בעיה מתנייעת בכבישים

בעיית המחסור בנהגי תחבורה ציבורית ומשאיות בישראל
תמונה של מאיר
מאיר פלג

עוד לפני התפרצות הקורונה היו חסרים בישראל נהגי אוטובוסים ומשאיות. כותרות מסוף 2019 מדברות על מחסור בכמה מאות נהגי משאיות וכ-4000 נהגים בתחבורה הציבורית. מחד גיסא, הקמתה של ממשלה חדשה ובעקבות כך מינוי של שר עבודה ורווחה; ומאידך גיסא אבטלה גבוהה ותקציבי ההכשרה המקצועית שהובטחו להחזרת המובטלים למעגל העבודה – הם הזדמנות להציף את הבעיות בענף. במאמר זה אבקש לבחון ולהבין את הבעיות השונות ולהציע פתרונות.

ראשית, התחבורה הציבורית. כיום התחבורה הציבורית בישראל מצויה בדרך ללא מוצא: מחסור חמור באוטובוסים – כ-2000, ובנהגים – כ-3000. עקב כך, כמובן, אנשים מרבים לנסוע ברכבים פרטיים והפקקים בכבישי ישראל הולכים ומתארכים. הרכש תקוע בסבך משפטי ומשרדי התחבורה והאוצר מגלגלים אחריות זה לזה.

אפשר לומר, בלשון המעטה, כי תנאי ההעסקה של הנהגים אינם אידיאליים: לוחות זמנים בלתי עקביים, זמני ארוחות לא מסודרים, הרגלי שינה רעים, וסידורי עבודה בלתי אפשריים.

מסמך פנימי של הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית חושף כי 1,200 נהגים נחשבים "בעייתיים", אך הם לא מוחלפים בשל המחסור בענף. כמו כן, 38% מנהגי האוטובוס עובדים יותר מ-220 שעות חודשיות. יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים מזהיר כי הנהגים עובדים שעות רבות ברצף והסכנה לתאונות גוברת. בהחלט תמונת מצב מדאיגה.

שנית, ענף ההובלה. בישראל חסרים כיום כ-500 נהגי משאיות. מחסור זה מעכב את ענף הבנייה ומסכן את הבטיחות. יו"ר מועצת המובילים אמר כי: "ענף הבנייה משלם את המחיר כי אין נהגים להובלת חומרי בניין".

ענף ההובלה סובל מדימוי לא טוב, נדמה לי שלא אטעה אם אומר שלא אימהות רבות מאחלות לילדיהן להיות נהג רכב ציבורי או משאית כבדה. תנאי העבודה של נהגי משאיות הם קשים: בעיות תיזמון ושיגור הובלות; בעיות של החברה וסדרן העבודה; הפחתת שכר בגין עיכובים שאינם תלויים בו (פקקים, עיכוב בשערי נמל וסיבות נוספות); שעות נהיגה רבות ברצף – ברור לכולנו שמשמרת בת 26 שעות לרופא מתמחה איננה הגיונית, כך גם לגבי משמרת ארוכה של נהגי רכב כבד, נהג עייף ולא ערני עלול לגרום לתאונה; ולבסוף, סידור העבודה לא מאפשר איזון נכון בין העבודה למשפחה, לבית. לא פלא, אם כן, שלעומת עשרות אלפי רישיונות שמונפקים בשנה לרכב קל ודו-גלגלי – רק מעט רישיונות מונפקים לרכב כבד.

נוסף על כך, חברות הובלה ובנייה רבות מתמודדת עם שיעורי נטישה גבוהים של נהגים, וזאת הן בשל הדימוי המקצועי נחות, והן בשל תנאי ההעסקה הקשים. על פי נתונים, שיעור הפורשים מנהיגת רכב כבד כבר בשנתיים הראשונות הוא עשרות אחוזים. האם הסיבה היא תנאי עבודה? האם הבעיה היא הקפדה על תנאי העבודה כפי שכתוב בחוק או שיטות תשלום שכר? הרי ברור שאם משלמים לפי סבבים או מרחקים – התמריץ הזה גורר לרוב נהיגה לא מתאימה.

לבעיות שהצגתי לעיל יש פתרונות הן ברמת החברות, הן ברמת תקציבי ממשלה. ראשית, על החברות להעמיד את הנהג במרכז, ולא להתייחס אליו כאל עוד אביזר ברכב (זאת על פי כמה שיחות עם נהגים). יש לחשוב על הנהג הבודד בדרכים ולספק לו תנאי עבודה ההולמים את אופי העבודה: תחנות עצירה והתרעננות, סידורי עבודה הגיוניים ולא מלחיצים, תנאי עבודה ורווחה, ובעיקר יחס הולם והתחשבות גם בבעיות אישיות.

שנית, יש לפעול להעלאת הדימוי העצמי. לא עוד מכנסיים קצרים, לא עוד בנדנה לספיגת זיעה, אלא מדים. בתחבורה הציבורית הדבר כבר מיושם, ראוי, לדעתי, שגם נהגי המשאיות יקבלו מדים. כמו כן, כדאי ליצור גאוות יחידה באמצעות ערבי גיבוש וחשיבה גם על משפחות הנהגים.

שלישית, סדרות חינוך לנהגים בפועל. חינוך לחיים בכביש, לכבוד והבנה בין ה"כבדים" ל"קלים". יש להקדיש משאבים לפרסום, להסברה ולהקניית ידע באשר להתנהלות ראויה בכבישים.

רביעית, נהיגה בתחבורה ציבורית ובמשאיות היא קשה ומתישה ולכן יש להשקיע גם בשיפור התשתיות: כבישים נוחים ובטוחים והרבה תחנות עצירה ורענון.

חמישית, ראוי לדאוג למערך הכשרות זולות יותר ומסובסדות, למבחני התאמה מדוקדקים יותר, למבנה שכר טוב יותר, ולתנאים נלווים אנושיים.

לאור האמור, אין ספק שהמצב כיום אינו אידיאלי, ועל כן אני חושב שכדאי לנסות לשפר את תנאי העבודה וההעסקה של הנהגים ולבחון האם השיפור יביא לשינויים הרצויים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. עלית על בעיה קריטית. פעם להיות נהג\חבר אגד היה מאד מכובד. בינתיים קרה משהו בארץ הזו. הדבר ידוע.
    כאשר בצה"ל נוצרה בעיה של טבחים יצרו מצב של שבוע\שבוע, דהיינו – למעשה הכפלת שכר לטבחים שכולם משרתים בדרגות נגדים.
    כך צריך לנהוג עם נהגי התחבורה הציבורית. כל ההצעות שהבאת נכונות אך בעלות משמעות שולית. הדבר המשמעותי ביותר שיפתור את הבעיה הוא הכפלת השכר לנהגים, כמו גם יצירת סולם שכר הולך ועולה עם צבירת הוותק.
    אם יכפילו את שכר הנהגים ייווצר ביקוש למקצוע זה ואז יהיה אפשר להסדיר תנאי עבודה יותר טובים וכל מה שכרוך בכך. זה הפתרון היחיד ואשר ניתן לבצעו במהירות.

    1. פעם לקנות מכונית מרופא- נחשב להישגף ולהתחתן עם בת של חבר אגד- זה פנסיה ותעסוקה לכל החיים. פעם היה מזמן…מדוע לא להכפיל שכר המורים כדי לקבל חינוך ראוי יותר? אגב – זההמדד או שיכנסו גם לא ראויים? שכר יוצר ביקוש לעיסוק אבל מה לגבי העלאת קצבאות זקנה? ועוד העלאות לסקטורים "דפוקים" כמו נכי צהל? פתרון בכסף איננו פתרון כשאין מהיכן לגייס כסף. שכר גבוה יותר ירים מחירי תובלה ותחבורה, ומי הכי נזקק להם? פתרון הכסף הוא קל לכתיבה – קשה לביצוע.

  2. הגדלת שכר=ביקוש למקצוע
    שלב שני- סינון בעייתים
    שלב שלישי- הגבלת שעות נהיגה למקסימום 220 שעות חודשיות

  3. הנך צודק בהעלותך את הנושא וטועה בגדול בגישתך לפתרונו. אנא ראה את תגובתו של מר גיל גלעדי בעניין זה. יש בעיה עם 2000 נהגים. מורים יש 150 אלף. גמלאים מאות אלפים. נכי צה"ל עשרות אלפים.
    אסור לקשור את עניין הנהגים עם כל הציבורים העצומים האחרים שנזכרו בדבריך.
    עם הנהגים הפתרון הוא נקודתי וסה"כ לא ידרשו לשם כך סכומים גדולים. הבעיה היא במנטליות המושחתת של הנהלות ארגוני התחבורה שדואגים קודם כל לעצמם ומקורביהם והנהגים נופלים לסוף שרשרת המזון.

    1. לצערי אתה מרבה בביקורת אך קורא כנראה בסלקטיביות – הרי כתבתי בבירור- " לבעיות שהצגתי לעיל יש פתרונות הן ברמת החברות, הן ברמת תקציבי ממשלה. ראשית, על החברות להעמיד את הנהג במרכז, ולא להתייחס אליו כאל עוד אביזר ברכב (זאת על פי כמה שיחות עם נהגים). יש לחשוב על הנהג הבודד בדרכים ולספק לו תנאי עבודה ההולמים את אופי העבודה: תחנות עצירה והתרעננות, סידורי עבודה הגיוניים ולא מלחיצים, תנאי עבודה ורווחה, ובעיקר יחס הולם והתחשבות גם בבעיות אישיות." כרגיל תגובות של התקרבנות במקום להודות שיש נהגים בעייתיים, יש חברות עם סדרנים בעייתיים, יש חברות נוגשות עבדים, יש חברות…אבל קל להעביר ביקורת מרחוק בלי להכיר את הנפשות הפועלות. קל להעביר ביקורת מכסא אקדמי(ודעתי ידועה בעניין) או מכסאו של נהג רב עבירות שנגרע מהמקצוע. אבל מי בכלל קרא דוח בעניין של מרכז המחקר של הכנסת או של אחרים? שיקום.

      1. קורה שגם מי שיושב בכיסא אקדמי לפעמים מבין עניין (הגם שדעתך בעניין ידועה). כל הפתרונות שהצגת עושים שכל. אבל, וכדאי שתפנים עניין זה, רק שיפור משמעותי של השכר לנהגי התחבורה הציבורית יעשה שינוי. כל היתר זה קוסמטיקה.
        בנקודת זמן זו בשל אבטלת הקורונה יש עודף נהגים. כאשר המצב ישתפר (במהרה בימינו אינשאללה) "תשוב העטרה ליושנה".
        זה הזמן לתכנן את הכפלת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית ולהוציאו לפועל באופן הדרגתי. אין דרך אחרת. ובעניין הקוסמטיקה – זה תמיד טוב ונאה לעין.

  4. Dotan Gadi
    Dotan Gadi אין מחסור בנהגי אטובוס יש עודף נהגים תוציאו את השקר הזה מהראש ! שולחים נהגים הביתה כמו זבובים אלה שעובדים מקצצים להם שעות ומיתיחסים אליהם בצורה מגעילה. הכל משום שיש עודף אם היה חוסר היחס היה אחר ולא היו מרעים תנאים ומפטרים כלכך הרבה נהגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן