו ללא אם ואב. בינתיים עברו שנים ואני מקווה שהסתדרו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן