מרגל סובייטי בירושלים ועוד סיפורים

על הספר "קשר לאחד: מסעות, בתים ואנשים בירושלים"
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

האם ייתכן כי מקס אייטינגון, יהודי יליד גרמניה, שעלה לארץ אחרי עליית היטלר לשלטון, מייסד המכון הפסיכואנליטי בירושלים, היה קשור לאנ-קא-וו-דה או לשלוחה אחרת של שירותי הריגול של ברית המועצות, בתקופת שלטונו של סטלין?

ב-1988 פרסם סטפן שוורץ מאמר בכתב העת "ניו יורק בוק רוויו" ובו כתב, בין השאר, שאייטינגון השתתף בפעולות חיסול של האנ-קא-וו-דה, בשליחותו של סטלין, שבאחת מהן נרצח הגנרל "הלבן" יבגני קרלוביץ מילר; וכן שאחיו של מקס אייטינגון, ליאוניד, עמד בראש המבצע לחיסולו של טרוצקי במקסיקו ב-1943.

מאמרו של שוורץ עורר סערה בקרב קהילת יוצאי גרמניה בארץ ובארה"ב. רבים מביניהם סירבו להאמין להאשמות, ובייחוד בין אלה שהכירו אותו מקרוב.

במאמרים שונים שהתפרסמו כתגובה נטען שהדברים שכתב שוורץ מופרכים. אם תרצו לקרוא עוד פרטים על הוויכוחים אני ממליץ לעיין בספרו של חיים באר "קשר לאחד: מסעות, בתים ואנשים בירושלים" (2017, בעמודים 343-339).

מלבד הסיפור הזה יש בספרו של באר עוד כחמישים סיפורים. חלקם מפתיעים ואפילו מדהימים על אירועים, על אנשים שהשתנו, ועל דמויות מוזרות וחידתיות שהיו בירושלים במאתיים השנים האחרונות.

חלק נכבד מן הסיפורים מתארים את מגוון הקהילות והקבוצות שחיו בשכונות צפון ירושלים במאה השנים האחרונות. בעשורים האחרונים השכונות האלה נראות כשכונות "חרדיות", והקהילות שחיות בהן נבדלות זו מזו גם במידת הקיצוניות הדתית וגם במאפיינים אחרים, ויש ביניהן יריבויות ומחלוקות. אבל לא כך היה הדבר לפני שישים-שבעים שנה.

בספר יש, כאמור, תיאורים של דמויות מעניינות שחיו בירושלים, אביא בפניכם שתי דוגמאות: הראשונה, יצחק גריגורי ביי ד'ארבאלה – דמות מוזרה ומסתורית. הוא נולד בפולטבה שבאוקראינה ב-1847 כיצחק אמציסלבסקי. למד רפואה בפריז, וקיבל אותות הצטיינות מסולטן זנזיבר. יצחק עלה לארץ ב-1887 והיה רופא בראשון לציון, אחרי שנה התמנה למנהל בית החולים רוטשילד בירושלים. אחרי פחות מעשר שנים נאלץ לברוח משם בבושת פנים. הוא ומשפחתו ירדו לפאלרמו שבסיציליה, הם התנצרו, והוא נפטר כנוצרי קתולי ב-1910. על מעלליו תוכלו לקרוא בעמודים 99-86.

הדמות השנייה, ד"ר משה וולך מייסדו ומנהלו של בית החולים "שערי צדק" במשך 38 שנים. ד"ר וולך נולד בעיר קלן שבגרמניה, למד רפואה בברלין ובווירצבורג. הוא הגיע לירושלים בשנת 1891 כשליח של הוועד בפרנקפורט "למען יהודי ארץ ישראל". ד"ר וולך פתח בעיר העתיקה קליניקה שבה טיפל בחינם בחולים רבים, גם יהודים וגם אחרים, וכן בית מרקחת והיה מחלק את התרופות בחינם. הוא דיווח לוועד בפרנקפורט על המצב הרפואי הקשה בירושלים, ובשנת 1894 החליט הוועד לבנות בית חולים חדש. הם קנו חלקת אדמה גדולה בצד דרך יפו בקצה המערבי של העיר. בשטח שמצידה השני של דרך יפו בנה סבא-רבא שלי כ-25 בתים-דירות, ולשכונה קרא "שערי ירושלים".

ההכנות והבנייה נמשכו עד שנת 1910, ואז נחנך בית החולים. זה היה בית חולים "מודרני" לפי מושגי השנים ההן. ד"ר וולך הביא מגרמניה ידע וטכניקות רפואיות שלא היו ידועות בירושלים לפני בואו. הוא היה ידוע בדתיות קיצונית וקפדנית ואִפשר לרב זוננפלד, שהיה רב קיצוני ואנטי-ציוני, להתערב בענייני בית החולים. כמו כן היה קפדן מאוד בהתנהלות בית החולים. סיפורים עליו ועל קפדנותו תוכלו לקרוא בעמודים 112-102.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו