מגפות ומהפכות תעשייתיות – מה אפשר ללמוד?

הזדמנות לאמץ גישה פרואקטיבית לשינויים
תמונה של אורית
פרופסור אורית חזן

"מה המשותף לחינוך, בריאות ואיכות סביבה?" אם שואלים את הממשלה, התשובה הראשונה תהיה תקציבים אדירים. אבל אם נעזוב לרגע את התקציבים, שלוש מערכות אלו נכללות במחויבויותיה של מדינה לאזרחיה, והן חשובות לכל אחד ואחת מאיתנו, בעיקר בימים אלו. לפיכך, הדיון על מערכות אלו מחייב לבדוק את ניהול השינויים המהותיים שהן עברו בשבועות האחרונים, עת נגיף קורונה נחת על כולנו.

במשך שנים רבות נעשו ניסיונות לשנותן ללא הצלחה רבה, ומה שקורה בחודשיים האחרונים אינו טריוויאלי. למשל מערכת החינוך והאקדמיה מלמדות ולומדות מרחוק ומודל ההוראה פנים-אל-פנים, שרווח במשך שנים רבות, מוחלף בלמידה מקוונת. מערכת הבריאות התוודעה ליתרונות הרפואה מרחוק וצוותי רפואה ומטופליהם נוכחים לדעת כי לעיתים די בשיחת טלפון קצרה כדי לפתור בעיה שלאבחונה ולפתרונה, בבת אחת, אין צורך במפגש פנים-אל-פנים. זיהום האוויר יורד באופן ניכר בעקבות מגבלות שונות שמדינות בכל העולם הטילו על אזרחיהן. פתאום הציבור נוכח לדעת שלא בהכרח יש לנסוע ממקום למקום על מנת לבצע רבות מפעילויותינו, וניתן לנתב את הזמן שמתפנה למטרות אחרות.

אף שידוע כי ניהול שינויים הוא מורכב, אנו עדים כעת למקרה קיצון אחד המשנה בבת אחת הרגלים ורוטינות. לעיתים הקושי לבצע שינוי נובע מההתנגדות לשינוי ומהקלות הכרוכה בהמשך ההתנהלות הנוכחית; לעיתים הקושי לשנות נובע מהקושי לוותר על רווחים. תהיה הסיבה אשר תהיה, נראה כי בעת הזו רבים נוכחים לדעת כי ניתן לשנות את אורחות החיים בתקופה קצרה וכל שנדרש היה גורם חיצוני לאדם. לא סתם נהוג לומר כי משבר הוא הזדמנות.

ובכל זאת, מתעוררות שתי תהיות: מתי יגיע שוב משבר דרמטי שיחולל שינוי מיידי, והאם כדאי שוב לחכות לאירוע קיצון כדי לבצע שינויים שאותם רצינו ממילא לבצע בעבר.

בהקשר לשאלת העיתוי, אם בוחנים את העבר, מעניין לראות את הדמיון בין צמצום פרקי הזמן שחלפו בין מהפכות תעשייתיות ובין צמצום פרקי הזמן שחלפו בין מגפות עולמיות, דמיון הנובע משיפור יכולת התנועה ממקום למקום. את צמצום משך הזמן שחלף בין המהפכות התעשייתיות ניתן לראות בנתונים האלה:

  • כ-100 שנים חלפו מהמהפכה התעשייתית הראשונה, שהחלה באמצע המאה ה-18, עם כניסתן של מכונות הקיטור והמעבר מעבודה ידנית לעבודת מכונות, למהפכה השנייה, שהתרחשה בשלהי המאה ה-19, אז התרחש מעבר לתהליכי ייצור המוני.
  • כ-50 שנים חלפו בין המהפכה התעשייתית השנייה למהפכה השלישית, שבה שולבו מחשבים בעולם התעשייתי.
  • וכ-30 שנים חלפו בין המהפכה התעשייתית השלישית למהפכה הרביעית, המתרחשת כעת, ומבוססת על זמינות מידע וייצור חכם, הכולל רובוטיקה, סנסורים, הדפסת תלת-ממד ובינה מלאכותית.

באופן דומה, גם פרקי הזמן בין מועדי התפרצותן של מגפות עולמיות הולכים וקטנים:

  • כ-600 שנים חלפו בין המוות השחור במאה ה-14 לשפעת הספרדית בתחילת המאה ה- 20.
  • כ-100 שנים חלפו בין השפעת הספרדית לימינו.

בהתאם, סביר להניח כי התפרצותה של מגפה עולמית נוספת צפויה להתרחש בטווח של עשור או שניים, וייתכן שזו תחייב אותנו שוב לבצע שינויים משמעותיים בתקופה קצרה וללא תכנון.

תיאוריות מגוונות בניהול שינויים ממליצות לאמץ גישה פרואקטיבית כלפי שינויים ולא להמתין לגורם חיצוני שיחייב ביצוע שינויים מיידיים ללא היערכות מראש, ובוודאי לא בכל הנוגע לחינוך, בריאות ואיכות סביבה.

ברור שלא ניתן להמשיך לאורך זמן רק בלמידה מרחוק, רק ברפואה מרחוק וללא תחבורה. אבל בהתבסס על השינויים שכולנו מתנסים בהם כעת, במקום להמתין למשבר הקיצוני הבא כדאי לבצע בחינוך, בבריאות ובאיכות הסביבה שינויים שממילא רצינו לבצע בעבר. עלינו לאמץ גישה פרואקטיבית וליצור מציאות חדשה, שתהיה טובה מזו שחווינו עד לפני שבועות ספורים; סביר להניח שמציאות זו תצליח לעמוד בפני משברים ותפגע פחות בכלל הציבור מבחינה חינוכית, בריאותית וכלכלית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. פרופ' אורית חזן – מה זאת אומרת "מציאות חדשה שתהיה יותר טובה מזו שחווינו לפני מספר שבועות"?

    1. תודה, יצחק, על השאלה.
      בהקשר ל- 3 התחומים שהוזכרו בטור:
      – חינוך: תמיד ידענו שיש יתרונות ללמידה מרחוק. כעת, כשמערכת החינוך והאקדמיה חוו סוג למידה זה, כאשר נחזור לשגרה, נוכל לשלב למידה פנים-אל-פנים עם למידה מרחוק, באופן שיממש את היתרונות של כל אחת מצורות ההוראה.
      – רפואה: אם רופאים ומטופלים חוו כעת מצבים בהם עדיפה רפואה מרחוק, כאשר נחזור לשגרה, נוכל ליישם סוג רפואה זה במקרים בהם הם מתאימים. כך למשל, תורים יתקצרו ונשפר את מערכת הבריאות ואת יעילותה.
      – איכות סביבה: אם ראינו כעת שניתן לבצע פעולות רבות טוב יותר מבלי להפגש פנים אל פנים, נוכל ליישם תקשורת מרחוק במצבים בהם מתאים ליישם סוג תקשורת זו ולהפחית את זיהום האויר ע"י צמצום הנסיעות.
      בשלושת המקרים, ניישם את מה שחוינו כעת במקרים בהם הם ישפרו את ביצוע הפעילות. אך בשונה מהמצב כעת, בו אנו מחוייבים לסוג אחד של יישום, בעתיד נוכל לשקול בין הדרך המסורתית לדרך החדשה, באופן שישפר את התנהלותינו. כך, ניצור מציאות טובה יותר המשלבת את המסורתי עם סוג ההתנהלות בעת הזו.
      אם דרוש פרוט נוסף, אשמח להוסיפו.
      תודה.

      1. הערכה רבה על תשובתך. העניין ברור. אולם כנראה שפרואקטיביות הוא וקטור שמנוגד לאינרציה. ישנם כל כך הרבה גורמים שנהנים מהמצב הקיים. למשל – התורים ברפואה. הם נוצרים בשל רצון של גורמים מסוימים לפנות לרפואה פרטית בשל חוסר ברירה. כנ"ל הפרוטקציוניזם באקדמיה והזיופים בענייני איכות הסביבה.

  2. הנכונה עם תוצאות מרביות. עד כה נבלמה על ידי אינטרסנטים. נקווה שהפעם נוצר הסדק הממעותי בסכר. ואם כן, אז משהו טוב יצא מהאסון.

  3. "כ-600 שנים חלפו בין המוות השחור לשפעת הספרדית … כ-100 שנים בין השפעת הספרדית לימינו" – קצת קשה לעשות אקסטרפולציה על סמך שתי נקודות בודדות.

    זה לא אומר שלא תהיה מגיפה חדשה בעשור הקרוב, אבל לא נראה שזה בסיס מוצק דיו כדי לחזות זאת.

  4. הסינים מייבאים מארה"ב כמה מיליוני טונות גרעינים בשנה: חיטה, תירס, סויה – להזנת אוכלוסייתם ומשק החי שלהם.
    כמויות הולכות ועולות עם חלוף הזמן.
    אז מה הוא הלקח העיקרי?
    על איזה פסגה מדובר?

  5. המנהיכים בעולם כיום הם פופוליסטים והדבר האחרון שהם עושים זוהי מחשבה לטווח ארוך. והעמים נוהרים אחריהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים