מהפתעה בסיסית להפתעה מצבית – משבר הקורונה כמשל

ב-6 במרץ 2008 בשעה 20:36 הגיע מחבל לישיבת מרכז הרב בשכונת קריית משה בירושלים. המחבל נשא בידיו קופסת קרטון שבה החביא רובה סער מסוג קלצ'ניקוב. הוא נכנס לחצר הישיבה ופתח באש לעבר התלמידים. בפיגוע נהרגו שמונה תלמידים, ונפצעו תשעה, שלושה מהם קשה. שבעה עשר תלמידים אחרים ניצלו כשהסתגרו בכיתת לימוד הצמודה לספרייה וחסמו את הדלת בעזרת שולחן כבד.

קצרה היריעה מלתאר את רגעי האימה שעברו על התלמידים והרבנים עם כניסתו של המחבל לחצר הישיבה, אך אפשר לקבוע כי האירוע תפס את תלמידי הישיבה ואת הרבנים במצב של הפתעה בסיסית.

מאמצע חודש פברואר 2020 החלה מגפת הקורונה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם, וגם אנו, בישראל, נמצאים בשל כך במשבר. לא כולם תמימי דעים באשר לאופן הטיפול במגפה הנוכחית ובמשבר, אך לכולם ברור דבר אחד, המגפה הפתיעה את העולם כולו.

הפתעה מוגדרת כמצב רגשי וקוגניטיבי הנוצר בעקבות אירוע בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או האופן שבו הוא התרחש, וכן שאופי תוצאותיו והשלכותיו אינו צפוי. בשל כך להפתעה יש חשיבות בתחומים רבים וביניהם כלכלה ומינהל עסקים, אסטרטגיה צבאית, מדיניות ועוד.

ישנם שני מצבי הפתעה:

הראשון, הפתעה בסיסית – זהו מצב של הלם לנוכח התפתחות החורגת מן המערכת התפיסתית הקיימת ביחס למציאות. דמיינו לעצמכם שאתם עומדים בראש מגדל עזריאלי ולפתע המגדל נופל… זוהי הפתעה בסיסית, הקרקע נשמטת באחת מתחת לרגלינו. לא תיארנו לעצמנו כי המצב אשר נקלענו אליו אפשרי.

השני, הפתעה מצבית – אנו אומנם מופתעים מהאירוע שמתרחש, אך התכוננו, או לפחות ציפינו, לסיטואציה שאירעה, שכן ב"בארגז הכלים" שלנו קיימים פתרונות להתמודד עימה.

מעת לעת מדינת ישראל נתונה למתקפות טרור שונות, ועליה להיות ערוכה בהתאם לאירועים אלו. מנהלי אבטחה וגורמי פיקוד שונים אמונים על בדיקת הנורמות והמקצועיות של האחראים על האבטחה: מהי שיטת האבטחה והאם יש הלימה בינה לבין הביצוע בשטח? האם מתבצעת בקרה על אנשי האבטחה ועל כלל המערך? האם קיימים נהלים למאבטחים והאם הם תורגלו? האם המאבטחים מכירים את כל דפ"אות (דרך פעולה אפשרית) היריב הרלוונטיות? מהם האמצעים העומדים לרשות האבטחה להצלחה בביצוע המשימה?

גם בהפתעה בסיסית וגם בהפתעה מצבית ישנם מרכיבים זהים שבהם נופתע, ובהם יש למקד את האבטחה:

1. זמן – האירוע עלול להתרחש בכל שעה ביום.
2. מקום – מכל כיוון אפשרי.
3. תרחיש – היריב יכול לפעול באמצעים שונים: סכינאות, ירי, הטלת רימונים, מטענים וכו'.

אחת לשנה מתרגל משרד החינוך את כל מוסדות החינוך בשני תרחישים: רעידת אדמה ונפילת טילים. שני התרחישים הללו עלולים ליצור מצב של הפתעה בסיסית כביכול גם בקרב צוות המורים וגם בקרב התלמידים. המצב שבו עוברים כל בתי הספר מאפס למאה בהישמע אזעקה הוא בבחינת הפתעה בסיסית. אך ההיערכות מראש והכלים אשר מספקים למוסדות החינוך השונים הופכים את רמת ההפתעה מהפתעה בסיסית להפתעה מצבית.

אם נבחן את הפיגוע בישיבת מרכז הרב – לא לצורך ביקורת אלא לצורך למידה והפקת לקחים לאנשי האבטחה – יש כאן כשל חמור ביותר. לצערי הרב, רבים טועים לחשוב שכניסתו של המחבל החמוש לישיבת מרכז הרב הייתה בבחינת מצב של הפתעה בסיסית. אולם זה לא בהכרח צריך להיות מצב של הפתעה בסיסית.

לצערי, רמת האבטחה של מוסדות החינוך בעולם התורני (ציונות דתית וגם בעולם החרדי) וההתייחסות לנושא האבטחה הם בלתי קבילים, אני אומר זאת על סמך ביקורות שערכתי בכמה ישיבות במסגרת עבודתי כיועץ אבטחה. למעשה עולות שאלות נוקבות לגבי ההיערכות בישיבות ההסדר/גבוהות. האם בידיהן להפוך את ההפתעה הבסיסית להפתעה מצבית? האם קיום נהלים יכול להנמיך את רמת ההפתעה מבסיסית למצבית?

בטוחני, כי אם תלמידי ורבני הישיבה היו פועלים על פי כמה נהלים בסיסיים פשוטים, ובנוסף אם היו קיימים בישיבה כמה מרכיבי ביטחון בסיסיים, היה בידיהם לצמצם את הנזקים ולהוריד את רמת ההפתעה מבסיסית למצבית.

למעשה, פיגועים רבים נחווים כהפתעה בסיסית, ועל כן חובה עלינו לבצע שינוי בפרדיגמה החשיבתית. עלינו להבין כי אנו חייבים לשנות את רמת ההפתעה מבסיסית למצבית. ככל שנעמיק יותר בנושא, נלמד ונכין את אנשינו, כך נקטין את רמת ההפתעה ונתרום רבות למניעת נזקי המשנה.

האם משבר הקורונה העולמי החל כהפתעה בסיסית או כהפתעה מצבית במדינת ישראל, או אולי לנוכח התפרצות הנגיף בסין כלל לא היינו אמורים להיות במצב של הפתעה? האם שימוש בגופים (שנסגרו) כמו רח"ל, פס"ח, מל"ח היה תורם לצמצום אחוז הנדבקים? האם היה מתבקש להכריז מצב חירום לאומי בעורף? האם כאשר מכריזים מצב חירום לאומי בעורף, חיילים אמורים לטפל באזרחים במשבר שאינו קשור לביטחון? האם פעולות או קבלת החלטות בצורה שונה היו משיגות תוצאות שונות, ומשנות את רמת ההפתעה שבה היינו לפני כשבוע או אפילו בעצם ימים אלו?

כעת לא הזמן לעסוק בניתוח ניהול המשבר או בטענות כלפי האחראים, אבל לכשיסתיים המשבר מן הראוי יהיה לבצע "בדק בית", בדיוק כפי שביצע חיל האוויר בעקבות אירוע ההצפה בבסיס חצור.

ברצוני לאחל רפואה שלמה לחולים, ולהביע הערכה רבה דווקא לאנשים "השקופים" – קופאים/יות, מטפלים בהוסטלים לחוסים עם צרכים מיוחדים ועוד, הם אלו המעניקים לנו את היכולת לשרוד בשגרת החירום המתמשכת.