פוטופרג' או פוטשופ?

יתרונותיו וחסרונותיו של הצילום העכשווי
תמונה של רחלי
רחלי מנין חי

עוד ביוון העתיקה, במאה הרביעית לפנה"ס, פיתח אריסטו את ה"קמרה אובסקורה" – "הלשכה האפלה". קרני האור חודרות דרך נקב קטן אל תוך קופסה חשוכה וממול הנקב יריעת בד המשמשת כמסך.

בשנת 1835 הצליח ויליאם הנרי פוקס טלבוט להטביע את המראות המוקרנים על גבי המסך שהוטבל קודם בתמיסת מלחי כסף – "סיאגרפיה" – רישום צללים.

בשנת 1836 פיתח ז'אק לואי מנדה דאגר את הדגרוטיפ – לוחות רגישים לאור שנמרחו במעבדה חשוכה בשכבת יודיד הכסף. הלוחות נאטמו בתוך זכוכית והוכנסו לתוך מצלמת קופסה. צילום במצלמה זו דרש מיומנות טכנית גבוהה, חצובה ובד שחור לכיסוי הראש והפלטה שבה הבבואה משתקפת הפוך.

בשנת 1882 המציא ג'ורג' איסטמן את סרט הצילום הגמיש, שאפשר היה לצלם בו 100 תמונות. פעמים רבות לא היה ניתן לדעת איזו תמונה תהיה הטובה ביותר – מישהו נכנס לפריים במאית השנייה, מישהו זז ויצא מטושטש, תזוזה של מילימטר ימינה הפכה את כל הפריים ליותר טוב.

במהלך השנים הלכה המצלמה והשתכללה עד שהפכה לדיגיטאלית.

בימינו, כאשר המילים פוטושופ וצילום נאמרות במשפט אחד, צלם מקצועי לא ימסור את תמונותיו מבלי שיעשה, הוא או מישהו מטעמו, עיבוד בתוכנה ולו הקטן ביותר לשינוי ניגודיות (קונטרסט). השימוש בתוכנת הפוטושופ הפך למעשה לחובה.

בעבר הלא רחוק המילה "פוטושופ" הייתה בבחינת "מילה גסה". המתנגדים גרסו כי כל התוספות של התוכנה "מקלקלות" את התמונה, הורסות את הצילום הנקי, "האובייקטיבי" כפי שהצלם ראה בעיניו כשצילם.

כיום התוכנה משתכללת משנה לשנה, ויש בה פונקציות רבות. בהירות, כהות וניגודיות הן שימוש חובה. אפשר להשתמש בכמה תמונות ולהפוך אותן באמצעות התוכנה לתמונה אחת. באמצעות מגוון פילטרים אפשר ליצור אפקטים שונים, להוריד קילוגרמים מיותרים, להדגיש עיניים ושפתיים, להעלים קמטים, ואפילו להוסיף חיוך! לעיתים מי שמשתמש בתוכנה מרגיש כמו מנתח פלסטי או רופא שיניים.

שימוש נוסף שעורר סערה בקרב המתנגדים לתוכנה הוא ריטוש תמונות של דוגמניות בצורה לא מציאותית, כמעט מושלמת, "ללא פגם". בעקבות כך נערות מתבגרות רצו להיראות כמו הדוגמניות במגזינים, והחלו לעשות דיאטות וניתוחים פלסטיים מיותרים.

למרות ההתנגדות לשימוש בתוכנה, למרבית הצלמים לא הייתה בררה אלא לזרום עם הקדמה, כל אחד משתמש בה במינון המתאים לו.

היום מעטים הם הצלמים המשתמשים במצלמות הישנות ללא עיבוד התמונה, "צילום נקי" (Pure Photography). בדרך כלל אלה הן תמונות אומנות ולא לצורכי תעשייה ופרסום. עניין של זמן עד "שייכנעו" גם הם לטכנולוגיה העכשווית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. רחלי,הכתבה מלמדת ומעניינת מאוד. כתבת יפה מאוד, כל הכבוד!!

  2. רחלי!!
    כתבה מאוד מענינת השכלתי ולמדתי דברים חדשים תודה לך

  3. כתבה ממש מעניינת רחלי
    אוהבת את הצילומים שלך
    עם ובלי עיבודים

  4. רק לחשוב על אימפריות דוד רק שהשירות הנוכחיים אפילו לא יודעים במה מדובר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אהרון

בין בוגי לטיבי

לאור האירועים האחרונים – הייתכן דו-קיום בישראל?

צילום של אייזנברג

נורת אזהרה

הפסד העלבון בליסבון

תמונה של אבי

מגדלור של תקווה

הנאום המכונן של הגנרל הצרפתי שארל דה גול